כבר שנים שהיא "מתרגמת" בשבילנו, באופן עקבי ועקרוני, שלל דגמים הורסים ממסלולי שבועות האופנה. כל מיני גרסאות לנעלי ג'ימי צ'ו, מקווין וסן-לורן שגרמו לנו לחוש עצמנו כמו איי-ליסטרס בשורה הראשונה, מוצעות במחירים נגישים. מה היינו עושות בלי זארה? קונות בזארה בחו"ל. עם זאת, יש להודות שעם כל האופנה ההורסת הזאת, האיכות לא תמיד הייתה שם. אופנה מהירה כידוע היא גם מהירה בגזרת הבלאי.
פה ושם היו דגמי עור משביעי רצון ומשמחי לב, אבל אם באמת רצינו זוג נעליים ראוי, היינו הולכות לבוטיקים של מעצבים מקומיים המציעים דגמי איכות מקוריים תוצרת הארץ או דגמי ייבוא טרנדיים שראינו בעמודי ווג והארפר'ס בזאר. וגם שילמנו בהתאם.
העונה, נדמה לנו, שקטגוריית הנעליים בזארה התרחבה לכיוון רצוי - ויש יותר דגמי עור. זה אומר, בנות, לא רק ניחוח משכר נוסח בוטיק ג'וזפה זאנוטי במילאנו, אלא גם איכות על כפות רגליכן. ולצד האיכות הזאת, יש גם פאשן. לא דגמי מכנה משותף חסרי תעוזה הפונים לכלל הקהל, אל בדיוק ההפך. נעליים לפאשניסטות מעודכנות. העלויות אינן עלויות רצפה, אבל הן בהחלט הוגנות. אלו הדגמים ששווה לכן לבדוק מקרוב.