דוגמניות בע"מ: שיחות נפש על אופנה ומגיפה

לא מזמן בעלי פיג'יי ואני הרמנו כוסית לציון עשר שנים להחלטה המוזרה שקבלתי: להיות דוגמנית. עשר שנים שבהן בחרתי להיות חלק מתעשייה, שלא תמיד ברור אם המגרעות שלה עולות על נקודות הזכות שלה. ועדיין, יש משהו בציון של אירוע מסוג זה שמאפשר לך להציץ במראה ולבחון עם עצמך איפה התחלת ולאן הגעת. לא התאפקתי והצצתי גם אני.

ראיתי אותי בת ה-16, נערת שוליים ביישנית שיצאה לכבוש את העולם ולהגשים את החלומות שלה. שלב אחר שלב, מתמודדת עם קשיים ואתגרים פיזיים ונפשיים לא פשוטים. התעשייה הזו שבחרתי בה היא תובענית לגמרי. יום צילום בטמפרטורה קרובה לאפס, שלל הערות פוגעניות שמתייחסות לנתונים הטבעיים שלי ועיסוק אינסופי במספרים: גיל, מידה ועוד. אך כל אלה חישלו אותי והפכו אותי למי שאני היום - אישה בוגרת ועצמאית שלא מפחדת להגשים את עצמה.

התפשטות נגיף הקורונה בעולם פגעה בתעשיית האופנה בעוצמה, ובפרט בתעשיית האופנה הישראלית שנלחמת על קיומה גם בימים כתיקונם. כרגע, ימי צילום או תצוגות הם אירועים נדירים. החלטתי לנצל את השקט היחסי ואת ההכרח לעצור כדי להתבונן סביב. פגשתי כמה נשים שהן חלק בלתי נפרד מתעשייה האופנה בישראל, מעוררות השראה בדרך שלהן ובהתפתחות שלהן. ביקשתי מכל אחת לבחור מעצב אופנה ישראלי שקרוב ללבה וזכיתי לצלם אותן במבצר הפרטי שלהן - הבית.

איפה הקורונה תפסה אותך?
"רגע לפני טיסה לעוד סיבוב הרצאות שלי בארצות הברית. הייתי אמורה לטוס לכמה חודשים, אז השכרתי את הדירה שלי פה. יומיים לפני, עוד הייתי בטוחה שאטוס. בגלל הלחץ בסופו של דבר ביטלתי ונשארתי פה בלי דירה, עד שהסתדרתי".

למה בחרת במעצב אלי טלה?
"אלי מגיע מתחום ההייטק. הוא גילה את האהבה שלו לעיצוב בשנתיים האחרונות והפך לפייבוריט של הרבה משפיעניות רשת. אני מאוד אוהבת את סגנון הבוהו שיק שלו. גם אלי הוא מהעדה האתיופית, ואני יודעת שכשהתחלתי איתו הייתי בין הבודדות בתחום. חשוב לי לתת גב לו ולמעצבים צעירים בכלל".

מה את אוהבת בתעשיית האופנה הישראלית?
"אם אני משווה את התעשייה הישראלית לחו"ל, פה יותר מגוונים במידות - ואני מאוד בעד זה".

מה צריך לשפר?
"צריך לשפר את הרב-גוניות. הקמפיינים בישראל לא מספיק מייצגים את הקהילה הרחבה שיש כאן".

טיפ לתקופת הקורונה?
"הקורונה עשתה לי המון תהפוכות בחיים, אבל גם סידרה אותם. בסגר הראשון ראיתי המון סדרות. אבל אחרי יום ההולדת שלי והבלגן, היה לי שוב זמן בבית והפעם ניצלתי אותו אחרת לפיתוח רעיונות חדשים שאני עובדת עליהם חזק, והם נבראו בתקופת הקורונה. אני כמו זיקית, יודעת להתאים את עצמי לכל סיטואציה. עוד דבר שאני ממליצה עליו, זה להתנדב. זה גם מעסיק וגם עושה טוב למען האחר".

