בגיל 42 עם ארבעה ילדים משני בעלים שונים, וכשהיא רחוקה ממולדתה ונצואלה, מייסדת קרולינה הררה את בית האופנה הנושא את שמה, שלימים ייחשב לאחד ממוסדות העיצוב הקלאסיים בסצנת האופנה האמריקאית. עיצוביה נקשרו בתחילת דרכה עם נשים איקוניות כמו ג'קי קנדי ואסתי לאודר, ודי מהר היא התברגה היטב בשוק האופנה הגבוהה עם ערכים של אלגנטיות, איכות מוקפדת ועל-זמניות לצד גלאם שובב וחולצות כותנה לבנות.
בחשבון האינסטגרם הרשמי של המותג מציגה הררה ל-1.9 מילון עוקביה מיקס של לייפסטייל זוהר ובו תמונות קמפיין, אחורי הקלעים בשבועות אופנה, תיקים יקרים, איורי אופנה, צילומי דוגמניות וידועניות בדגמיה או בקיצור - מצגת נוצצת שאמורה להוות מראה לכל מה שפשוטי העם מדמיינים על חייהם של החיים בחוג הסילון והאלפיון. אותם עוקבים נתקלו בתפנית לא צפויה, כשב-13 למאי השנה העלתה מעצבת האופנה תמונה שלה ושל אחיינה בפוסט המתייחס לדרמת חטיפה בקראקס ולטרגדיה המשפחתית שפקדה אותה: "תודה רבה על כל ההודעות המתחשבות. משפחתי ואני מעריכים את האכפתיות שלכם". בהמשך היא התנגחה ב"דיקטטורה הקומוניסטית" של ונצואלה, אחרי שאחיינה נרצח כשהיה בן ערובה ונהרג בידי כנופיה, למרות שמשפחתו שילמה את הכופר שנדרש עבור שחרורו.
חודש וקצת אחרי, במהלך ההשקה חגיגית של ה"בלונד ג'סמין", כחלק מסדרת הבשמים החדשה של המותג בניו יורק, קשה היה להתחמק מלשאול האם חשבון האינסטגרם הרשמי של בית האופנה הוא הפלטפורמה המתאימה לשיתוף נושאים פוליטיים ואישיים. קרולינה הררה דה באז, הבת-של וראש חטיבת הבישום בחברה, ניסתה להסביר: "יש לאמא שלי המון עוקבים. היא הרגישה שזה חשוב שאנשים ייחשפו למידע הזה, וזו הייתה האופציה הכי נגישה עבורה".
השם הכמעט זהה של השתיים גורם ללא מעט בלבול, אז הנה כמה עובדות. קרולינה הררה וקרולינה הררה דה באז הן לא אותו אדם. האחת היא האמא והמעצבת המוכרת היטב, השנייה היא הבת והמנהלת הקריאטיבית של "קרולינה הררה ניחוחות". קרולינה ג'וניור היא דוגמא מושלמת של נשיות עכשווית רבת פנים: מצד אחד בתו של מרקיז וילדה טובה שעובדת עם אמא, מצד שני היא נשואה ללוחם שוורים לשעבר ויחד הם מגדלים את שלושת ילדיהם בדירה היסטורית בבניין מהמאה ה-19 במדריד, עם כיסאות ברזל שמצאה בזבל, רהיטים משווקי פשפשים, מזארה הום וספה ורודה. בניגוד לאמה, היא דווקא פחות מתחברת לאחת המגמות החזקות ביותר בעידן הנוכחי: "אין לי אינסטגרם בכלל, אנשים כרגע אובססיביים בכל מה שקשור למדיות חברתיות. באופן אישי, אני מאמינה שזה לא יתפוס לטווח הרחוק כל הנושא הזה כי זה מאוד רגעי ושטחי. כשאתה מעלה כל שתי דקות תמונה, אין מספיק זמן לעכל את החיים. זה פשוט לא אמיתי בעיניי".
יש לה גם דעה דומה לגבי מגמת ה"ראה עכשיו קנה עכשיו" שרווחת בעונות האחרונות בשבועות האופנה. "אנשים רוצים הכול עכשיו ומהר", היא מספרת בריאיון לוואלה! אופנה, "אבל יש דברים שצריך וחשוב לחכות בשבילם. ברור שחייבים לשחק את המשחק ולכן שבוע האופנה דווקא מאוד רלוונטי בעיניי - זה מוכר את החלום. אם אתה לוקח מאנשים את החלום אז אתה מאבד את הערך המוסף של אופנה". אבל בתחום הבישום, הדברים עובדים אחרת. אניגמטיות ארוזה בבקבוק מעוצב עליו עמל צוות שלם תקופה ארוכה מגלמת בדיוק את האשליה האופנתית עליה דה באז מדברת. פוטנציאל ההעתקה של בושם הוא בעייתי ביותר, ואולי זו הסיבה שהיא מצאה את עצמה דווקא בצד הזה של העסק המשפחתי. "לא תכננתי להיקלע דווקא לתחום הבישום" היא מודה, "כשהתחלתי לפני עשרים שנים כמתמחה בקיץ, יצרנו את 212 ומאז זה התפתח לחטיבה ענקית. זה פשוט קרה מעצמו".
ה"בלונד ג'סמין" שלשמו התכנסנו, נבחר לקבל את הספוטים מתוך סדרת בשמי הפרימיום "קונפידנטיאל" של הררה. מאסטר הבישום רודריגו פלורה מסביר איך איגד את זיכרונות הילדות של קרולינה האם במסע לגן הבוטני, עם פרחי היסמין הלבנים והריחות המשתנים בהתאם לשעות היממה ושלבי הפריחה. לגישתו, הפרחים הם "תכשיטים המעוצבים על ידי הטבע, בלתי צפויים, מפתיעים, ורסטיליים". היסמין הוא גם מקור השראה לבוטיקים של המותג קרולינה הררה, וחוזר כמוטיב בקולקציות התכשיטים דרך מטפחות, בגדים, ואביזרים.
אותה אקזוטיקה בוטנית קיימת גם בשואו-רום הניו יורקי בו מוצגת קולקציית ריזורט 2018 של בית האופנה. כמו אוסף הביגוד, גם סדרת בשמי "קונפידנטיאל" ובה אוסף של שישה ניחוחות שבבסיסם וטיבר, מנטה, ורדים, ברגמוט, תפוז ויסמין תימכר רק בבוטיקים נבחרים בעולם, כחלק ממגמה בה נוקטים בתי אופנה ליצירת הבדלה בין ניחוחות הנמכרים בפארמים לבין כאלו הניתנים להשגה בתפוצה מצומצמת ויוקרתית יותר.
הכתבת היתה אורחת בנסיעת עיתונאים מטעם המותג.
