חשבון האינסטגרם הפרטי שלה חושף סטייל משובח ואורח חיים מעורר קנאה עם חופשות פוטוגניות במלדיביים, סרילנקה, ניו יורק ויוון בין היתר, לרוב לצד הבסטי, השותפה העסקית והאחות בלב אנה ארונוב. הכירו את מיטל כץ, אחת הבחורות עם הכי הרבה שיק שיש לנו בארץ, שהסכימה לכבוד ראש השנה להתראיין באופן בלעדי לוואלה! אופנה ולשתף באופן נדיר איך נראים החיים האמיתיים בלי פילטר הגלאם והחגיגות הבלתי פוסקות שמתשקפות מהפיד המושלם שלה.
כולם יודעים מה עומד מאחורי שקר האינסטגרם ועדיין נשמח לשמוע את האמת שלך.
"כן, זה לא סוד שמה שרואים באינסטה זה רק את הרגעים הפוטוגניים, את מי זה מעניין שאני אמא במשרה מלאה?" היא צוחקת. כץ, בת 36 מגדלת יחד עם בן זוגה אבי את שני בניהם, 8 ו-5, מתפקדת ביומיום כבעלים וקניינית של בוטיק הלנה בדיזינגוף. "היום שלי מתחיל בחמש וחצי בבוקר עם ריצה של בין עשרה לעשרים קילומטרים. אפשר להגיד שאני מכורה לספורט, זה המדיטציה שלי, מנקה את הראש. כשאני חוזרת הביתה ב-07:00 בערך מתחילה שגרת הבוקר. מעירה את הילדים ומארגנת אותם, הולכת לבוטיק ובארבע כבר מוציאה, ואז חוגים, ארוחת ערב, חברים מקלחות. לרוב יוצא שאני נרדמת בערב ממש מוקדם".
אז איפה יש זמן לבילויים, לאבי, לאנה ולתחזוקה של הבוטיק? לפי האינסטה זה נראה שאת עובדת כל היום.
"אני מאמינה בלהעסיק עובדות מדהימות שהן כמו משפחה, וזה מאוד עוזר. אנחנו בעידן שכל יום צריך לחדש, תמיד אני מנסה לחשוב על הדבר הבא, יש ציפייה מהלקוחות לחידושים על בסיס שבועי כך שכל שבוע המלאי בבוטיק מתחדש. גם את האינסטגרם גיליתי דרך עובדת שלי שפשוט באה ואמרה לי שזה הולך להיות הדבר הבא ואני חייבת. הבנתי שזה יכול להיות כלי עסקי ופתחתי חשבון לבוטיק. הייתי מתקתקת טוטאל לוקים מוכנים על הרצפה או על בובה, מעין הצעת לבוש יפה בעיני, וזה תפס מעל למצופה. אחרי כמה זמן אבי בעלי אמר לי 'תפתחי גם חשבון נפרד לעצמך' ובהתחלה העלתי בעיקר את הילדים. עם הזמן התחלתי התחלתי לצלם את מה שאני לובשת וזה קרה על הדרך. רוב הפיד שלי הוא מנסיעות לחו"ל או מיציאות בערב כי אז יש לי זמן להצטלם. זו עבודה לכל דבר לתחזק חשבון כזה".
היום החשבון הפרטי שלך הוא מופע מרהיב של אופנה וסטייל ורוב הפריטים הם הרי מהבוטיק, אז למה את לא מתייגת את הלנה בעצם?
"האמת שכל הזמן שואלים אותי אבל נראה לי שבא לי לשמור על אותנטיות ופחות פרסומת או קידום של העסק. אני מתייחסת לזה כאל משהו פרטי שלי וכיף לי, אז למה לשנות? ובלי קשר בשני החשבונות, גם של הלנה וגם הפרטי שלי בנות רואות מה לבשתי ומתקשרות לקנות בטלפון".
את 'הלנה' פתחה מיטל, במקור מפרדס חנה, לפני עשור בהחלטה של רגע. "בגיל 25 סיימתי לימודי אדריכלות פנים במכון אבני בהצטיינות. הייתה ממש תחושה שאני הולכת להיות הדבר הבא. התחלתי לעבוד במרץ על כמה פרויקטים ופתאום נפלה עליי ההבנה שזה לא בשבילי לשבת מול המחשב ולשרטט", היא נזכרת, "באותו הרגע החלטתי לטוס לפריז, להביא בגדים ולעשות מכירה ביתית".
