חגיגה של נשיות ויצירתיות מבטיחה: סיכום יום שני משבוע האופנה תל אביב

בוקר התצוגות השני של שבוע האופנה נפתח בשני אוספים שעוצבו בידי נשים. התצוגה הפותחת של היום הייתה של המעצבת הוותיקה דורין פרנקפורט ולאחריה הציגה מי ששייכת לדור הביניים בנוף המעצבים המקומי אניה פליט. כמי שהשתתפה באופן קבוע בכל שבועות האופנה התל אביביים וכבר יצרה מסורת נעימה של מסלול בוקר מבוקש עם עדת מעריצות קבועות שבאות להרים ולפרגן פרנקפורט הבשילה להוציא אל המסלול מערכות לבוש שחודרות ללב בעדינות אופיינית. הדימוי הנשי שצרוב בדי אן איי של מעצבת שהיא בעצמה אישה, בלט לנוכח האספירציות הנשיות שנראו רק ערב קודם, בקולקציות שי שלום ואלון ליבנה. מבלי להמעיט בעבודתם המשובחת של האחרונים ותוך הבנה שמדובר בתפירה ועיצוב פרטניים לפי הזמנה אל מול הגישה המסחרית יותר שמאפיינת את פועלה של דורין, קשה היה לחמוק מהמחשבה שיש לה פור בכל הנוגע להבנת הז'אנר, מחשבה שקיבלה חיזוק שעתיים לאחר מכן בדגמים שפליט הוציאה למסלול.

בקיץ הקרוב דורין פרנקפורט לוקחת אותנו ל"בן יהודה שטראסה", הכינוי שבו זכה רחוב בן יהודה כשריכז את חיי התרבות של עולי מרכז אירופה בשנותיה המוקדמות של העיר תל אביב, עם אותם סמלים מיושנים מהמורשת שהביאו איתם היקים כמו מפיות תחרה על הכורסאות או עגלת תה עם כלי פורצלן. מורשת של עולים שהקימו את הארץ אותה פרנקפורט מנסה להפוך שוב למודרנית ונחשקת. הקולקציה מורכבת מפריטים רכים וחלקים, המשלבים אמרות מסתלסלות וגימורי מכפלות המסתיימות בסרטי סאטן, קפלים עדינים לבניית נפח וכפתורים מצופי בד הנרכסים בלולאות זעירות. הצבעוניות ברובה שקטה מסתמכת על גווני לבן, שמנת, שחור ותכלת עם פרצי סגול עז ודפוסי פרחים אופייניים לתקופה. את הגזרות המינימליסטיות והפרקטיות מעטרים סממנים מוכרים של פעם כמו אמרות טול, וולנים, נגיעות תחרה ופליסה, צווארונים חובקים, שרוולים מכווצים וחיתוכים מדגשי מותן או אגן.

קולקציית אביב קיץ 2019 של אניה פליט התמקדה בעולם הלנג'רי, לא בשורה שלא שמענו עליה בעבר אמנם, אבל חייבות להודות שעדיין לא שבענו ממנה כלל. נקודת המוצא ממנה יצאה המעצבת לדרך היא עולם הקולנוע של שנות ה-30 והלייף סטייל בחברה הגבוהה של אותה התקופה. אפשר היה לראות שם שמלות, חצאיות וטופים בהשראת כותנות לילה וקמיסולים לצד פריטים בגישה מחויטת יותר ממלתחת הפנאי הגברית כמו פיג'מת שני חלקים, מכנסיים נשפכים וחולצות אוברסייז עם מנג'טים מובלטים.

הגזרות עצמן רחוקות ומתקרבות לסילואטת הגוף באופן פלרטטני. את הטון המרכזי נתנו הטקסטילים הרכים - משי, סאטן, קטיפה, שיפון, תחרה, קרושה לורקס, פרנזים ונוצות לפרקים. דיטיילים של משחקי שקיפויות, שסעים, אלמנטים ויקטוריאנים או ספורטיביים וכתפיים חשופות נתנו את הטאץ' הסופי לכל הסיפור.

