בטלוויזיה סדרות ספין אוף הן הצלחה של ממש. "מרפאה פרטית", "סמוך על סול", "הטובות לקרב" ועוד שורה של רבות נוספות זוכות לשבחים. לכן, הבינו יוצרים טלוויזיוניים שכדאי להם להשקיע, לאתר דמויות משנה בסדרות מצליחות - ולפתח להם חיים משלהם. ואם זה מצליח כל כך בטלוויזיה, אז למה שזה לא יעבוד גם בפלטפורמות אחרות?
לורן וייסברגר, מחברת רב המכר "השטן לובשת פראדה", שהעיבוד הקולנועי שלו הפך אייקוני עבור כל חובבת אופנה, החליטה לאמץ את רעיון הספין אוף בספרה החדש. 16 שנים אחרי הספר הראשון בסדרה שעוסק בעורכת המגזין הפיקטיבי ראנווי, מירנדה פריסטלי, היא יוצאת עם ספר חדש - "השטן לובשת לולולמון".
הספר החדש מפנה את הזרקור לעוזרת הגמלונית והמסורבלת של פריסטלי - אמילי צ'רלסטון. אלא שב"השטן לובשת לולולמון" היא מפסיקה להיות העוזרת המביכה שעושה דיאטות קיצוניות לטובת אירועי שטיח אדום ושבועות אופנה, והופכת להיות אישה חזקה ועצמאית בעלת שם עולמי בתור יועצת תדמית וניהול משברים.
הספר מתחיל במסיבת השנה החדשה בלוס אנג'לס, שבמהלכה מקבלת צ'רלסטון טלפון שמאלץ אותה לארוז במהירות מזוודה ולהמריא לניו יורק. היא חושבת שהיא בדרך לעבודת החלומות, אך מגלה שהקריירה שלה מתרסקת לה מול הפנים, ושמי שמאיימת לגנוב לה את כל הלקוחות היא כוכבת רשת צעירה.
כדי להתאושש מהמכה היא נוסעת לבקר חברה קרובה בשם מרים, עורכת דין לשעבר שעברה לגור בפרברי ניו יורק, ושם היא מוצאת הזדמנות לשקם את הקריירה המדשדשת. היא מחליטה לקבל לקוחה חדשה וחברה נוספת של מרים - דוגמנית ויקטוריה'ס סיקרט לשעבר ואשתו של סנטור מכהן, קרולינה הארטוול, שהסתבכה בפרשת נהיגה בשכרות מפוקפקת ומסתורית.
הספר מחולק בצורה בה בכל פרק ישנה נקודת מבט אחרת של אחת מתוך שלוש הנשים, וההתרחשויות שלהן כמובן קשורות זו בזו. יש לא מעט רגעי פאשן, המון דיבורים על מעצבי על, ים של מסיבות יוקרתיות כיאה לתושבים המבוססים של שכונת גריניץ' ויליג' בפרברי ניו יורק, בה מתרחשת העלילה, וגם ניים דרופינג של אושיות ומושגים מתעשיית האופנה כמו קים קרדשיאן, ג'יג'י חדיד ואירועי המט גאלה. גם מירנדה פריסלי, מגזין ראנווי ואפילו אנדריאה זקס קופצים לביקור בספר בכמה סצנות משמעותיות.
לעיתים יש תחושה כי הספר קצת מאחור, במיוחד כשהוא טוען שסנאפצ'אט היא הרשת החברתית המצליחה ביותר, אבל בסך הכל מדובר בכמה פסקאות זניחות ביחס לתוצאה השלמה - והרוב המוחלט של העלילה עדכנית ומותאמת לתעשיית האופנה של 2019.
השם של הספר באנגלית הוא "when life gives you lululemons", שזה אולי קצת שונה מהתרגום העברי, אבל לחלוטין אפשר להבין למה. משחק המילים האינטליגנטי של הספר באנגלית פשוט לא עובד בעברית. כך או כך, בשם מופיע המותג הקנדי לולולמון. המותג מוזכר לא אחת בספר בניסיון לתאר את הנשים העשירות בגריניץ' - אלו שכל בוקר יוצאות לריצה או הליכה ועושות אימונים בחדר כושר, לפעמים אפילו שלושה ברצף. אלו שעבורן בגדי ספורט יוקרתיים, כמו אלה שמשווק לולולמון, זו דרך חיים.
העלילה אמנם מתרחשת בשכונה המבוססת של פרברי ניו יורק, אבל אף אחת מהדמויות המרכזיות בספר לא ממש עונה על ההגדרה של "נשות הלולולמון" שגרות בה. אמילי צ'רלסטון הגיעה מלוס אנג'לס ומעריצה את ניו יורק, רחוקה מאוד מללבוש בגדים של לולולמון ביומיום. קרולינה הארטוול היא דוגמנית על, שעד המשבר שחוותה מעולם לא נראתה בלוק מוזנח. מרים היא זו שמושכת את השלישייה לגריניץ', אחרי שעברה להתגורר שם בעקבות אקזיט שעשה בעלה. היא הפסיקה לעבוד כדי להתרכז בגידול הילדים וכדי להיות חלק מנשות השכונה ולהתגבר על תחושת הזרות, היא מצטרפת לטרנד הלולולמון.
הצצה לבגדים של לולולמון
בסופו של עניין מדובר בספר קליל, זורם, מלא הומור וסרקזם ובשתי מילים: כיף טהור. אפשר ממש לדמיין איך הוא הופך לעיבוד קולנועי, כאשר את אמילי צ'רסלטון מגלמת לא אחרת מאשר אמילי בלאנט (בגרסת הבלונד כמובן). ספר בנות קלאסי שמציג שלוש נשים חזקות שמצליחות לנהל את העולם ולשלוט במתרחש בו, אולי ידן על התחתונה בהתחלה, אבל כמו כל סיפור אגדה - הסוף טוב. שמישהו יעשה טלפון למריל סטריפ, הליהוק מתחיל.