כמעט כמו כל עצמאי במדינה, גם רתם לויתן, מי שעומדת מאחורי המותג "רתמה", מצאה את עצמה בתקופת הקורונה מול אתגרים חדשים שלא הכירה, סופגת הפסדים, ונלחמת בשיניים כדי שהעסק לא יקרוס. "ייקח עוד הרבה זמן לסכם את מה שקרה כאן וזה עוד לא נגמר - אבל זו הייתה תקופה קיצונית", משתפת המעצבת בשיחה עם וואלה! אופנה.
לויתן הקימה לפני כשלוש שנים את מותג האופנה שלה למידות 42 ומעלה. בניגוד לניסיון לקטלג אותה כמותג פלאס סייז, היא טוענת - "אלו מידות רגילות". מאז הוקם העסק הפרטי של לויתן, בוגרת שנקר, הוא נסק במהירות. היא הלבישה אושיות סטייל, פתחה שני סניפים, הציגה בשבוע האופנה בתל אביב ב-2019 ויצרה קהילה של נשים שעוקבות אחריה ברשתות החברתיות. אבל אז הגיעה הקורונה, ואיימה לעצור את הכל.
עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטגרם
"המכה הראשונה שחטפתי הייתה ביטול שבוע האופנה בתל אביב", היא נזכרת. "זה פרויקט שעבדתי עליו בערך חצי שנה בתקציב של מאות אלפי שקלים, והכל ירד לטמיון. המכה השנייה הייתה סגירת הסניפים. הלם אחרי הלם". לויתן מספרת שהסיבה היחידה שהיא הצליחה לשרוד, לטענתה, הייתה העובדה שהיא הגיבה מהר. "יצאתי מהשוק, התאפסתי על עצמי והגעתי למסקנה שהקורונה לא תהרוג לי את פרויקט חיי. אני לא אתן לזה לקרות. נלחמתי על החיים שלי ועל חיי המותג שלי".
לויתן, שמחזיקה בכ-15 אלף עוקבים באינסטגרם, הבינה שהדרך לתפקד בימי המשבר היא להיות נוכחת ברשת. להזכיר ללקוחות שלה שהיא קיימת. "הייתי קצת כמו צוות הווי ובידור - רק בסטייל. העברתי את כל היחסים שלי עם הלקוחות - לאונליין". אך למרות הנחישות העצומה לא לתת לעסק ליפול, יש נקודה אחת שעדיין כואבת לה - ביטולו של שבוע האופנה בתל אביב, שעל הקולקציה הייעודית עבורו עבדה לויתן חודשים רבים. "לאורך כל הדרך לא רציתי להאמין שזה יכול לקרות", היא אומרת. "הייתי בהכחשה וזה תפס אותי לא מוכנה. אני עדיין לא בטוחה מה התרחש שם כשקיימו את שבוע האופנה בשבוע שעבר. אני לא ידעתי על קיומו בכל אופן. עד היום הדגמים ארוזים בסטודיו שלי ולא פתחתי אותם. אני עוד לא יכולה להסתכל על זה מרוב שזה מעציב אותי".
אז מתי תחשפי אותם?
"אני לא יודעת. לא פנויה לחשוב על זה. זה עוד כואב. לקולקציה הזו מגיע להיחשף, היא באמת מדהימה עם הסקת מסקנות מהקולקציה של שבוע האופנה הקודם. היא תיחשף בדרך יצירתית כי לי מגיע קלוז'ר ולקולקציה הזו מגיע שהעולם יראה אותה".
איזה חידושים יש בה?
"בקולקציה שעוצבה לשבוע האופנה יש שלוש מיני קולקציות. הראשונה היא קולקציית ערב - דבר שעדיין לא היה ברתמה. זו הייתה ההזדמנות להשיק אותה ולראות איך הלקוחות מגיבות לזה. המיני קולקציה השנייה היא סהרה. קולקציה מדברית שהרגישה כמו מסע או טיול רחוק. הקולקציה השלישית היא ה'מאסט-הב' שלי ותחום ההתמחות הראשון של המותג: ג'ינסים. התמקצעתי בתחום הזה ולמדתי איך לעשות ג'ינס טוב במידה 42 ומעלה".
