יום בהיר אחד, קמה יובל כספית (24) והחליטה לעזוב את החיים הנוחים שלה בחברת היי-טק עם משכורת מפנקת והילה נוצצת. משהו בער בה. היא לא ידעה להגיד מהו בדיוק, אבל היא ידעה שהיא חייבת לעשות עם זה משהו. "הייתי חוקרת מודיעין וסייבר ב-8200 ובגיל 20 כבר הייתה לי משרה נחשקת, אבל בפועל זה לא עניין אותי", היא מספרת. "הייתי טובה, החזקתי פרויקטים, הייתה לי אחריות אבל זה פשוט לא היה בשבילי. התקשרתי לבן הזוג שלי אריאן ואמרתי לו 'אני הולכת לעשות משהו שקשור באופנה ואני רוצה להשפיע'". זה היה באפריל 2019, לפני קצת יותר משנה. היום היא אחת מבלוגריות האופנה הבולטות בנוף האינסטגרמי הישראלי, ובשבוע האחרון גם קצרה הישג מקומי חסר תקדים.
"אופנה לא הגיעה יש מאין, אהבתי אופנה מגיל שלוש", היא אומרת, "לא יודעת מאיפה זה הגיע אליי, אבל לא מהבית. אימא שלי מעצבת פנים ואין לה שום קשר לאופנה. בילדות היא לא הייתה לוקחת אותי לקניונים. גדלתי בראש העין בבית פרטי עם גינה גדולה והבילוי שלנו היה ביער קרוב. רק כשהייתי נערה התחלתי ללכת עם חברות לקניונים ולקנות בגדים".
מאז היא אימצה לעצמה סטייל ייחודי, כזה שכל העוקבות שלה, שאותן היא מכנה בעקשנות "חברות קהילה", כבר מכירות נהדר - ואפילו מיישמות. "הסגנון שלי מתבסס על פלטת צבעים של חום, בז', אופ וויט ולבן. אצלי זה היה מאז ומעולם, ולאחרונה זה הפך להיות טרנד. כולם קוראים לזה ספארי, אבל אני אתקן ואגיד שאצלי זה נקרא 'צפארי'. זה הטייטל של הסגנון והוא נולד במקרה. בסטורי שהעליתי התבלבלתי ואמרתי צפארי במקום ספארי. החלטתי להשאיר את זה ככה כי זה מאוד טבעי. בנות עפו על הטעות, צחקנו על זה יחד וזה תפס".
הרעיון שנשים נסחפות אחרי הסגנון האופנתי שלה לא זר לה. "לפני שהפכתי את האופנה למקצוע, כשהייתי מודדת בגדים בחנויות, אם הייתי יוצאת מהתא כדי לקחת משהו נוסף או להסתכל בראי, בנות שהיו בחנות היו עוצרות אותי ושואלות אותי מה לקחתי, מה לבשתי ואיך שילבתי. אז חיברתי את הנקודות והבנתי שאני חייבת לעשות עם זה משהו". והיא בהחלט עשתה. היום היא מחזיקה בעמוד אינסטגרם עם כמעט 30 אלף עוקבים בו אפשר למצוא המלצות ללוקים, שיחות העצמה בסטורי ופיד מהוקצע למדי.
כל התמונות בפיד שלך צולמו בחו"ל. איך מייצרים תוכן חדש בתקופה כזו?
"יש לי תוכן מחו"ל לעוד ארבע שנים קדימה, אל דאגה".
אז את פשוט ממחזרת תמונות ישנות?
"כן. אני רואה את הפיד כמקום לבטא חוויות ואני לא יוצרת חוויות בשביל שיהיה לי תוכן. אין לי את העניין הזה שאני צריכה תוכן לפיד אז ארד להצטלם מתחת לבית. אצלי לכל תמונה יש סיפור. בעבר אריאן היה מצלם אותי והייתי אומרת לו 'אבל אין בזה כלום', והוא התעקש - 'אבל תראי את הקומפוזיציה'. זה לא מספיק מבחינתי, זה טכני ואין בזה רגש. כמו שאני רואה את זה, לסטורי ולפיד יש תפקידים שונים. הסטורי הוא מה שקורה בחיים עצמם והפיד הוא מדויק, ערוך ומתחבר. מבחינתי - הפיד הוא תיק עבודות".
