"אף פעם לא הרגשתי שאני טובה מספיק. העובדה שלא הצלחתי לעשות דברים טוב כמו אחרים גרמה לי לשנוא את עצמי. ציוני ה'נכשל' שקיבלתי היו עבורי ציוני החיים שלי, זה היה הציון שלי כאדם. וזה נשאר איתי הרבה זמן". כך אמרה קארה דלווין ל- The Edit, המגזין של אתר נט-א-פורטה, בריאיון שנערך לקראת יציאת "Mirror Mirror", רומן לבני נוער פרי עטה העוסק בזהות, מיניות, מגדר, כאב רגשי והעולם המורכב של רשתות חברתיות. הספר הכולל אלמנטים ביוגרפיים רבים יוצא לאור השבוע בהוצאת הארפר-קולינס. יש להניח שהחוזה של דלווין עם ההוצאה לאור הגדולה משתלם כלכלית, אך לא נראה שמניע כלכלי היה פה העניין (הונה האישי מוערך כיום בכ-18 מיליון דולר). מדובר בצורך לבטא יכולת כתיבה ושיתוף מצוקות בחייהם של צעירים שהיא חוותה בעצמה.
אבל היא לא תמיד חשה בנוח עם התהילה והחשיפה. "זה משחק שלא מנצחים בו. אנשים שרוצים להיות מפורסמים אף פעם לא יהיו במקום של 'אני גאה בעצמי'". עם זאת, היא מצליחה לנתב את דרכה עצמאית וכפי שהיא מעדיפה, מה שאומר דוגמנות לעת מצוא ורק כשהיא ממש רוצה, וגילום תפקידים מגוונים בקולנוע. לצד קמפיינים חובקי עולם למותגי-על כמו שאנל וברברי, יצאו גם סרטים בכיכובה - "יחידת המתאבדים", בלוקבאסטר שיצא בקיץ האחרון, "ולריאן ועיר אלף הכוכבים", סרט מדע בדיוני בבימוי לוק בסון בו היא זכתה לגלם תפקיד נחשק, ו"ערים של נייר", עיבוד לרב-מכר של ג'ון גרין בו היא גילמה תפקיד ראשי. ולא רבות הדוגמניות שהצליחו לחצות את הקווים לקולנוע בהצלחה. הסופרמודל סינדי קרופורד, למשל, כשלה נמרצות. אז מדוע דווקא כעת, עם הישגים מקצועיים רבים לזכותה בדוגמנות ובמשחק, היא בוחרת גם לכתוב ספר? זה היה צורך רגשי.
"אף פעם לא הייתי טובה בציות לחוקים. ועם ההצלחה מגיעים ביטחון ורצון להוכיח לאנשים מסוימים שהם טעו; אנשים רעים ושיפוטיים שלא מכירים הכי טוב את העבודה שלי ולא רוצים להכיר. הם רואים אותי בכל מקום ולא רוצים להאמין אני מסוגלת לעשות משהו אחר", מסבירה דלווין את הרקע להוצאת "Mirror Mirror", סיפורן של ארבע נערות, כולן עשירות, פופולריות ויפות, אבל בודדות ורחוקות מלהיות מאושרות. בדיוק מה שהיא חוותה כנערה.
גם מראה בלתי שכיח שכלל שיער קצר וביגוד משונה, תרם לתחושת הניכור שלה. "בני נוער יכולים להיות אכזריים. לא התעניינתי באותם דברים כמו החברים הפופולריים שלי. התפתחתי מאוחר. לא היו לי ציצים וקיבלתי וסת בגיל די מאוחר. הרגשתי שונה בגלל שהיה לי חזה שטוח, וחשתי מנוכרת ובודדה".