אז איך מחזירים את ההשקעה שירדה לטימיון?
"מצמצמים. סגרתי את הסניף שלי בקניון שרונים בהוד השרון כדי שהמותג יצליח לשרוד. זה מצב חירום וצריך לקזז, לנפות את כל מה שלא הכרחי. משם אפשר לצמוח שוב, לאט לאט. זה ייקח זמן, אבל נחזור לעצמנו".
אל עולם האופנה הגיעה לויתן מתוך צורך אישי. היא מספרת על עצמה שהייתה ילדה שמנה שחלמה להתלבש יפה, אבל לא הייתה לה אפשרות. "בתיכון, חברות שלי לבשו ג'ינס וטי-שירט ונראו מהמם. לי היה ממש קשה למצוא ג'ינס וטי-שירט. הרגשתי שאני לא מצליחה להתלבש כמו שאני רוצה. רציתי להיות מגניבה כמו חברות שלי - ולא יכולתי".
במהלך הלימודים בשנקר, בין השנה השלישית לרביעית, היא נסעה לסטאז' בלונדון - ושם אירע הרגע המכונן של חייה. "עשיתי סטאז' בחברה לחיזוי טרנדים ונתבקשתי לקרוא מחקרים שהם עשו. אחד מהם היה בנוגע לשווקים חסרים בעולם, שווקים שיש להם המון ביקוש אבל ההיצע נמוך. אחד מהם היה אופנה לפלאס סייז. זו הייתה פעם ראשונה שראיתי משהו קשור למונח הזה. קראתי את המחקר והרגשתי שנכנס לי אוויר לריאות. ראיתי נשים יפות לבושות מהמם - והרגשת שייכות. הבנתי שאפשר להתלבש כמו שאני חולמת להתלבש. אני יכולה להיות מגניבה בלי לשנות את הגוף שלי".
"משהו במקום הזה של לראות דימויים של נשים יפות במידות גדולות שינה אצלי משהו. אנשים לא מבינים את המשמעות של לראות דימויים, כמה כוח יש לרעיון הזה של להיחשף. יש לזה השפעה אמיתית על חיי היומיום". היא חזרה לארץ והחליטה להציג בפרויקט הגמר שלה קולקציה למידות 42 ומעלה. "זו הייתה החלטה לא פשוטה. בשנקר התקשו לעכל את זה בהתחלה, אבל לא יכולתי לוותר. ככל שעברו השלבים, בשנקר לא רק שקיבלו את הרעיון - אלא גם חיבקו אותו. הצליחו להבין ולראות את מה שאני מדמיינת. זו הייתה הצלחה גדולה. בסוף התצוגה קיבלתי צונאמי של אהבה וזה היה שווה את זה".
לויתן הצטרפה למהפכה של שינוי אידיאל היופי, שמנסה להתניע כבר כמה שנים בארץ - ולקחה אותה קדימה עם הקמת המותג שלה. מאז, היא פועלת כדי להטמיע את ההבנה שנשים בכל מידה יכולות להתלבש בסטייל. "שינוי אידיאל היופי באמת קורה", היא טוענת. "אני לא מתייחסת לדימויים במדיה, זה לא התחום שלי, אני מדברת על השטח. נשים מגיעות אלי לסטודיו ויוצאות מאושרות, וכך הן בעצמן משנות את אידיאל היופי. ברגע שמישהי נכנסת לפה והיא מידה 46 או 48 או 50 והיא יוצאת לבושה מהמם - תוך כדי שהיא הולכת ברחוב היא משנה את אידיאל היופי. זה השינוי האמיתי. השינוי קורה בפועל כל יום".
מה החלום הגדול?
"להלביש כל אישה בארץ. שיהיה בגד של רתמה בכל ארון בישראל. עוד לא אמרתי את המילה האחרונה. רתמה הוא מותג שכאן כדי להישאר והוא יגדל ושום דבר לא יעצור אותנו".