קארה דלווין מככבת על שער גיליון הגאווה וחושפת: "אני פאנסקסואלית"

הדוגמנית, שרק לפני כחודש נפרדה מבת זוגה השחקנית אשלי בנסון, מככבת על שער מגזין וראייטי ומדברת בפתיחות על כך שהיא נמשכת לכל המגדרים. "לא אכפת לי אם אנשים מגדירים את עצמם 'היא' או 'הוא' או 'הם'. אני מתאהבת באדם - וזהו"

  • קארה דלווין
אתר רשמי

רק לפני חודש התבשרנו שאחד מהפאוור קאפלס הכי לוהט של תעשיית האופנה החליטו להיפרד. הדוגמנית קארה דלווין והשחקנית אשלי בנסון, שאף היו שמועות כי הן התחתנו, הודיעו כי הן כבר לא ביחד - והלב שלנו נשבר. הן אולי לא הרבו להיראות יחד בפומבי, אבל כל פעם שעשו זאת - זה היה בשיא הסטייל. השבוע, חודש אחרי הפרידה הכואבת, יצא לחנויות גיליון יוני של מגזין וראייטי ומי שמככבת על השער היא לא אחרת מאשר דלווין. הדוגמנית האדג'ית פותחת את הלב בריאיון שלם לרגל חודש הגאווה וחושפת - "אני פאנסקסואלית".

עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטגרם

עוד בוואלה! אופנה

הפאוור קאפל הכי לוהט הגיע לפאשן וויק - ואז כלבלב גנב את ההצגה

לכתבה המלאה

"אני תמיד אשאר פאנסקסואלית. לא אכפת לי אם אנשים מגדירים את עצמם 'היא' או 'הוא' או 'הם'. אני מתאהבת באדם - וזה הכל. נמשכת לאדם", היא אומרת בריאיון, ובכך למעשה חושפת כי היא נמשכת לכל המגדרים. "גם אני משתנה כל הזמן", היא מבהירה, "לפעמים אני נשית, לפעמים גברית. זה משתנה".

ההחלטה להכריז על עצמה כפאנסקסואלית לא מובנית מאליה, משום שדלווין לא אחת שממהרת להכניס אנשים לתבניות ולהשתמש בהגדרות ותוויות. "מעולם לא חשבתי שאצטרך לצאת ולדבר על זה. זו פשוט מי שאני", היא אומרת. בהמשך היא מספרת שהיא מעולם לא חשבה שתככב על שער מגזין בחודש הגאווה. "הלוואי שהייתי יכולה לספר את זה לקארה של גיל 16. בכנות, לא הייתי מאמינה בזמנו שדבר כזה יכול לקרות".

המראיינת בכתבה מנסה בכוח לשמוע מדלווין על הפרידה מבנסון, אבל הכוכבת מסרבת לשתף. "תמיד הרגשתי רע עבור כל מי שהיה איתי במערכת יחסים", היא אומרת ומתייחסת לעניין הציבורי הרב שמגלה התקשורת סביב הקשרים הרומנטיים שלה, כמו גם אל צלמי הפפראצי שעוקבים אחריה לכל מקום. "קשה לשמור על נורמליות ככה. אני חושבת שזו הסיבה שאני נוטה לשמור על החיים הפרטיים שלי לעצמי. ברגע שמידע כלשהו הופך ציבורי, זה יכול להרוס הרבה דברים".

בהמשך, היא מדברת על הילדות שלה במשפחה מעט שמרנית, שלא בדיוק נתנה לה להרגיש בנוח להיות מי שהיא. "לא תמיד רציתי להודות במי שאני", היא אומרת. בגיל 15 היא עברה התמוטטות עצבים, ובגיל 17 "כבר שנאתי את עצמי". במבט לאחור, כך היא טוענת, הרבה מהכאב שלה מקורו בכך שלא יכלה לחיות בגלוי לגבי מי שהיא. "הצלקות שלי מהעבר היום הן כמו תכשיטים", היא מסכמת.

"גאווה זה לא משהו שהרגשתי כילדה", אומרת דלווין, "תחושת גאווה היא כמו תחושת שייכות, משפחה שהיא לא המשפחה שלך, מקום שבו לא צריך להתנצל או להתבייש. אני כנראה מעולם לא הרגשתי שייכת. בילדותי לא הרגשתי שייכת לגוף שלי, הרגשתי כל כך אבודה". אבל לדלווין חשוב לסיים באופטימיות. היא מסבירה שגם היום היא יכולה להרגיש אבודה, אבל יש לה כלים להתמודד עם זה. "ברגע שהצלחתי לדבר על המיניות שלי בחופשיות - הפסקתי להסתיר את עצמי. והבן אדם שהכי הסתרתי ממנו את עצמי - היה אני".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully