תיאטרון בובות, שת"פ מסקרן ואשלי גרהאם: סיכום שבוע האופנה במילאנו

יש מי שיגידו ששבוע האופנה במילאנו שהתקיים בפברואר האחרון הוא שהזניק את תחלואת הקורונה באיטליה, והביא את המדינה למצב הקשה שהיא הייתה בו לפני כחצי שנה. ואולם, הרבה מים עברו בנהר הקורונה מאז. איטליה שהייתה הראשונה לסבול קשות מהנגיף, נכנסה לסגר, השתלטה על ההתפשטות - והיום כבר חזרה לתפקוד כמעט תקין לחלוטין. בעוד שבישראל נמצאים כרגע בעיצומו של סגר שני מחמיר במיוחד, במילאנו חגגו שוב את שבוע האופנה. נכון, זה לא היה כמו שאנחנו מכירות, פחות אורחים, הרבה תצוגות ויתרו על קהל וגם הרבה טופ מודלס עסוקות ויתרו על התענוג להסתובב בעולם. כל זה לא מנע ממעצבי העל להציג את הקולקציות שלהם לאביב-קיץ 2021. בין שלל התצוגות המרשימות והמעניינות שמנו עין על ארבע יוצאות דופן.

עקבו אחרי וואלה! אופנה באינסטגרם

אם יש בית אופנה שאוהב להמציא את הגלגל ולחשוב מחוץ לקופסה הרי שמדובר במוסקינו. המעצב האמריקני ג'רמי סקוט, שמשמש כמנהל הקריאייטיבי של המותג, ממשיך את הקו של המייסד, פרנקו מוסקינו, ומפתיע בכל קולקציה מחדש עם יצירתיות משוגעת. הפעם הוא החליט למצוא פתרון לבידוד החברתי הנדרש בתקופת הקורונה: תיאטרון בובות. סקוט למוסקינו ויתר על דוגמניות ועל קהל ואפילו על עצמו ויצר יחד עם האמן ג'ים הנסון בובות שנראות כמו דוגמניות (וכן, גם אחת שנראית כמוהו שתצא בפינאלה) והלביש אותן בבגדי המותג.

40 לוקים מתוך הקולקציה עברו הקטנה לטובת 40 המריונטות של מוסקינו, שיצאו בזו אחר זו למסלול. בקהל ישבו בובות בדמות אנה וינטור, אדוארד אנינפול, אנה דלו רוסו ונוספים. על אף שהרעיון נשמע חדשני, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה נהוג היה להציג קולקציות באמצעות בובות מוקטנות, ומי שעשה כן באותה תקופה אלו פייר בלמיין, כריסטובל בלנסיאגה וז'אן לנוון. ומה בקולקציה של מוסקינו? למרות שזו קולקציית רדי טו וור, הניחוח לגמרי קוטור: סגנון אלגנטי שכולל שלל שמלות - ממיני ועד גדולות ומתרחבות, הרבה טול, חרוזים, אבנים וצבעוניות רכה של זהב, תכלת, פיסטוק, ניוד, ורדרד וסגול.

בית האופנה ורסצ'ה סיפק לנו מתקפת ניאון שסינוורה אותנו עד כדי עיוורון קל. קולקציה זרחנית בהגזמה עם כמה מוטיבים לא מחמיאים כמו חזיות מבצבצות, חזיות על חולצות, צבעוניות גסה, נוכחות רבה של פלסטיק ופרינטים צורמים בהשראת האוקיינוס. אפילו אירינה שייק לא נראתה בשיאה על המסלול וזה באמת משהו נדיר. אבל אם מתעלמים רגע מהקולקציה, שכן - היא העיקר, אפשר לזהות סיפור יפה שעומד מאחוריה. התצוגה עצמה התקיימה ללא קהל, אך מי שהוזמן לצפות בה וירטואלית מצא את עצמו בעיר אבודה מתחת למים, בהשראת אטנלטיס המיתולוגית, ועל כן המוטיבים החוזרים כמו צדפות, אלמוגים וכוכבי ים.

