פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע האופנה של תל אביב: יום התצוגות השלישי

      מעצבת התכשיטים מיה גלר הציגה קונסטרוקציות של דגמי בגדים הבנויים מחוליות מתכת ואבני קריסטל, המותג נורת'רן סטאר הציג אווירה ריזורטית בגווני פסטל משכרים, הילי וארי נגעו בגזרה פרקטית של בגדי סטריט אורבניים, והמותג מיוז צבע את המסלול בשחור בטקסטורות מגוונות

      =

      מעצבת התכשיטים מיה גלר, שבימים כתיקונם מתרכזת בדגמים מתבקשים של טבעות, שרשראות וכדומה, פתחה את היום השלישי לתצוגות בקולקציה שמביאה את תחום הצורפות למחוזות מוזאליים. מעל בגדי גוף מינימליסטיים בגוון ניוד הונחו על הדוגמניות קונסטרוקציות של דגמי בגדים הבנויים מחוליות מתכת מוזהבות וביניהן שיבוצי אבני קריסטל מנצנצות.

      היו שם בין היתר קומבינזון מחובר לביריות, חצאיות קרינולינה קצרות, טופים קטנים, מכנסי מידי, גלביה, תחתונים וחזיות שנתפרו בעבודת יד של שתי וערב במרווחים משתנים. אלו יצרו משטחים גיאומטריים שנעו כמטה קסם על המסלול. למרות הווייב האמנותי, בסטיילינג אחר יש לחלק ניכר מהפריטים פוטנציאל לבישה גם מחוץ לכותלי המסלול או המוזיאון.

      מיה והדוגמניות

      צפו בתצוגה

      נורת'רן סטאר

      לתצוגה השנייה של היום חברו יחדיו שלושה מותגים מקומיים בתחילת דרכם, בוגרי פרויקט חממת המעצבים של מפעל הפיס - נדב רוזנברג למותג נורת'רן סטאר, המותג הילי וארי וגל שנפלד למותג MEWS. קולקציית הקיץ של רוזנברג פתחה את המסלול באווירה ריזורטית וצבעה אותו בגווני פסטל משכרים של תכלת, ורוד וטורקיז, כשלפרקים הופיעו גם דפוסים גיאומטריים בפרופורציות משתנות של פסים, ריבועים קטנים ומשיכות מכחול. השפה הקוהרנטית והסיפור המתמשך מאחורי כתב היד של המעצב ניכרו בכל אחד מהדגמים, לצד התפתחות נשית באגף הגזרות בדמות מלמלות, קשירות מעטפת ו-וולנים עדינים. ערך מוסף התקבל מהשימוש בטקסטילים במרקם מנוגד ומתיקי הבד בעלי ידית עץ מאסיבית.

      הילי וארי

      האוסף של הילי וארי כלל בגדי נשים וגברים במתכונת של שחור ולבן וקצת זהב, נגע בגזרה פרקטית של בגדי סטריט אורבניים היפסטריים שמתאימים למלתחת בוקר עד ערב. ההצדקה לעלות אותם למסלול הייתה פחות מובנת, ומעבר לצבעוניות המאוד ברורה קשה היה להבין את הסיפור שמחבר אותם לכדי קולקציה מהודקת.

      MEWS

      השליש האחרון של התצוגה היה שייך לשנפלד שצבעה את הבמה הארוכה בשחור עם נפחים וטקסטורות מגוונות, רשתות, שקיפויות וטונות של עבודות יד שקושטו בכיתובים לבנים ובפרנזים כסופים.