ככה ויתרת בשניה על ארבע שנים של השקעה בתואר?
"באותו זמן לא ממש הייתה לי תכנית עם אופק ברור, תמיד אהבתי אופנה והיו שואלים אותי מה אני לובשת. לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ. במכירה הראשונה כל הבגדים נגמרו אחרי שעה וחצי. ואז עשיתי עוד מכירה וכמה ימים אחרי פסעתי לי בדיזינגוף, זה היה ממש ליד הבית, וראיתי חנות פיצית של כלות עם שלט להשכרה. אמרתי לאבי שאני רוצה לפתוח חנות והוא אמר 'שלא תעיזי, לאמא שלי הייתה חנות בגדים, את לא מהתחום, זה קשה'. למחרת חתמתי".
אז מה גרם לך ללכת על זה בכזה בטחון?
"חשבתי על פאן, ממקום לעשות משהו שאני אוהבת, כמובן שדי מהר גיליתי שזה המון עבודה".
את אנה היא הכירה לפני שש שנים כשהאחרונה נכנסה לחייה בתור לקוחה בחנות. "אני מרגישה שהתמזל מזלי בגיל כזה לפגוש את הסול-מייט שלי, זה לא מובן מאליו. יש לנו את אותם תחומי עניין, ספורט, אופנה, אוכל והיא הכי כמוני בראש מבחינת קלילות, חוש הומור. אנחנו נהנות מהחיים בלי להתעסק בשטויות. זו מישהי שאיתה הכל מתחבר עם ההרגשה הכי נוחה שיש", היא מספרת, "זה כמו פאזל שהתחבר ברגע אחד".
אוקיי, בארץ קל להבין למה אתן אטרקציה לצלמים, אבל איך זה מגיע לאתרים של ווג, בזאר, גלאמור ולאינספור תיוגי אינסטגרם של בלוגרים מרחבי העולם?
"בספטמבר שעבר טסנו יחד פעם ראשונה לשבוע האופנה בניו יורק. הכי לא חשבנו שיצלמו אותנו, אבל כמובן שהתלבשנו יפה כי אנחנו אוהבות, הגענו לתצוגה הראשונה ופתאום ריססו אותנו בפלאשים, היינו בשוק ומופתעות. אף אחת מאיתנו לא ציפתה לזה כי אנחנו לא מוכרות מחוץ לישראל. אחרי מטר הקליקים ניגשו אלינו ושאלו מה לתייג ולמחרת בבוקר התעוררנו לבום מטורף באינסטגרם. הייתה אז עלייה מטורפת בלייקים ובעוקבים ופתאום התחילו להזמין למלא אירועים, לשבועות אופנה אחרים".
רגע, שבוע שלם לא עליתן על בגדי ספורט ולא רצתן?
"דווקא רצינו", היא צוחקת, "ואפילו הבאנו בגדים אבל הג'ט לג והכל. בואי, אנחנו לא עד כדי כך
משוגעות".
אז אתן רצות יחד, טסות לחול יחד, גרות קרוב, נפגשות מלא ועדיין המון זמן היה ביניכן פער של את נשואה עם ילדים והיא רווקה. איך קיבלת את שינוי הסטטוס שלה?
"תראי, אנה תמיד הייתה מאושרת ושמחה וכיפית כך שמהבחינה הזו לא השתנה כלום. כמובן שגם אני חיכיתי לרגע בו היא תמצא את האחד שלה והיה לי ברור שזה יקרה כי היא אחת אישה חזקה, אינטליגנטית, בעלת יכולת נתינה מטורפת ולא צריך להזכיר בכלל איך היא נראית. הדאגה היחידה שלי הייתה שיגיע האחד שיידע להעריך את כל הטוב הזה ולמזלי אייל לגמרי כזה והיום הוא כבר חלק מהמשפחה".
כמה התערבת בבחירת שמלת הכלה של אנה?
"לא עזרתי לה, הבחירה הייתה לגמרי שלה, לא רציתי לוותר על הרגע המרגש שאני אראה אותה בחתונה לראשונה עם השמלה. גם ככה אנחנו בעלות אותו טעם אז לא היה צריך אותי. זה עבד - היא הייתה הכלה הכי יפה שראיתי בחיים שלי".
ומה את לבשת לחתונה של אנה?
"שמלה מיני אדומה של עידן לרוס, עגילי קריסטל ארוכים ונעלי שפיץ כסופות של ג'ימי צ'ו".
