"אישה שידעה מהו טוב טעם והיטיבה לנסח אותו בגזרות ובבדים, שיצירתה מחוברת לזמן ולמקום המיוחד הזה שכולנו אוהבים עד עומק הלב". כך ספד הבוקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לרות דיין - אגדה ישראלית שהלכה לעולמה בגיל 103. דיין הייתה פעילת שלום, פעילה חברתית, אשתו הראשונה של משה דיין, אמם של חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, הפסל אודי דיין והקולנוען אסי דיין, אבל עבור רבים מאיתנו היא תיצרב לנצח כגברת הראשונה של האופנה הישראלית וכמי שניסחה את מהותה באופן המזוקק ביותר.
"הבוקר התעוררתי להודעה קשה מנשוא, רות שלי שהייתה החברה הטובה שלי במשך העשור האחרון, ההשראה, המנטורית, משפחה", כך כתבה הבוקר מעצבת האופנה שרון טל, מי שהחייתה מחדש את "משכית", בית האופנה הישראלי שהקימה רות דיין בשנת 1954. "רות הייתה האופנה הישראלית במיטבה, פועלת תמיד למען כולם באנושיות, צניעות ובדרכי שלום", הוסיפה טל, "היא ידעה לחבר את התרבויות השונות וליצור מהן פסיפס מרגש של יצירה ישראלית".
בשנת 2013 הוענק לדיין פרס מפעל חיים מטעם שנקר "על החזון, הנחישות ורוח העשייה, אשר עיצבו במידה רבה את עולם האופנה הישראלי כפי שהוא מוכר לנו היום", אמרה אז פרופ' יולי תמיר אשר העניקה לה את הפרס. הרעיון מאחורי משכית נולד מאידאולוגיה לספק תעסוקה לעולות חדשות, תוך שימור התרבויות המקומיות בתחומי היצירה ועבודת יד, ויצירת קירוב בין כל העולמות שהתנקזו למדינה הצעירה.
רות דיין נולדה בחיפה כביתם הבכורה של עורך הדין צבי שוורץ ואשת החינוך רחל שוורץ. אחותה הקטנה ראומה ויצמן הייתה לימים אשת נשיא המדונה עזר וייצמן ז"ל. כשהייתה בת שנתיים עזבה המשפחה לאנגליה, וכשחזרו התמקמו בירושלים. שם חונכה לדבריה ליחסי שכנות טובים עם הערבים המקומיים. בגיל 17 עזבה את ירושלים ועברה במסגרת תנועת הנוער "המחנות העולים" למושב נהלל במטרה להיות חקלאית. שם גם הכירה את משה דיין, בן למשפחת איכרים. בגיל 24 עבדה דיין כמדריכת עולים חקלאית מטעם משרד העבודה ובמסגרת התפקיד נשלחה לכפר אוריה שליד ירושלים על מנת ללמד עולים חדשים כיצד לגדל ירקות. אז נחשפה למלאכת הסריגה והרקמה שהביאו עימן העולות מבולגריה, מה שהצית בה את רעיון הבסיס להקמת משכית במסגרת ובתמיכת משרד העבודה.
מלאכת היד של העולות החדשות כללה עבודות רקמה, אריגה וסריגה, ובהמשך צירפה אליהן דיין גם נשים דרוזיות וערביות. כל אלו בניצוחה של המעצבת פיני לייטרסדורף הביאו את משכית להיות מותג הדגל הישראלי שנמכר בכל העולם והפך שם נרדף לסגנון ישראלי מקורי וסופר-איכותי. לייטרסדורף ודיין עבדו בצמידות במשך 15 השנים הראשונות של משכית, והשתיים הקימו יחד קו בגדים יומיומי לצד סדרה מוקפדת של פריטים בתפירה עילית. "אלולא פיני לא היתה משכית", אמרה דיין בראיון מ-2010, "לא היינו מגיעים לגבהים של המותג ללא פיני. מגיע לה את כל הכבוד של משכית, זה הכול היא". פיני מצידה צוטטה בעבר על דיין: "רות דיין העניקה לי את האפשרות לבצע את החיפושים שלי אחר המקורות פה בארץ".
בין הפרטים האייקונים של משכית אפשר למצוא קלאסיקות הרלוונטיות גם היום כמו מעיל המדבר, שמלת הפרנזים הא-סימטרית עין גדי, שמלת צדפים ושיפון, גלביות בשרוול ארוך עם רקמה ארוגה באזור המחשוף או שמלות גלביה ללא שרוול עם רקמה תימנית.
דוגמנית העבר קארן דנסקי שזכתה לעבוד איתה כתבה הבוקר בחשבון האינסטגרם שלה: "באופן אישי נפל בחלקי הכבוד לדגמן את משכית בארץ ומעבר לים בגאווה. השנים חלפו במהלכן פעלת בשלל תחומים והכל בהתנדבות, באהבה ובצניעות שכה איפיינו אותך. מצער שמדינת ישראל לא השכילה להעניק לך את המעמד לו היית כה ראויה - בלתי נסלח. יהי זכרך ברוך יקירתי. תמיד קארין דנסקי".