השם אריאן חוזר לא אחת בריאיון - ולא סתם. בן זוגה בשלוש השנים האחרונות הוא דמות דומיננטית גם בסטורי של כספית וגם מאחורי הקלעים.
בואי באמת נדבר על אריאן, הוא כל הזמן מצלם אותך.
"אריאן הוא הצלם הפרטי שלי וזה 'טו גוד טו בי טרו'. מתחילת הקשר הוא דחף לזה, אמר לי 'בואי תצטלמי'. בהתחלה התביישתי, רק התחלנו לצאת - מה, אדפוק פוזות? אבל הוא אוהב את זה. אריאן מגיע ממשפחה של קולנוע ובימוי והוא יצירתי ויש לו עין מדהימה. מעבר לזה, הוא מאוד מכיל את העבודה שלי וזה מה שבן זוג צריך להיות".
איך הוא עם זה שהוא מככב בסטורי שלך כל הזמן?
"הוא ממש בסדר עם זה. לפעמים לא בא לו ואני מכבדת את זה ומורידה את המצלמה. אבל אנחנו שותפים לחשיבה על התכנים ברמה הכי גבוהה, הוא אומר מה דעתו על הכל, הוא מבקר אותי יותר מכולם".
בסטורי שלך את ממליצה בכל יום על בגדים חדשים שכדאי לקנות. את לא חושבת שבתקופה הזו של משבר כלכלי עולמי זה אולי קצת מנותק?
"ברור. אני חושבת על זה המון. אני גם חושבת על זה שתעשיית האופנה מזהמת. זה דברים שתמיד במיינד שלי, בלי קשר לקורונה, ואני קרועה. לפעמים אני אפילו נעצבת מהמתח הזה. אני מבינה שאני חלק מזה ומעודדת צריכה. אני מקדישה זמן ומשאבים, גם במסגרת התואר שלי, לפעול לשנות תפיסה, תודעה ומודעות, גם שלי עצמי. חברתי לד"ר לסוציולוגיה שאחראית על החממה הטכנולוגית של הטכניון שעוסקת בתעשיית הלבוש בין היתר, ופועלת כדי לייצר כלכלה מעגלית במקום ליניארית של חיי הבגד. אבל צריך לזכור שאני בן אדם אחד ואי אפשר להילחם את כל המלחמות. אני מעדיפה לקדם מסרים של ביטחון עצמי, העצמה, דימוי גוף וזוגיות בריאה. ואני באמת חושבת שלא צריך לרכוש כל מה שאני ממליצה. אני מלמדת אופנה וזה העניין. זה שאני שמה לינק ומדברת על הפריט, לא אומר שצריך לקנות אותו. ומעבר לזה, אני מקדמת המון מותגים ישראליים וקטנים. צריך לחשוב על כל הזוויות, ולא רק על הצרכנים".
בשיחה מעידה כספית שהיא בכל יום יושבת בין ארבע לחמש שעות ועונה להודעות של העוקבות שלה באינסטגרם. "אני 13 שעות ביום על הטלפון, זה יותר ממשרה מלאה", היא אומרת. לאחרונה החליטה להרחיב את העשייה לפלטפורמות נוספות ופתחה קבוצת פייסבוק תחת השם "הקהילה של יובל כספית", והיא מונה יותר מ-6,000 חברות.
מאיפה בא הרעיון?