בגיל 15 היא הופנתה לטיפול בדיכאון ונטיות אובדניות. הוריה אז לא היו מסוגלים להבין מה עוברת בתם היפה שלכאורה לא חסר לה דבר. באופן דומה, כל ההורים בספר הם מזניחים רגשית, שיפוטיים ובעלי דעות קדומות, אלכוהוליסטים או כלל לא נוכחים. על פי דברים שחשפה בעבר דלווין, הכל נכתב בהשראת חייה האישיים. היום היא מעריצה את הוריה ורואה דברים אחרת. אז היא האשימה אותם בכל דבר רע שקרה לה, כמו בני נוער רבים. "להיות טינאייג'ר זה לפעמים להרגיש כמו רכבת הרים לגיהנום, ככה אני הרגשתי. אבל אפשר להתגבר. הזמן עובר, הרגשות נעלמים, דברים מסתדרים", היא מתארת את הנקודה הטובה יותר בחייה, שבה היא נמצאת היום. והיא גם מודה שהיא "אוהבת עמוקות את הוריה ושהיא לא הייתה היום במקום בו היא נמצאת בלעדיהם".
היום דלווין בת ה-25 שלמה ומאושרת בחלקה. אפילו זוגיות לא חסרה לה, למרות שהיא לבד כבר יותר משנה. הספר שעשוי להשפיע לטובה על נערות בסיטואציות דומות לאלו שחוותה בעצמה בנערותה, השפיע גם עליה לטובה. הוא מבחינתה הגשמת חלום. משהו שהיא הייתה צריכה לעשות. התוכניות שלה לעתיד כוללת רכישת חווה, מגורים קרוב לים, הוצאת רישיון נהיגה וגם ילדים ("אני לא יכולה לחכות לאהבה הזאת"). היא לא קבעה לוח זמנים אבל היא מתכננת להגשים הכל. העובדה שהיא לא בזוגיות כבר יותר משנה כלל לא מפריעה לה. "כרגע אני ביחסים עם עצמי. סמכתי יותר מדי על אהבה ועל אחרים שיהפכו אותי למאושרת. עכשיו אני יכולה להיות עצמי, אני יכולה להיות מאושרת. לקח לי הרבה זמן".
אמש חשה דלווין מספיק בטוחה לחשוף שגם היא היתה קורבן של הארווי וויינשטיין. מסתבר שהטייקון ההוליוודי שהיסטוריית ההטרדות המיניות הארוכה שלו התגלתה לאחרונה בעקבות תחקיר הניו-יורק טיימס, הטריד גם אותה. בפוסט באינסטגרם הכולל את הכותרת "אל תתביישו בסיפור שלכם. הוא יהיה השראה לאחרים", היא גוללה סיפור חמור ומטריד ביותר.
וויינשטיין התקשר אליה יום אחד, שאל אם היא יצאה עם נשים שונות שהיא צולמה איתן והודיע לה שאם היא יוצאת עם נשים, אף אחד בהוליווד לא ייתן לה תפקיד של דמות סטרייטית. שנה אחר-כך הוא הזמין אותה לפגישה בנושא תפקיד בסרט שהוא מפיק. בפגישה שנערכה בלובי של מלון השתתף גם במאי הסרט. לאחר לכתו, וויינשטיין ביקש ממנה להישאר ואף לעלות עמו לחדרו במלון. היא הסכימה למרות חשש גדול. כשהיא הגיעה לחדר, היא שמחה לראות שהיתה שם אישה נוספת, מה שמבחינתה היה סימן שהכל תקין. אבל וויינשטיין ביקש משתי הנשים להתנשק, והאישה שהייתה שם אף עשתה צעדים מיניים כלפיו. באותו רגע, דלווין המבועתת אמרה לו: "אתה יודע שאני יודעת לשיר?" והתחילה לשיר משהו. זה קצת הרגיע אותה ונתן לה תחושה כאילו מדובר באודישן. אחר-כך היא פנתה לעבר הדלת על מנת להימלט מהחדר, אבל וויינשטיין עמד בדרכה. אבל בסופו של דבר היא הצליחה להימלט. היא קיבלה את התפקיד, אך כל הזמן חשה אשמה וחרטה. דלווין לא ציינה מתי התרחשה התקרית או באיזה סרט מדובר. כיוון שהיא גילמה שני תפקידים במסגרת ההפקות של וויינשטיין, ניתן להסיק שמדובר ב"ערים של נייר" (2015) או "קדחת הצבעונים" היוצא בימים אלו. מכל מקום, העובדה שהיא, כמו עוד קבוצת נשים אמיצות, לא חששה לצאת בגלוי נגד האיש החזק מהוליווד, מלמדת רבות על המקום שהיא נמצאת בו היום.