אם בג'ימי עסקינן, בפיד שלך אפשר לראות לא מעט פריטים של מותגים יוקרתיים.
"אני אף פעם לא מחפשת מותג או שם, האהבה שלי היא לאסתטיקה, אבל בהחלט מאמינה שמלתחה טובה מערבבת בין גבוה לנמוך. אם בעבר הייתי יכולה לקנות בקלות תיק יקר היום אני אעדיף לשים את הכסף בחיסכון לילדים שלי. סגנון משובח לא נמדד במחיר אלא ביכולת לשלב".
ובכל זאת, פריט הכי יקר בארון?
"תיק של פאולה קדמרטורי, מעצבת איטלקיה אלופה בשילובי צבעים מטריפים. קניתי אותו באיטליה לפני חמש שנים, הוא היה בסייל ועדיין לא זול. 900 אירו אחרי הנחה".
לפני שנה וחצי הפכתן את ואנה גם לשותפות עסקיות, זה לא מפחיד לערבב חברות עם ביזנס?
"יש בזה משהו אבל כמו עם פתיחת החנות בזמנו, זה הרגיש נכון. הרי הקשר שלנו התחיל מחיבור לאופנה ואחרי כמה שנים של חברות ושיחות אין סופיות בנושא הגענו למקום שבו שאלנו את עצמנו למה לפתוח עסק משותף? התחלנו בזהירות במכירות Fashion salon שערכנו בבתי מלון וראינו שזה ממש עובד ומשם פתחנו אתר יחד. אנה ואני משלימות אחת את השנייה, כל אחת בתחומה, וכיף לנו לעבוד יחד".
קשה להתעלם מהעובדה שיש תחרות מאוד גדולה בשוק הייבוא כולל זירת האונליין שתופסת נפח משמעותי, ובכל זאת הצלחת לבדל את עצמך. איך את מסבירה את זה?
"כל העניין של הבחירה בא לי מאוד בקלות, הקניינות שלי התחילה עם דברים שאני אוהבת באופן אישי, צבעים, פרינטים, שרוולים נפוחים, טקסטורות, חליפות אוברסייז, אני אוהבת מוגזם. עם הזמן הבנתי שלא כולן כמוני מתחברות לזה ואני מנסה לבחור באופן מתון פריטים רגועים יותר".
מאיפה את מייבאת את הפריטים שבבוטיק?
"בהתחלה טסתי לסין כמו כולם כי שם הכול קורה ואז גיליתי עולם אופנה בגודל שהוא בלתי נתפס עם רמות של איכות, עיצובים ומחירים מטורפים והבנתי שהתדמית שהייתה פעם של פריטים לא איכותיים ממש לא קשורה למציאות של היום. יש שם הכל מהכל ומאוד קל להיגרר לספקים שמציעים פריטים זולים שאולי מצטלמים יפה אבל במציאות הם לא משקפים את מה שהייתי רוצה ללבוש בעצמי. היום אני מתבססת על ייבוא מפריז, איטליה, קייב. אני תמיד מחפשת את הדבר הבא. אני לא מסוגלת למכור לנשים אחרות מה שלא הייתי לובשת ואני משתדלת תמיד להביא פריטים איכותיים שישארו בארון לטווח ארוך".
מה תמליצי לנשים שמעוניינות לשדרג את הלוק שלהן?
"המון נשים משקיעות הרבה בבגדים עצמם וכשזה מגיע לשלב האביזרים הן קצת נמשכות לכאלו שיתאימו להכל, אני מבינה כי זו קטגוריה שיכולה להיות יקרה. קל לקנות תיק או נעליים בצבע שחור כי זה לכאורה מתאים להכל. אני מציעה לפתוח את הראש ולהעז עם תיק בצבע עם נוכחות ולא לפחד משילובי צבעים לא קונבנציונליים".
אז מה הדבר הבא?
"החלום הגדול שלי כבר תקופה ארוכה הוא לעצב פריטים בעצמי ולהתחבר בחזרה לנקודת ההתחלה שלי. אמנם לא למדתי עיצוב אופנה, אבל יש לי כלים והבנה בתחום מהלימודים במכון אבני. אני לראשונה עובדת ויוצרת קולקציה משלי, מה שהכי מרגש אותי ובא לי מהבטן. חשוב לי שזה יהיה הכי איכותי והכי מדויק, שידבר בשפה שאני מאמינה. את כל התהליך הזה אני עושה עם אנה, זה הבייבי שלנו".
