חגים זה אישיו מורכב. ערימה של אנשים, הכנות, ציפיות, קניות והתרגשות מתנקזת לערב אחד של שלוש או ארבע שעות בהן מתאחדים, מתעדכנים, משוויצים, מרכלים, אוכלים, מחליפים מתנות, מגישים, מפנים, מנקים (רשימה חלקית) ו…. זהו. כלומר לא בדיוק זהו, כי חבית הנפץ של הריכולים והעיניינים שמסביב מקבלת הטענת טורבו שתהיה שימושית לפחות עד לחג הבא.
לשאלה מדוע רובנו מייחסות חשיבות מוגזמת לסוגיית האאוטפיט לחג אין לנו תשובה הגיונית. גם לא למנהג של לקנות בגדים חדשים לחג. כנראה שפעם לפני עידן הצרכנות הבולמי הייתה לזה הצדקה, בייחוד שפה בישראל שני החגים הכי נחשבים, פסח וראש השנה, מציינים תחילת עונה קלנדרית. מצד שני כשזה מגיע לבגדים אנחנו מאמינות בקונספט "יש לי יום יום חג, יש לי חג יום יום", אז למה לא לזרום?
בקיצור, מסורת זו מסורת ומתישהו לפני החג יהיה שופינג. ואם כבר מסורת אז עד הסוף עם כסות לבנה חגיגית, צחורה וחדשה, מבלי לשכוח להתמקד ברכישות חכמות של פריטים שישמשו אותנו היטב ברמה השבועית ולא כאלה שיתקעו חודשים בארון.
הבחירה שלנו לחג הקרוב היא ללכת על ג'ינס לבן פלוס חולצה לבנה חגיגית, אבל כזו שעדיין אין לנו במלתחה. אמנם חולצות לבנות יש לכולנו בשפע אבל מדובר במשהו שעובד תמיד ומתאים כמעט לכל סיטואציה ולכן נשמח לעוד ממנו. מבלי לזלזל בעובדה שג'ינס לבן יראה נהדר עם חולצת טי או כפתורים בכל צבע, כולל לבן, לערב ראש השנה תשפ"ב בא לנו ללבוש איתו Blouse, מילה שאין לה מקבילה מדוייקת בעברית אך ניתן להגדיר אותה כטופ מהודר במידה מסויימת כמו גם קליל. מה שאומר מלמלות, רקמות, קשירות, שרוולי סטייטמנט או כל אלמנט אחר שמעניק טאץ' ייחודי משדרג ומחמיא.
