אם תפגשו ברחוב את הדוגמנית עלמה קאן, אתם גם יכולים לקרוא לה הודיה. או אודיה. זה לא ממש משנה, היא מבטיחה שהיא עונה להכל. "נולדתי בשם הודיה כהן. זה שם מאוד נפוץ, כולם כהן וכולם הודיה. רק בכיתה שלי היו חמש הודיה. קשה להתחבר לשם שלך כשאת לא מרגישה מיוחדת", היא משתפת על התהליך שהביא אותה להיות מי שהיא היום - עלמה קאן. היא בסך הכל בת 20 וכבר קוטפת הישגים מרשימים בחו"ל. הצטלמה למותג הביוטי של קים קרדשיאן, כיכבה באינסטגרם של מותג המחטבים שלה 'סקימס', הצטלמה עבור אסוס, המאפרת ניקי ומגזינים נחשבים כמו אל בולגריה ולה אופישיאל אוסטרליה. אפילו שבארץ היא עוד לא ממש מוכרת, אבל אם תשאלו אותנו - זה רק עניין של זמן.
קאן, שגדלה בבית דתי, החלה לדגמן בגיל 17. "למדתי משחק במשך ארבע שנים, ואימא שלי אמרה לי שכדאי ללכת לסוכנות דוגמנות, במקום לסוכנות משחק", היא משתפת. "אותי זה לא ממש עניין. אמנם היו מחמיאים לי הרבה על איך שאני נראית, אבל הייתי חסרת ביטחון. הקשבתי לאימא שלי, כי חשבתי שזה יכול להיות חווייתי. בהתחלה לא כל כך האמינו בי וקצת נפגעתי, אבל זה רק גרם לי לרצות להצליח יותר. כשאומרים לך 'לא', פתאום בוער בך להראות ש'כן'. המשחק נשכח בצד ורציתי להיות דוגמנית ולהוכיח שאני יכולה. הקמפיין הראשון שלי היה עבור חברת ביוטי בספרד ואחר כך טסתי לעבודות בניו יורק. מאז כאמור, היא תופסת תאוצה ומיוצגת בימים אלו בסוכנות של רותם גור, R&R, שפתחה לה את הדלת לאירופה.
אחד הצעדים שעשתה כדי להתבסס בתעשייה העולמית היה שינוי השם, שהפך אותה מהודיה כהן, ילדת האולפנה, לדוגמנית בינלאומית בשם עלמה קאן. "תמיד אהבתי את השם עלמה. אני זוכרת שבכיתה ט' בשיעור ספרות הייתי צריכה לכתוב מכתב. חתמתי בסיום שלו - 'עלמה'. התחלתי לקרוא לעצמי הודיה עלמה כהן וחשבתי שזה ממש יפה. רציתי להחליף, אבל אבא שלי לא הסכים ואישר רק להוסיף את 'עלמה' כשם שני. הוא אמר ששם לא מחליפים. נולדתי הודיה, זה השם שלי ויצקתי לו משמעות. זו מי שאני ומה שאני. הוא היה ממש אנטי, אז הסכמתי להוסיף. הלכתי להתייעץ עם רב שאמר לי שאני גם צריכה לשנות את הודיה לאודיה, בא'. הוא הסביר שהודיה בה' לא מסתדר עם עלמה כשם שני. אבל מה עושים עם שם המשפחה? עלמה כהן? בסוכנות אמרו לי שזה לא עובד וזה לא בינלאומי. חבר שלי קצת שיחק עם האותיות ויצא לו קאן. זה שם עם נוכחות. ככה הפכתי להיות עלמה קאן".
למרות השינוי, עלמה עדיין לא נפרדה לחלוטין מהודיה כהן, השם שאיתו נולדה. "עלמה זו דמות, זה כרטיס ביקור. כשאני חוזרת הביתה, לפיג'מות, בלי איפור, צחוקים עם חברים, אני הודיה. עלמה היא זאת שמסרקים אותה, מאפרים אותה, היא בבתי מלון. ההפרדה הזו עושה לי סדר בראש. הודיה זה הקרקע היציבה שלי, ואני לא רוצה לאבד את זה. היום בני המשפחה שלי וחברה אחת מכיתה ג' הם היחידים שקוראים לי הודיה, כל היתר קוראים לי עלמה. כששואלים אותי מה אני מעדיפה, אני עונה - שניהם, מה שמסתדר לכם".
עלמה כאמור, נולדה, גדלה והתחנכה בבית דתי. מדובר בהתנגשות בין שני עולמות זרים שיכולה להיות כאוטית, אבל זה לא היה המצב עבור עלמה. "אנחנו לא חרדים ואולי זה ההבדל. גדלתי בבית דתי לאומי, כיפות סרוגות, חצאית אחרי הברך וחולצות שלושת-רבע - אבל לא גרביונים", היא מפרטת. "אנחנו לא קיצונים ובגלל זה הצלחתי להשתלב בעולם הדוגמנות. לא עשיתי שום דבר שנוגד את החיים שלי. לבשתי ג'ינס גם כשהייתי בבית הספר וגם עכשיו. לא עשיתי שום דבר אחרת בגלל שהתחלתי לדגמן".