"העולם השתנה וגם אנחנו. אנחנו חוזרים על המנטרה הזו כבר חודשים. בשביל מעצבים, המשמעות היא להתחיל הכל מהתחלה", אמרה דונטלה ורסצ'ה. וכדי להתחיל הכל מהתחלה, צריך קודם כל לשקוע. זה בעצם המסר העיקרי, היא מטביעה את העולם הישן כדי לברוא עולם חדש. חלק מההדפסים בקולקציה הנוכחית נוצרו בהשראת קולקציה קודמת של בית האופנה, זו שעיצב המייסד ג'יאני ורסצ'ה באביב 1992. מדובר במחווה של דונטלה לאחיה המנוח שנרצח ב-1997. על אף שפחות התחברנו לקולקציה בלשון המעטה, יש לנו מילה חיובית לסיום - מדובר באחת התצוגות הכי מגוונות שנראו במילאנו. דוגמניות בכל המידות, הגדלים, הצורות והצבעים. ככה צריכה תצוגת אופנה להיראות.

בית האופנה הוותיק פראדה הציג לראשונה את קולקציית שיתוף הפעולה בין מיוצ'ה פראדה לראף סימונס. המעצב הבלגי, שחולק עם מיוצ'ה פראדה את התפקיד היוקרתי של המעצבים הראשיים, פרש ב-2018 מתפקידו כמעצב הראשי של קלווין קליין, ובעברו שימש המנהל הקריאטיבי של דיור. התצוגה של השניים הייתה דיגיטלית והמסלול היה מרושת מצלמות. בסיכום שבוע האופנה, מדובר באחת התצוגות הנצפות ביותר. הקהל סקרן היה לראות מה יביא שיתוף הפעולה בין שני המעצבים הנחשבים.

ובכן, התשובה היא מתקפת לוגואים, אבל מעודנת. בבית האופנה פראדה הבינו שהיום מקובל להראות מה לובשים ואם לגוצ'י ולואי ויטון זה הולך - אז למה לא להם? כל בגד או אקססורי קיבל חותם של הלוגו. הרבה מהלוגואים הונחו באזור עצמות הבריח והצוואר, אולי מתוך הבנה שבמציאות החדשה כולנו נתקשר דרך מסכי זום וצריך להפנות את הפוקוס בבגדים למה שנתפס בעדשת מצלמת המחשב. מלבד הנוכחות המוגברת של הלוגואים, לא נרשם שינוי מגמה מפתיע של ממש. הצופים אולי ציפו לבשורות חדשות אבל נראה כי סימונס התיישר עם האסתטיקה של פראדה ורוב הדגמים נראו מוכרים. סגנון מחויט, מונוכרומטיות קודרת והרבה קלאסיקות על-זמניות.

הרבה פרצופים מוכרים היו חסרים לנו בשבוע האופנה הנוכחי במילאנו, מהאחיות חדיד, דרך קאיה גרבר ועד קנדל ג'נר. אבל יש מישהי אחת שנעדרה זה זמן מה מתצוגות וסוף סוף שמחנו לראות אותה על המסלול: אשלי גרהאם. דוגמנית הפלאס סייז המצליחה לקחה הפוגה ממסלולים לטובת ההיריון והלידה והנה עכשיו היא חזרה לעניינים, והזכירה לנו למה אנחנו אוהבות אותה כל כך. האישיות המתפרצת יפה יותר מכל בגד שהיא לובשת, וזה אולי המסר לכולנו - אנחנו עושות את הבגדים, ולא הם אותנו.

ומה בכל זאת היה בתצוגה? גם בפנדי הושפעו מהקורונה, איך לא, והחליטו להקדיש את העיצובים להתבוננות הפנימית שנכפתה עלינו בחסות המגיפה כמו גם לזמן האיכות המשפחתי שזימן לנו הסגר. לכן, המוטיב הבולט בעיצובים הוא בדים שקופים, מעין דרך לסמן את אותה הסתכלות פנימה והחוצה. צבעוניות שקטה וכוללת גוונים של לבן, חלבי, אפרפר, ניוד ותכלת. יש מעט נגיעות של שחור ואדום. מעניין להסתכל דווקא על התיקים שמבשרים לנו שנה מגוונת בגזרת האקססוריז. את הקולקציה הבאה יעצב קים ג'ונס, מעצב ליין הגברים של דיור, שצפוי להיכנס לנעליו של קרל לגרפלד המנוח ולהיות המנהל הקריאייטיבי החדש של בית האופנה פנדי.