אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן פורסם הערב (שבת) בפוסט מצמרר באינסטגרם כי גל אפל בן ה-46, אחד הסטייליסטים המוערכים והידועים בתעשיית האופנה המקומית הלך לעולמו. אפל, אב לבן, נלחם בשנים האחרונות למען חולי סרטן צעירים בכדי שמערכת הבריאות תכיר בהם כקטגוריה נפרדת ותדאג להתאמת הטיפול באופן שעונה על הצרכים המיוחדים שלהם.
בעשרות שנותיו כסטייליסט הגיע לטופ בתעשייה ולקח חלק בעשרות פרויקטים גדולים בטלוויזיה מ"הישרדות", "היפה והחנון", "הרווק", הפקות אופנה נחשבות בשלל מגזינים, כשופט ב"פרויקט מסלול" לצד פינה ברדיו וטור בעיתון.
בעמוד הפייסבוק "חלאסרטן", קהילה התומכת בצעירים חולי סרטן ובני משפחותיהם, פורסם לפני שעה פוסט אותו ביקש אפל להשאיר בלכתו:
"אני הייתי גל אפל ואני רוצה שיזכרו אותי - אובחנתי בינואר 2020 עם גידול בראש, הספירה לאחור החלה ואם אתם קוראים את הדברים שלי, זה אומר שאיפשהו הספירה הסתיימה. 21 שנים אני מתמודד עם הסרטן והשלכותיו, 20 חודשים קיבלתי כימותרפיה, 9 שנים שלא ישנתי בלילה, 4 שנים אכלתי דרך וריד ביד, 4 פעמים התבשרתי שאני חולה בסרטן, 3 פעמים נותחתי להסרת גידול, אין לי מעי גס. בגדול, חייתי עם תקלות של 'חמור אפגני'. אני לא מי שהייתי ולקח לי הרבה זמן להבין שאף פעם לא אחזור להיות. הרבה זמן לקח לי להבין שההוא שהיה, כבר איננו. אני מי שאני - מי שהפכתי להיות. זה מה שיש ועם זה ניסיתי כל יום, להיות הכי טוב שיכולתי להיות. אין פרסים ואין מדליות על קושי או על התמודדות למרות שממש חשבתי שמגיע לי איזה פרס, אף אחד לא הגיע ונתן לי אותו ואולי בעצם הפרס שלי הם החיים עצמם וזה שאני עדיין מתהלך על פני הכדור.
יש קשיים, ולעיתים הם קשים מנשוא. אבל אחים ואחיות שלי, אפשר. אפשר לצאת ממצבים קשים, אפשר לצאת מהבורות שהחיים הפילו אותנו אליהם, אפשר לעלות חזרה מתחתית התהום. צריך לרצות, צריך לעשות, צריך להתעקש. צריך לחפש את הטוב. לאט לאט דברים משתנים, תחושות מתחלפות. רע הופך לטוב, עצב הופך לאושר והחיים? החיים קורים כל הזמן אבל הם לא לתמיד. כולם מפחדים מהלבד. לא להישאר לבד. לא להיות לבד. שלא יעזבו אותנו. שלא יינטשו אותנו. שלא ידברו עלינו רע, שלא יכעסו עלינו. מפחדים להיות מנותקים, מנודים... אנחנו מחפשים חיזוקים מהסביבה, מהקרובים אלינו או מאנשים שהם זרים מוחלטים. מחפשים מילים טובות, עידוד, חיזוקים. שיגידו לנו כמה אנחנו מוצלחים וכמה אנחנו נחמדים.
הוא אמר, היא אמרה, הם יגידו, וכולם מפספסים. כולם שוכחים שבסוף היום, הראש על הכרית הוא רק הראש שלנו. את הדין והחשבון אנחנו חייבים קודם כל ולפני הכול לעצמנו. אנחנו חיים בעידן שיותר קל לחיות חיים של אחרים מאשר את החיים שלך. בעיות של אחרים מחזקות את מי שאנחנו. כולם אוהבים "לתקן". כולם מחפשים לתת עצות "איך לחיות את החיים", אבל מעטים אלה שבאמת ובתמים מסתכלים פנימה, בוחנים את ההתנהלות של עצמם ומחפשים את הטוב שבא מתוכם, החוצה.
המסר שלי הוא לחפש את הטוב. אנשים מפספסים את הדבר הזה והוא הכי חשוב בחיים שלנו.
טוב לא "נהיה". טוב מיוצר. הכול שאלה של בחירות כי צריך לייצר אותו כל זמן שאתה חי כאן על הפלנטה וזה בכלל לא משנה אם חלית או אם אתה בריא. אנחנו מפספסים את הדבר הזה, והוא הכי חשוב בעיניי בחיים האלה. הכוח החזק ביקום הוא החיים. תחיו ותזכרו - יום טוב, הוא יום שלא קרה בו שום דבר רע! תזכרו את זה בכל דקה ביום ותהיו טובים".