איך ההורים קיבלו את הרצון להיכנס לתעשייה?
"ההורים שלי תמיד שם בשבילי. הם מכירים אותי ואת האופי שלי. הם יודעים שאני בחורה חזקה ולא נגררת, אני יודעת מה אני רוצה ומה נכון לי ומה לא. הם לא אמרו לי לא להצטלם בבגד-ים, הם פשוט ידעו שאני לא ארצה כי אני לא מאמינה בזה. אימא שלי טסה איתי לכל העבודות בחו"ל. עוצרת החיים שלה ובאה איתי, כי היא מאמינה בי. אבא שלי מתגאה מהצד. הם מאוד תומכים".
משהו השתנה בהגדרה העצמית שלך כדתייה מאז שנכנסת לעולם הדוגמנות?
"האמונה שלי רק התחזקה. אני הבנתי שהקרקע שלי לא יציבה בלי אמונה. בזכות האמונה, אני לא מתבאסת כשאני שומעת 'לא'. אני מאמינה שהכול לטובה ויש מישהי מתאימה יותר ממני. זו הבנה שהופכת את הכול להרבה יותר פשוט. מה ששלך - שלך, והכול קורה בזמן הנכון. אם דברים נתקעים, יש לזה סיבה. לפני השינה אני מודה על הכל, גם על זה שנכשלתי ומישהי קיבלה עבודה במקומי. זה מקל. העולם הזה מתעתע ואפשר לאבד את עצמך בשניה, מה שמחזיק אותי זה השורשים, המשפחה, הדת. האמונה היא חלק ממני, והיום אפילו יותר".
משהו השתנה בלבוש שלך?
"לא. מה שכן השתנה זה איך אני מרגישה ביחס לעצמי. בתקופת בית הספר הייתי חסרת ביטחון והיום אני שלמה עם עצמי, אז הג'ינס הרחב שלבשתי הפך להיות ג'ינס צמוד. זה לא קרה בגלל הדוגמנות אלא בגלל ההשלמה עם עצמי ועם הגוף שלי. הייתי רוצה להיות יותר צנועה, אבל זו עבודה וזה תהליך. אני בדרך לשם ואני משתדלת כמה שאני יכולה. לפני כמה זמן מחקתי סרטון מהטיקטוק שלי שרואים קצת את החזה ולא צריך. למה אני צריכה סרטון כזה? מה אני מנסה לשדר? זה לא אני. צניעות היא ההתמודדות הכי קשה מבחינתי".
איפה לבטים על הצניעות פוגשים אותך בעבודת היומיום שלך בתור דוגמנית?
"אני לא מצטלמת בהלבשה תחתונה ובגדי ים. פעם הייתי ביום צילום ורצו שאלבש בגד גוף. לא הסכמתי, מבחינתי זה כמו בגד-ים. אמרתי שאני לא מצטלמת ככה והביאו לי טייטס. אני מעדיפה לפגוע בעבודה מאשר לאבד את עצמי. נוכחתי לדעת שכשיש לי מה לומר על לבוש, תמיד יש פתרון".
עלמה לא נרתעת מהמגבלות שהיא שמה לעצמה בעבודה, והיא בטוחה שמי שרוצה אותה יקבל אותה עם האמונה שלה. עד כה זה עבד לה.
איך הגעת לככב בעמוד האינסטגרם של סקימס?
"הם פנו אליי בגלל האינסטגרם ורצו לשלוח לי חליפה. לא חקרתי יותר מדי, אבל ראיתי שזה המותג של קים אז הסכמתי. הם לא ביקשו שום דבר, פשוט שלחו לי את החבילה. קיבלתי את זה והייתי בצילומים, אז כבר הצטלמתי עם הטייטס כשאני מול מראה, עם האיפור לידי. העליתי את זה והם ביקשו לפרסם גם. ממש שמחתי שהם אהבו את מה שעשיתי. זה לא היה מובן מאליו".
אז יש סיכוי לעוד שיתופי פעולה?
"הם נורא רצו אותי לקמפיין איפור של המותג של קים. זה אמור היה לקרות בפריז אבל בגלל הקורונה ואיסור הכניסה על ישראלים זה נתקע, אבל אני מאמינה שהכול לטובה. כשרוצים אז רוצים. אני מאוד רוצה שהשמיים יפתחו והכל יחזור לקדמותו".
את עובדת הרבה בחו"ל. שמת לב להבדל בין העבודה בארץ לעבודה במדינות אחרות?