המיזם המוצלח של מפעל הפיס המעניק תמיכה כספית ומקצועית למעצבים צעירים שנבחרו בקפידה התקיים השנה בפעם הרביעית. שבעת המותגים המבטיחים שנבחרו הביאו למסלול תמונה מגוונת של אופטימיות ורוח יצירה מרעננת. שירלי לסרי ל'פטיט פואה' לקחה את מותג הלנז'רי שלה כמה צעדים קדימה והציגה מערכות לבוש מעודנות עשויות משי ותחרות. קים דרור בעלת 'קימקה סטודיו' הציגה כתב יד שנע בין קז'ואל לאלגנטי בהשפעות יפניות, שילובי דנים וצבעוניות של לבן, אבן, אפור, כחול ואדום. נוכחות ישראלית מקומית בלטה אצל Mamo של שירן ראובן עם טוטאל לוקים בהשראה מדברית וגם אצל okem שהציגו סטריט סטייל ישראלי, נוסטלגי וקייצי. שאדי עבד כיוון לשוק בגדי הערב והאירועים עם אוסף גיאומטרי בשחור לבן. Aner5777 של ענר שבח חשף קולקציית גברים מקסימה ומיכל ירסאנש מנגיסטו חיברה בין הרקמות האתיופיות לסטייל הישראלי הנינוח.

מותג בגדי הים בננהוט של נועה בני ונטע אלחמיסטר הלוהטות קבר לכולם בגדול כשהביא למסלול התצוגות בהאנגר 11 את נטע ברזילי הלוהטת לא פחות. בדיוק כשתהינו לאן נעלמו העדויות לגיוון על המסלול, כי עד אותו רגע הייתה נוכחות דלילה של דוגמניות לא סטנדרטיות, ברזילי יצאה לסיבוב הנועל של התצוגה בבגד ים שלם בצהוב זרחני, דגם זהה בדיוק לזה שלבשו המעצבות. הכוכבת ללא ספק גנבה את ההצגה עם הסטייטמנט החזק אותו היא מקדמת מהרגע שהתפרסמה של 'יופי מגיע בכל המידות, הצבעים והצורות'. ליין בגדי הים של בננהוט לקיץ הקרוב סיפק את כל הדגמים הנכונים, ביקיני ושלמים, חלקים ומודפסים, כולל קו עליוניות חוף חדש ושורטס לגברים.

על הבלאגן בתחילת התצוגה ברמה הניהולית פיצה עידן לרוס במסלול גדוש מפורסמות שוות ביותר. מלי לוי היפהפייה פתחה את התצוגה בשמלה לבנה, דנה פרידר סגרה (בריקוד סוער), ובאמצע כיכבו גם הילה נחשון, לאה שנירר באוברול שחור ומחמיא, שרון גניש, שרי גבעתי, רונית יודקביץ והקוסמטיקאית קרן בר טוב. בקולקציה עצמה נראה ריכוז של שמלות ערב וכלה שהתמקדו בטרנדים של שנות השמונים צבעוניות של לבן בוהק, צהוב, אדום, ורוד פוקסיה ומנומר. ברמת העיצובים והגזרות ניתן היה לראות כתפיים מוגזמות, שסעים וחיתוכים א-סימטריים, גזרות מעטפת, שרוולים נפוחים ומחשופים רציניים.

שביט ויזל, הפרזנטורית הענוגה של משכית, פתחה את התצוגה של המותג בשמלת מקסי לבנה שקופה ועליה רקמה של פרחים וציפורים בצהוב, ובכך נתנה את יריית הפתיחה לקולקציה הכי סקסית שיצאה תחת השם משכית. באופן יחסי כמובן, לא לדאוג. עדיין נשמרו ונכחו סמלי המורשת של המוסד כולל גזרות הגלבייה, הרקמות, גווני החול והמדבר וגם עליוניות מעיל משוחררות.

חידוש נוסף על המסלול היה בד הדנים שקיבל טיפול עשרת אלפים מידיה של המעצבת שרון טל עם רקמות וגימורים שלקחו אותו למקום גבוה. מעניין היה לראות את את השמלות שנתפרו מחדש מאריג שבשנת 64 נרכש ממשכית על ידי בית האופנה כריסטיאן דיור וכן את רקמת ה-x ההיסטורית שהופיעה על שער ווג בשנת 69.