לפני כשבוע חגגה המעצבת בר משיח תצוגת בכורה למותג שלה mashiiah, וכמו שזה נראה כרגע - מסתמנת כוכבת חדשה בביצה המקומית שעוד נשמע עליה רבות (נטלי דדון ושביט ויזל כבר מחזיקות פריטים שלה בארון). הבשורה על פי משיח כוללת מערכות לבוש ברוח סטריט וור צבעוני שנשען על השילוב המנצח שחוקר את תפר הטשטוש המגדרי עם פריטים מעולם החיוט גברי לצד ערמות של אלמנטים נשיים.
ז'קט פסים קלאסי בעל כתפיים מודגשות וחצאית מיני בגזרת קומות עמוסות גדילים וטקסטורות היוו את לב האמירה מאחורי ההשקה הגראנג'ית וניצבו כשני קודים מרכזיים מהם נבנה האוסף של המעצבת הצעירה (28) והכישרונית הזו. משיח שבה לארץ לפני כחמישה חודשים מפריז כשבידה תואר שני בניהול מותגי יוקרה באופנה, שנתיים ב-institut supérieur des arts appliqués ובמקביל שנה של לימודי רקמה עילית ב-Lesage (בבעלות שאנל).
מתבקש לשאול, אם כבר התמקמת בתעשיית האופנה בפריז - מה החזיר אותך למעוז ה"רעבים ללחם"?
"חזרתי לארץ מרגשות פטריוטים וכי התחשק לי יום בהיר אחד בבוקר. בדיוק הייתי לפני פגישה עם משרד הפנים בפריז אחרי שעברתי את כל תהליך הבירוקרטיה כדי לפתוח שם עסק. דיברתי עם אמא שלי בטלפון ופתאום ברגע הרגיש לי אינטואיטיבית שהדבר הנכון לי זה לחזור לארץ. תביני, מהיום הראשון שהגעתי לפריז הצהרתי שאני לא חוזרת לישראל. התכנון היה אך ורק להישאר שם, לא ברור איך נפלה עליי המוזה. ובדיעבד אני מאוד שמחה שחזרתי, הבנתי שהרצון האמיתי שלי הוא להצליח בארץ, יש פה חבורת מעצבים סופר מוכשרים ואני גאה להיות חלק מהסצינה הזו".
אז למה לא שנקר בעצם?
"שנקר היה חלום ילדות. למדתי מסבתא שלי לתפור בגיל 6 ובגיל עשר כבר הצהרתי בכל הזדמנות שאני אהיה מעצבת אופנה. אבל אחרי הצבא התחילו להלחיץ אותי מכל עבר שמעצבי האופנה בארץ רעבים ללחם, אז החלטתי ללמוד ביולוגיה. עשיתי פסיכומטרי ונרשמתי לאוניברסיטה וממש ברגע האחרון מבחינת לוחות הזמנים של הסמסטרים הבנתי שאם לא אגשים את חלום האופנה לעולם לא אסלח לעצמי. בשנקר היה מאוחר מידי להיכנס לשנת הלימודים וככה מרנגוני נכנס לתמונה. אבל האמת היא שהכי קסם לי בתכנית של מרנגוני זה העובדה שיש שם התמחות ספיציפית בבגדי גברים".
תרחיבי.
"אמממ, זה נושא שקצת קשה לי לפתוח מצד אחד, ומצד שני הוא חלק חשוב בהתפתחות שלי כמעצבת. בתור ילדה התפתחתי בגיל צעיר יחסית לשאר הבנות, מה שגרם לבנים בכיתה לשים אליי לב פתאום. היו אפילו נגיעות לא במקום ודברים לא נעימים שהביכו אותי במקרה הטוב או גרמו לי לרצות להיעלם במקרים אחרים. ככה התחלתי עוד ביסודי ללבוש בגדים גדולים של בנים, הכל בכדי שלא ישימו לב אליי".
זה דברים שבימינו נחשבים להטרדה מינית.
"תראי, מדובר בבית ספר יסודי בכיתות נמוכות. אני חושבת שאף אחד לא עשה את זה מכוונה מודעת או רעה, אבל אני לא מעוניינת להיכנס לפרטים בעניין הזה".
לאוסף הראשון שלה קראה בר BACK TO KANSAS, כרפרנס הלקוח מסיפור "הקוסם מארץ עוץ שמשמעותו חזרה הביתה, שזה גם לחזור לישראל וגם חזרה למקורות המלתחה הנשית אחרי שנים של יחסי אהבה/שנאה מורכבים עם בגדי גברים: "שנים הסתובבתי בפריז עם פריטים שתפרתי לעצמי, שהיו בסגנון גברי-נשי, וכל הזמן עצרו אותי ברחוב לשאול איפה קניתי, ואז קלטתי שהגיע הזמן להניח את העבר בעבר זה מה שאני רוצה וצריכה לעשות".
הסיפור האישי והריפרור לדורותי ממשיך לעבר השראות נוספות ביניהן סצינת הג'אז בקנזס בתחילת המאה הקודמת והאסתטיקה של במאי הקולנוע ספייק לי, הכל יחדיו מהדק את הדגמים את לכדי קולקציה שמספרת סיפור מנומק.
סטודיו: הברוש 3, רעננה
טלפון לתאום: 054-5671317
