הלו? זה האייטיז? האם נכנסנו למכונת זמן שלקחה אותנו כמעט 40 שנה אחורה? את השם "טיירי מוגלר" לא שמענו כבר זמן רב. תור הזהב שלו היה בשנות ה-80, ומאז תחילת שנות ה-2000 הוא בדעיכה, עד כדי היעלמות מהנוף של תעשיית האופנה. ופתאום, בלי שום הודעה מוקדמת, השם שלו צץ בכל מקום.
אז מה קרה פתאום? זה התחיל אצל קארדי בי, שבחרה ללבוש לטקס הגראמי בחודש שעבר שמלה בעיצוב דמוי צדפה של מוגלר מ-1995. אחריה הגיעה קים קרדשיאן שלבשה שמלה עם מחשוף מופרע בעיצובו לטקס פרסי הביוטי של הוליווד. קים המשיכה עם עוד שתי שמלות וינטג' של המעצב לתערוכה מיוחדת לכבודו במונטריאול. וככה פתאום מוגלר חזר לכותרות. אז מי זה בדיוק המעצב המטורף - ומדוע הוא נעלם?
טיירי מוגלר הוא מעצב אופנה צרפתי שנולד בשטרסבורג ב-1948. בילדותו היה רקדן בלט, ומשם התגלגל לתחום האופנה. כשהיה בן 24 הוא עבר לפריז והחל לעבוד בעיצוב לבוטיקים קטנים ולא מוכרים. ב-1978, כשהיה בן 30 - פתח בוטיק על שמו והחל לעצב בגדי קוטור. עד מהרה הוא הפך להיות שם דבר.
סוף שנות ה-70 הייתה תקופה טובה להתחיל לפרוח בפריז. בשנות ה-60 לונדון הייתה בירת אופנה עולמית שייצאה מגמות לעולם. בשנות ה-70 אמריקה נכנסה לתמונה ובאייטיז הפוקוס חוזר למעוז הקוטור - הלא היא פריז. טיירי מוגלר צומח בדיוק על הקרקע הזו, בתקופה שבה פריז חוזרת לתמונה וממצבת את עצמה מחדש כבירת אופנה שמכתיבה טרנדים עולמיים.
אך לא רק האקלים העולמי הוא שאפשר את צמיחתו של מוגלר והפיכתו למעצב על בעולם האופנה. שנות ה-80 הצבעוניות היו בדיוק הסגנון של מוגלר. זו כמו שאלת הביצה והתרנגולת - מה בא קודם? הסגנון הצבעוני והמשוגע של מוגלר, או הטרנדים של שנות ה-80 שהיו בדיוק אלה? טיירי מוגלר עבד והתפתח בעשור שקידש את הצבע, ההגזמה והתיאטרליות - שהיו מזוהים עמו כל כך.
הוא עיצב גם לנשים וגם לגברים ונחשב לחייט מחונן. הוא ייצר בגדים בסגנון מוגזם ונוצץ, אהב קולור בלוקס, דגמים סקסיים עשויים עור, ייצר לא מעט פאוור סוטס והאמין בקונסטרוקציות מורכבות, בעיקר באזור הכתפיים - הטרנד הזכור ביותר של האייטיז, לצד מותניים צרות שזכו לכינוי "מותני צרעה". בהמשך הוא ייצר בשמים והגדיל את האימפריה שלו, וזה למעשה אחד הדברים הכי בולטים שנשארו ממנו - הבשמים אנג'ל ואליאן הפופולריים השייכים לבית האופנה שלו.
בשנות ה-80 וה-90, לא היה אחד שלא הכיר את השם מוגלר והקולקציות שלו זכו להצלחה מסחררת. התצוגות המרהיבות שלו היוו השראה וסללו את הדרך למעצבים כמו אלכסנדר מקווין, שכל מסלול שלו הייתה הופעה של ממש וג'רמי סקוט, המעצב הראשי של בית האופנה מוסקינו, שלא מפחד מתעוזה. הוא השקיע סכומי כסף מטורפים על התצוגות ודאג שתמיד יהיה אלמנט מפתיע על המסלול.
במקביל לעבודה שלו כמעצב אופנה, הוא עבד עם זמרים מוכרים וביים עבורם וידיאו קליפים. אחד המוכרים הוא הקליפ לשיר "Too Funky" ב-1990 של ג'ורג' מייקל, עם התלבושות המצועצעות שמוגלר עיצב בעצמו. כך למעשה הוא גילה את החיבה שלו לתחום. בריאיונות מאוחרים הוא חשף שלמעשה תמיד חלם ורצה להיות במאי. בסופו של דבר, בשנת 2002 הוא החליט לפרוש מעולם האופנה ולהתרכז באומנות מסוג אחר - בימוי, צילום וכתיבה.
בית האופנה על שמו המשיך להתקיים, בעיקר בזכות הבשמים, אך כמובן שבלי הראש היצירתי של מוגלר, זה פשוט לא היה אותו הדבר וכמעט ולא נוצרו קולקציות חדשות. ב-2010 מונה ניקולה פורמיקטי, מעצב ממוצא איטלקי-יפני שעבד בתור הסטייליסט של ליידי גאגא, למנהל הקרייאטיבי של המותג. הוא נשאר בתפקיד שנתיים, ולמרות הציפיות - הוא לא החזיר את בית האופנה הצרפתי לגדולתו.
אחרי שנתיים, עזב פורמיקטי את בית האופנה מוגלר כדי להיות המעצב הראשי של דיזל, ולנעליים שלו נכנס המעצב הבריטי דיוויד קומה, שנשאר בתפקיד עד 2017. גם הוא לא הצליח לעשות מהפכה של ממש, מה שחיזק את הטענה שבלי טיירי מוגלר עצמו - זה פשוט לא זה. אחריו מונה המעצב האמריקני קייסי קאדוולדר, והוא זה שממלא את התפקיד עד היום.
מה שהם ניסו לעשות במשך יותר מעשור - הצליחו קארדי בי וקים קרדשיאן בפלאש אחד. נראה שכל מה שבית האופנה היה צריך כדי לחזור לתודעה זה בסך הכל שתי כוכבות שלא מפחדות ללבוש בגדים מטורפים, שיסכימו להוציא מהארכיון עיצובי וינטג' של מוגלר עצמו - ולהיראות עם הלוקים בפומבי.
אז נכון שלא מדובר בעיצובים חדשים, אלא רק בלבישה של דגמים ישנים - אבל מוגלר פתאום שוב על המפה. בעולם כבר מיהרו להכריז על ה"מוגלריזציה" - התחייה מחדש של בית האופנה הצרפתי ששקע בתחילת שנות ה-2000. והתחייה המחודשת לא מפתיעה, אם נסתכל על המסלולים משבועות האופנה בעולם רק בחודש האחרון נזהה מגמה מאוד בולטת - האייטיז חוזרים. הכתפיים הדומיננטיות, החליפות העוצמתיות, העיצוב הכסוף "העתידני", כל מה שמוגלר המציא לפני 40 שנה, מוצא את דרכו שוב לארון שלנו, רק הפעם במקום הטייטל "פורץ דרך" - הוא נקרא "רטרו". האופנה חוזרת - וגם מוגלר. ותודה לקים קרדשיאן.