איפה הקורונה תפסה אותך?
"היינו בשיא העבודה על שבוע האופנה הישראלי. דוגמניות מהסוכנות שלי בדיוק חתמו על חוזים גדולים מול סוכנויות בחו"ל. פתאום הכל נעצר ונקטע. דוגמניות שכבר עבדו בחו"ל היו צריכות לחזור ולבטל צילומים למותגים כמו אסוס ו-H&M. הרגשתי שהעסק שלי מתחיל להתייצב, עד שהקורונה עצרה את הכול. זה דרש ממני להמציא את עצמי מחדש. התחלתי להעביר תוכניות ליווי לנשים שמלמדת אותן איך להפוך את עצמן למותג דרך הרשתות החברתיות, מהניסיון שלי. בנוסף לכך, אני מרימה ימי צילום לנשים שנותנים להן להרגיש את החוויה של סט צילומים ומעצימה אותן. בעיני זה כמו טיפול פסיכולוגי".

למה בחרת להצטלם בבגד של המעצבת מעיין פז?
"אני מאוד אוהבת את הבגדים שלה, הם משדרים משהו רך ונשי ללא מאמץ. אני גם אוהבת את פלטת הצבעים שהיא בוחרת ואת הנראות הכללית של המותג. בנוסף להכול, יש לנו חיבור אישי מאוד טוב".

מה את אוהבת בתעשיית האופנה הישראלית?
"האנשים כאן עובדים מתוך תשוקה גדולה. התעשייה גם ככה בהישרדות. מי שעובד כאן, מאוד אוהב את זה".

מה צריך לשפר?
"הייתי רוצה שיהיה יותר גיוון. בתור סוכנת אני מבינה שהעולם השתנה ולא מחפשים דוגמנית שהיא קולב. מחפשים אישיות, דוגמנית שיש לה מה להגיד, מישהי שמחוברת לקהל העוקבים שלה ברשתות. לדעתי יש מקום בימינו לכולן, רק צריך לדעת להוציא מעצמך את הייחודיות שלך".

טיפ ממך לימי הקורונה?
"אני בעד לתרגל אופטימיות כמה שאפשר. תמיד יש קשיים ואתגרים והקורונה היא מיקרוקוסמוס להתמודדות עם כולם. היא מציבה אותנו מול מלא מראות. לכן חייבים לקחת את הדברים הטובים, ולחשוב מחוץ לקופסה".

איפה הקורונה תפסה אותך?
"הייתי במילאנו לצילומים, חזרתי לארץ והמתנתי לעוד אופציה לצילומים באירופה. הם בוטלו עקב כל הבלגן בעולם, אז נשארתי בישראל. שכרתי דירה עם בן הזוג שלי בתל אביב ומאז אני כאן".

למה בחרת להצטלם בבגדים של המעצבת אפרת שנהר?
"אני מאוד אוהבת את האישיות שלה והבגדים שלה מאדירים את האישה ומחמיאים לכל סוגי הגוף. כולן יכולות למצוא פריט ללבוש ולהתחבר אליו. אני רוכשת ממנה הרבה, ואוהבת ללבוש את הבגדים שלה לאירועים מיוחדים. אפילו בחתונה שלך לבשתי שמלה שלה. כל פעם אני מקבלת שפע של מחמאות על הבגדים של אפרת".

מה את אוהבת בתעשיית האופנה הישראלית?
"אני אוהבת את התחושה הביתית, אני מרגישה כאן חופשיה ונעים לי בסטים".

מה צריך לשפר?
"אני חושבת שצריך לגוון פה את המידות והגילים. יש התקדמות בתעשייה לכיוון הזה, והשינוי מבורך. לא צריך לדחוק בנות להגיע לרזון קיצוני ואני בעד זה, כי זה מקל על כולנו. אני בעד לקבל את כולן כמו שהן".

