מסנדי, דרך ריטה ועד מייגן מרקל: מאיפה הגיע טרנד הכתפיים החשופות?

השבוע ציינו בעולם 40 שנה ליציאה לאקרנים של הסרט האייקוני "גריז". חוץ מסיפור האהבה המרגש והפסקול הבלתי נשכח, אם יש סצנה שנטמעה בזיכרון שלנו הרי זו סצנת המייקאובר של סנדי אולסון. המעבר של הדמות הנשית הראשית בסרט מילדה טובה לפרועה, כשהיא זונחת את חצאיות הפיפטיז הארוכות ועוברת למכנסי עור וחולצת אוף שולדרס, הפך לסמל אופנתי של התקופה. הלוק זכה לשלל פרשנויות, הפך לתחפושת פופולרית ונצרב בתודעה גם 40 שנה אחרי. ואם אתם צריכים הוכחה - אפילו ג'יג'י חדיד התחפשה לסנדי הפרועה בליל כל הקדושים לפני שלוש שנים.

אבל בניגוד למצופה, סנדי מ"גריז" ממש לא הייתה הראשונה ללבוש את הטרנד, שמאז 2016 הפך להיות אחד הבולטים במלתחה של כולנו. הראשון בהיסטוריית האופנה שהסגנון הזה מיוחס לו הוא המעצב הבריטי מהמאה ה-19, צ'ארלס פרדריק וורת'. במידה רבה מדובר במעצב האופנה הראשון שיצר מהפכה בתחום. מה שהתחיל בניסיון לרצות את אשתו הצרפתייה ולענות על דרישות העיצוב שלה, הפך לאימפריה ולמותג משלו. רבות משמלותיו כללו את טרנד האוף שולדרס, עוד לפני שאפילו קראו לו כך.

ואולם, למרות עיצוביו חושפי הכתפיים, וורת' לא הצליח לגרום לסגנון האופנתי הזה להיות מזוהה עמו. מי שכן לקחה את הקרדיט היא השחקנית בריז'יט בארדו בשנות ה-50 וה-60. מה שהיום נקרא אוף שולדרס - היה נקרא באותה תקופה "חולצת בריז'יט בארדו" והפך נפוץ בחנויות הבגדים. אין ספק שלהצליח לקחת בעלות על טרנד שנוצר טרם זמנך זה כישרון יחצני ונכס אופנתי שאי אפשר לקחת מבארדו.

אפשר להניח שהסטיילינג בסצנת המייקאובר של "גריז", שצולם בשנות ה-70 ומתאר את שנות ה-50, מתבסס על הסטייל של בארדו, שנחשבה בפיפטיז לסמל מין. כלומר, המלבישים רצו להעביר מסר של מיניות מתפרצת וחציית גבולות, והם מצאו לנכון לעשות זאת על ידי החולצה שמזוהה במיוחד עם בארדו הפרובוקטיבית של אותה תקופה.

עם דעיכת התהילה של בארדו בשנות ה-70, גם הטרנד חזר למחשכים. כמה שנים אחר כך הוא שוב מצא את דרכו לאור הזרקורים. באייטיז אחד הטרנדים המובילים היה כתפיים בולטות. כריות הכתפיים צברו תאוצה והפכו לחלק בלתי נפרד מכל חולצה, ז'קט או מעיל. המרדניות של אותה תקופה הבינו שהדרך לשדר משהו נועז וסקסי, בניגוד לקלאסיות ולאלגנטיות הנפוצות, הוא לייצר את ההפך הגמור מהטרנד המוביל. כלומר, אם ביומיום הכתפיים הבולטות והמכוסות היטב הן המיינסטרים, הרי שכתפיים ערומות הן ההפך - מקלאסיות שמרנית לסקסיות שובבה במחי חשיפה.

באותו עשור הגיע סוף סוף הטרנד גם לישראל. הייתה זו ריטה בביצוע שלה לשיר "שביל הבריחה" בקדם אירוויזיון 1986 ששמה את הכתפיים החשופות בקדמת הבמה. בזמן שבעולם עדיין קראו לטרנד "חולצת בריז'יט בארדו", לישראל הוא הגיע עם השם "חולצת ריטה" או "שמלת ריטה" - וכולן רצו אחת כזו. אמנם היא לבשה שמלת סטרפלס ומעיל צהוב, ולא אוף שולדרס קלאסי, אבל אין ספק שהנועזות שבחשיפת הכתפיים בביצוע שלה הפך את הטרנד והפרשנויות לו - לשלה.

סוף הניינטיז ותחילת שנות ה-2000 הולידו טרנד חדש וחשוף פי כמה. השמרנות נזנחה והמיינסטרים אימץ באהבה את חולצת הסטרפלס. כך, טרנד האוף שולדרס התפרש כקצת יותר שמרני מהלוק העירום שמספק הסטרפלס. אבל המגמה הזו לא החזיקה מעמד זמן רב. כבר בתחילת העשור השני של שנות ה-2000 חזרו הכתפיים החשופות עם בשורה. הן החליטו להשתלט על כל ארון פנוי, כל הפקת אופנה וכל שמלת כלה.

בסוף השבוע שעבר חזרו הכתפיים החשופות לכותרות, בתזמון מושלם עם חגיגות ה-40 שנה לסרט "גריז". הייתה זו הדוכסית החדשה בבריטניה, מייגן מרקל, ש"העזה" ללבוש שמלה ורודה חושפת כתפיים של קרולינה הררה ליום ההולדת של המלכה אליזבת. בכך היא עוררה סערה בטענה שהיא הפרה את קוד הלבוש המלכותי.

המבקרים שיצאו נגדה שוב ציוותו לה את טייטל "המרדנית של הארמון". לא מן הנמנע שמה שהוביל אותם לטעון כך זו העובדה שדגם האוף שולדרס נקשר באופן אוטומטי ובלתי נשלט בתודעה לנועזות ושבירת מוסכמות, ממש כפי שניסו הסטייליסטים ב"גריז" להעביר. משהו כנראה הצליח להם אם גם בחלוף השנים כתפיים חשופות עדיין מסמלות "ילדה פרועה".

מול השמרנים שמתקשים להתנתק מהנורמות הישנות, היו גם המרגיעים שיצאו להגנתה של מרגל וטענו שאם בחתונה שלה היא לבשה שמלת כלה חושפת כתפיים של ז'יבנשי וזה עבר חלק בגרונה של אליזבת' - אין מה להרים עכשיו גבה. הם הוסיפו כי מרקל היא לא בת המלוכה הראשונה שחושפת כתפיים, וכי קייט מידלטון גם "חטאה" ואפילו המלכה אליזבת בצעירותה נכנעה לטרנד.

כך או כך, בפעם הבאה שיוצאים נגד סגנון הלבוש המדובר והאהוב ומנסים לייחס לו תכונות של פורענות ושבירת חוק, כדאי לזנוח את הזיכרון של סנדי ולהתבסס על תחילת דרכו של הטרנד, אי שם בהוט-קוטור של המאה ה-19, אז הוא דווקא נחשב יוקרתי. תתקדמו.