"בארץ לפעמים שוכחים שיש בן אדם. פעם הייתה לקוחה שהצטלמתי עבורה ונתנה לי נעליים שקטנות עליי בארבע מידות. נוצרה לי דלקת ברגל בגלל זה ולא זזתי שבועיים. בחו"ל אין דבר כזה שלא יודעים מה המידות שלך ולא דואגים לך. הכול מאוד מסודר שם. מבינים שזו העבודה שלך ומעריכים אותך על זה. הצטלמתי במינוס חמש מעלות במדריד לקולקציית קיץ. היה קפוא. בשניה שמסתיים 'קליק', קופצים עלייך עם מעיל וחימום, העיקר שתרגישי נוח. הם גם יודעים את הגבולות שלי ומכבדים אותם. בארץ תמיד שואלים - 'מה, לא תעשי את זה?', גורמים לי להרגיש לא נעים. לדגמן זה לא נוצץ אבל בסופו של דבר זו עבודה כיפית ויש לה הרבה יתרונות".
לעלמה יש סיפור אהבה מתקתק, כזה שגורם לפנטז על האפי אנדינג עם "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". את החבר שלה, גיל, היא הכירה כשהייתה בת 17, אחרי שנשבעה לעצמה להתרחק מבנים. "מאוד קל לשכוח את הדרך שלך כשיש הסחות דעת", היא מסבירה. הוא גדול ממנה בעשור והוא לא דתי, אבל כשיודעים - אז יודעים. "אני זימנתי את זה", היא אומרת. "הרחקתי ממני בנים כי לא רציתי התאהבות בגיל הנעורים. האמנתי שהחבר הראשון שלי יהיה זה שאתחתן איתו. לא רציתי להתפשר על כלום ואלוהים הקשיב לי - מהדבר הכי קטן ועד הכי גדול. אמרתי לעצמי בצחוק שבגלל שאני לא יודעת לבשל אז שהחבר שלי ידע - וזה קרה. אמרתי שאני רוצה חבר שגדול ממני - וזה קרה. אמרתי שאני רוצה מישהו בלי קשר לדת ואני אראה לו את הדרך הזו ואעיר את העיניים שלו וזה באמת מה שקורה. אני לא מנסה להחזיר אותו בתשובה, אבל כיף לי בתור בחורה מאמינה לראות בן אדם שאין לו שמץ שואל אותי על התנ"ך או יושב עם המשפחה שלי בקידוש. הוא התחיל לשמור כשרות, אבא שלי קנה לו תפילין וזה עושה לי טוב".
איך הכרת אותו?
"זה סיפור מצחיק. כשהייתי בת 17, לפני שהתחלתי לדגמן, מצאתי עבודה בגלידריה חדשה שנפתחה בקניון. אחות של הבעלים למדה את התואר יחד עם גיל והוא הגיע לערב הפתיחה כדי לפרגן לה. הוא הסתכל עליי במשך שעה, פשוט עמד שם. אני קלטתי והייתי מובכת וגם די נמנעתי מבנים, אז התעלמתי. לפני שהוא הלך הוא ניגש אליי ואמר - 'לפני שאני הולך רציתי להגיד לך שאת הכי יפה בעולם ושאת דומה לשלומית מלכה'. כשהגעתי הביתה עשיתי לו לייק באינסטגרם, הוא שלח הודעה והתחלנו לדבר. אחרי כמה ימים נפגשנו. אימא שלי רצתה לראות אותו כבר באותו יום וירדה לאוטו להכיר אותו. אחרי שבוע הוא הכיר את אבא שלי. המשפחה שלי מאוד שותפה בחיים שלי, אני מספרת להם הכול. גיל גר איתנו בבית שנתיים ועכשיו עברנו לגור לבד. זה היה מאוד אינטנסיבי אבל הוא כבר חלק מהמשפחה".
כדי להעביר את הזמן הפנוי שנוצר לה בתקופת הקורונה בשל העבודות שבוטלו או נדחו, עלמה פתחה מותג אופנה יחד עם אימא שלה, מעצבת בהכשרתה, שנקרא אמליה. "זה החלום של אימא שלי ורציתי להגשים לה אותו. ידעתי שאם לא אתערב - זה ייגמר בתור חלום לא ממומש. הקורונה גרמה לנו להבין שאנחנו צריכים להגשים את החלומות שלנו, עכשיו זה הזמן וזה לא מאוחר מדי. זה משהו ששתינו אוהבות ורוצות אז לקחנו את זה צעד קדימה וזה מדהים. זה עוד 'וי' על רשימת החלומות שהייתה לי".
ומה החלום הגדול?
"בפן האישי זה להקים משפחה. זה החלום הכי גדול שלי. אני רוצה שהעסק שלנו יעשה את אימא שלי מאושרת כי זה החלום שלה שהפך לחלום שלי להגשים לה אותו. בקריירה, אני רוצה להצליח במשחק, להגיע להישגים גבוהים בדוגמנות בזכות מי שאני ובזכות הדרך שלי ולעשות דברים שלעולם לא חשבתי שאעשה. דברים שהם גדולים מכדי לחלום עליהם".