טיפ ממך לתקופת הקורונה?
"לימודי הפסיכולוגיה הצילו אותי בתקופה הזו והעסיקו אותי. אני מרגישה שאני רוצה לפתח את עצמי מעבר לדוגמנות. זה חיזק אותי ואני ממליצה לכולם להשקיע במשהו שעושה להם טוב".

איפה הקורונה תפסה אותך?
"ממש לפני שהקמפיין של פוקס התפרסם. כשהקמפיין עלה, התחלתי לקבל תגובות ממש טובות מאנשים. לצערי, הקורונה כפתה עלי לעצור והרסה את המומנטום שנוצר מפרסום הקמפיין".

למה בחרת במעצבת ג'ניפר קים?
ג'ניפר חברה מאוד טובה שלי והיא אמנית. אני מאוד אוהבת את הסטייל שלה. אין בישראל אף מעצבת אופנה טראנסית ששואפת להגיע גבוה ולהיות כמו בתי האופנה הגדולים בעולם. זה ממש מעורר השראה בעיניי".

מה את אוהבת בתעשיית האופנה הישראלית?
"בארץ יש לנו מנטאליות מאוד מיוחדת. המעצבים פה מהפכניים. כמו אצל ג'ניפר, הכול מאוד חי ובועט. אנחנו פורצי גבולות".

מה צריך לשפר?
"צריך לתת בארץ יותר כבוד ומקום לתעשייה המקומית. שהקהל ישקיע בקנייה של מעצבים ישראלים שהם מוכשרים, במקום להזמין מחו"ל".

טיפ ממך לתקופת הקורונה?
"אני מאוד נהנית מהתקופה הזאת. לכולנו הקורונה עצרה משהו, אבל כל מה שקורה מדויק לנו. עצרנו וקיבלנו פרופורציה, לכמה כל העשייה שלנו יכולה להיעצר ברגע".

איפה הקורונה תפסה אותך?
"שבועיים לפני הקורונה, הוצאתי את ערכת 'מראות', קלפים לחיזוק הביטחון העצמי לנערות ונשים. השקעתי בערכה המון עבודה - ואז העולם נסגר. הקורונה עצרה לי את העבודה בהתחלה, אבל עם הזמן שיניתי כיוון לסדנאות דרך הזום ומכירת הערכה בשליחויות".

למה בחרת במעצבת מריה ברמן?
"בעיקר בגלל העיצוב האיכותי והבדים נעימים. העיצוב שלה אלגנטי ושובב בו-זמנית. הבגדים מתאימים למגוון רחב של מידות, והיא חברה טובה".

מה את אוהבת בתעשיית האופנה בארץ?
אני אוהבת את האנשים, אני מרגישה שמקבלים אותי כאן והתעשייה היא חברית ברובה. יש משהו מאוד יצירתי בתעשייה, בגלל שכאן הכול פחות נוקשה מאשר בעולם, אנשים נותנים לעצמם להעז".

מה צריך לשפר?
"המאבק שלי הוא בנושא דימוי גוף חיובי. אני חושבת שצריך גיוון אורגני וטבעי ולא מתוך פוליטיקלי קורקט. אני מרגישה שאנחנו מתקדמים לעבר זה. יש משהו בדוגמנות שהוא מאד מחפיץ, אני רוצה לראות את הדוגמניות פחות כאובייקט אלא יותר בטבעיות שלהן. הדימוי הזה של האישה המושלמת כבר לא רלוונטי. יש קפיצה גדולה בשנים האחרונות וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתעשיית האופנה".

טיפ ממך לתקופת הקורונה?
"זה הזמן להגשים את כל החלומות שלכם שהיו במגירה. זה הזמן לשחרר עכבות ולקפוץ למים".

כתבה וצילמה: נעם פרוסט לסוכנות "יולי"