"קיבלתי הרבה הודעות מבנות והבנתי שלאחת יש צורך ולשנייה יש מענה. הן היו מספרות לי דברים ואני הייתי זוכרת, וברגע שהייתי נתקלת במה שהן צריכות - הייתי עושה קישורים. עבדתי בלחבר בין בנות. מישהי סיפרה לי שהיא עושה פעילויות לקשישים ואין לה קהל ואחרת סיפרה לי שהיא מתנדבת עם קשישים ואם יש לי רעיון לפעילות. זה משהו שחייבים לחבר, אי אפשר להישאר אדישים לזה. באיזשהו שלב לא הצלחתי לענות לכולן וחיפשתי פלטפורמה שתחבר ביניהן. פתחתי את הקבוצה וזה היה מטורף. החברות שם מעורבות, הן רוצות להיעזר ולעזור. תמיד יש מענה וזה כיף. היום הקישורים קורים בלעדיי".
לאחרונה קצרה הישג מרשים במיוחד. מותג האופנה הבינלאומי מנגו הכריז על שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם כספית ובחר בה להעביר את הצעות הלוקים שלה, שאותן היא חולקת יום יום עם הקהילה באינסטגרם - לחנויות הפיזיות של הרשת. כספית יצרה ב-21 חנויות של מנגו קיר השראה ייעודי שבו היא מציגה פריטים שבחרה מתוך הקולקציה עם שילובי הסטיילינג שלה.
של מי היה הרעיון להציג בחנויות קיר השראה?
"עבדתי עם מנגו כמה חודשים ברציפות ושני הצדדים היו מרוצים, אבל הרגשנו שצריך לעלות מדרגה. אחרי כל סטורי המלצות ממנגו חברות הקהילה היו רצות לסניפים והן אפילו נפגשו ביניהן בתאים. מנכ"לית מנגו, דנה טרנר, סיפרה שיום אחד, אחרי שעשיתי סטורי המלצות, היא הייתה בחנות ומישהי שאלה אותה איפה אפשר למצוא את הבגדים שהמלצתי עליהם. זה הפיל אצלה את האסימון שצריך שהלוקים שלי יהיו מוכנים ונגישים בחנות".
איזה לוקים נמצא על הקיר שלך?
"לוקים בסגנון שלי - צפארי. לא תמצאי שם קיר צבעוני במיוחד. יש שם לוקים ליומיום, לערב, לבילוי עם חברות, לאירוע משפחתי, להכל. יש שם טוטאל לוקים מהנעליים ועד האקססוריז. בנות לא צריכות לחפש - רק לבוא לקיר של יובל ויש להן לוק מוכן".
הישג לא רגיל. זה כבר מתורגם לכסף?
"אני יכולה לומר שתוגמלתי יפה מאוד ובדיוק כמו שאני חושבת שמגיע לי - לא יותר ולא פחות".
כספית רק בתחילת הדרך. בכל זאת, רק לפני שנה היא הבינה שזה המקצוע שהיא רוצה לעצמה. "אני אפילו אגיד לך משהו מוזר", היא מתוודה, "אני לא חושבת שאני מבינה באופנה כמו שהייתי רוצה. למשל את בלנסיאגה הכרתי רק לפני שנתיים, את הלוגואים של מותגי העל אני לא מזהה, לפעמים אפילו מתבלבלת ביניהם. הייתי רוצה לדעת יותר, אבל בינתיים אני שואבת השראה מעצמי ומהארון שלי".
למרות פער הידע, היא פורצת גבולות וחולמת בגדול - וגם ממש לא מפחדת להגיד את זה בקול רם. "השבוע, אחרי ההשקה במנגו, ישבתי עם חברים. אחד מהם אמר שהוא היה ציני לגביי ושאפו על ההצלחה. יש המון אנשים שחשבו שאני חיה בסרט ושלא אצליח. זו הנחה שמתבססת על נתונים כי הרוב באמת לא מצליחים. בסופו של דבר, בראש הפירמידה נמצאים רק מעטים. אני לא חושבת שאני שם, אבל אני בדרך - ואני אהיה שם. אני יודעת שאהיה דבר גדול באופנה בארץ, ואולי אפילו בעולם".
