בווידאו: אנה וינטור וריהאנה טקס פרסי מועצת האופנה האמריקנית 2014.
הרגע הראשון בו הבחנו בחולשתה של אנה וינטור (70), מלכת הקרח הבלתי מעורערת של תעשיית האופנה, היה במרץ האחרון כשהודיעה על ביטולו של אירוע המאט גאלה. השטיח האדום הנוצץ ביותר בתעשייה, שבכל שנה רק מעצים את מעמדה של הכוהנת הגדולה.
ביטול האירוע, שהיה השנה בסימן "על ציר הזמן: אופנה ומשך זמן", עקב משבר הקורונה שמכה קשות בתעשיית האופנה הבינלאומית, לא סייע כלל למצבה של וינטור. על פי הדיווחים גם עורכת ווג האמריקני ספגה קיצוץ משמעותי בשכר, כ-20% ממשכורת שנתית שמוערכת בשני מיליון דולר ובתקופת הבידוד נאלצה להמציא עצמה מחדש ולנסות להפוך לאחת שמבינה את ההמונים.
עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטגרם
חרושת השמועות סביב עזיבתה מווג האמריקני, שם היא מכהנת בתפקידה כבר משנת 1988, החלו לפני מספר שנים, כשב-2009 אף פירסמו את הוצאות המוציאה לאור של "ווג", תאגיד 'קונדה נסט', על תקציב איפור, שיער וסטיילינג שנתי מופרז לווינטור בכ-200,000 דולר. זה עוד בלי שהחשבנו את כל פינוקי הקוטור שהיא מקבלת על בסיס יומי.
החודש ננעץ עוד סכין בארונה של וינטור עם פרסום ספרו של האושיה הידועה אנדרה ליאון טאלי, שברזומה שלו תפקידי מפתח כעורך בווג האמריקני, מגזין W, זמן מסך בדוקו הידוע "גיליון ספטמבר" וליווי צמוד למלניה טראמפ בשבוע הקוטור בפריז לפני יותר מעשור.
ספרו החדש, "The Chiffon Trenches", כל כולו על זכרונות, סיפורים ואנשי מפתח בתעשיית האופנה עוסק רבות ביחסים בינו לבין העורכת הידועה. "אנשים עשויים לראות בספר שלי סיפור נקמני, זה לא", מספר טאלי שנחשב שנים לחברה הקרוב של וינטור בה ראה גם כמנטורית כשהחל לעבוד בווג ב-1983.
"הספר שלי בהרבה מובנים הוא סוג של מכתב אהבה לאנה", ממשיך טאלי בריאיון למגזין פיפל, אבל זה לא גורע מהציטוטים הקשים בספרו בהם הוא מטיח כי וינטור פיטרה אותו בשל היותו "מבוגר מדי, בעודף משקל ולא רלוונטי". בספרו החדש, שיוצא לאור מחר, ב-19.5, ונמכר באמזון בעבור 25$, הוא חושף כי וינטור הותירה בו "צלקות קשות" וכי היא כלל לא מבינה מה אישה כוחנית כמוה מסוגלת לעולל לאנשים.
היחסים בין השניים עלו על שרטון ב-2018, ועל פי טאלי הסתיימו בפתאומיות כשווינטור הפסיקה לדבר איתו. כשנשאל לגבי הסרט "השטן לובשת פראדה", שמבוסס על הקריירה והפרסונה הנבזית של וינטור, ציין כי השחקנית הראשית מריל סטריפ "עשתה עבודה נהדרת".
לפני כשלושה חודשים, אספה וינטור את הצוות שלה במטה ווג פריז, במהלך שבוע האופנה בעיר, כשאנשים כבר החלו לנוס על נפשם בעקבות המגיפה והתבדחה על גודל ההיסטריה, התבטאויות קשות שהובילו להדלפות מצד העובדים לתקשורת. לאחר מכן דרשה מכולם להמשיך ולהגיע לעבודה כשישובו למשרדים בניו יורק עד שראש העיר יחליט אחרת.
בימים אלו עובדת וינטור מהבית, מתועדת במכנסי טרנינג, אחד הפריטים שטענה כי לא תלבש לעולם, שומרת על קארה ופוני מתוקתק ומנסה לנהל את האימפריה שלה, שלא בטוח שתצליח לשרוד בפורמט הנוכחי בעוד כמה חודשים. הפרויקט החדש אותו היא מציגה נקרא "ווג שיחות גלובליות", שם היא מנהלת דיונים מקוונים עם מעצבים מובילים ועומלת בכדי להציל את התעשייה הגוססת. וינטור היא אולי סוג של בריונית, "כלבה" אם תרצו לקרוא לה, אבל את כל מה שהשיגה עד היום אף אחד לא יוכל לקחת. אך האם עבר זמנה והגיע הרגע לרוח רעננה שתירש את מקומה? ימים יגידו.
