מה לא אמרו עדיין על מכנסי הג'ינס? הם הפריט הקלאסי ביותר בארון שלנו, נוחים למדי, מתאימים לכל פריט ולכל אדם, יכולים לעבוד בסיטואציות שונות וישנם עשרות אלפי גרסאות שלהם בגזרות ובחיתוכים שונים ברחבי העולם. הג'ינס, הפך להיות במובן מסוים "העור הכחול" שלנו, איתו אנו יכולים ללכת לסופר ובאותה המידה לאירועים חברתיים נחשקים. הפופולריות של אותם מכנסי ג'ינס, שתחילה היו אמורים לשמש כבגדי עבודה, לא אבדה בעולם הגימיקים האופנתיים ואף מזנקת מעלה בכל שנה.
בין אם מדובר בגזרה נמוכה או גבוהה, סקיני או בויפרינד, זה מוסכם וידוע הג'ינס כאן כדי להישאר. בתור מוצר כה פופולרי, שנחשב כ"פריט חובה" בארון הבגדים, אנחנו כחברה נוטים להתעלם מאספקט נוסף שרבים לא טורחים לעסוק בו- מכנסי הג'ינס הם ככל הנראה הפריט המזהם ביותר בעולם ונדרשים כ-7,500 ליטרים של מים על מנת לייצר זוג אחד בלבד.
כיום, כל רשת אופנה מציעה מבחר רחב של ג'ינסים, כאשר רוב פריטי הג'ינס, עשויים מסיבי פלסטיק שונים, המבוססים על נפט. זאת אומרת, הרשתות הגדולות אשר מוציאות פריטים חדשים בקצב מהיר ובכמויות מסחריות, מבזבזות מעל מיליארד ליטרים של מים מדי שנה, ומייצרות פלסטיק בלתי מתכלה, פסולת טקסטיל וסוגים שונים של כימיקלים רעילים עבור בגדים שילבשו פעמים ספורות, אם בכלל.
כאנשי אופנה ותרבות העוסקים בקיימות באופן קבוע במהלך עבודתנו, בחרנו ליצור בהפקה הנוכחית זווית חדשה העוסקת בקיימות באופן ברור ומותחת ביקורת על תרבות הצריכה. אך באותה נשימה מראה כי ישנה דרך אופנתית לבקר את עולם האופנה, כזו שלא תמיד מדוברת ומקבלת במה, במיוחד כאשר הזווית הזו של הדיון האקולוגי מושתקת לעתים קרובות ונחשבת ל"שטחית ורדודה" ביחס לתחומים המדיניים או הכלכליים הקשורים לקיימות.
אחת הסוגיות העולות מן ההפקה היא המקום של אופנה בתוך עולם הקיימות ולהפך. היותה של תעשיית האופנה התעשייה השנייה הכי מזהמת בעולם, כבר מזמן מוכר למרבית הציבור או לפחות לא יפתיע אף אדם, אך האם באמת נעשה דבר מה על מנת לשנות את זה? נראה כי תרבות הצריכה המהירה, מצליחה לגבור על אידיאולוגיות ומסרים מהותיים, גם בקרב אלו שמגלים עניין או מדברים בעד שמירה על הסביבה. לראייה אתר האופנה האולטרה מהירה Shein אשר הפך לאתר הרווחי ביותר בארה"ב, בעיקר בשל הרגלי הצריכה של דור ה-Z, המתהדר במודעות גבוהה לסוגיות אקלים ואתיקה.
אם בעבר, העולם היה צריך להתמודד עם תעשיית האופנה המהירה הכוללת חנויות פיזיות כמו זארה ו-H&M, בשנים האחרונות קמה אחותה "הבעייתית" יותר- האופנה האולטרה מהירה כדוגמת Shein, שמגבירה את קצב המסחר והייצור, מוציאה פריטים בתור "סינגלים" ללא עניין בקולקציה שלמה ואף ויתרה על חנויות פיזיות- כל הזמנות הפריטים נעשות באופן דיגיטלי ומיידי. תפיסות העולם של רבים מדור ה-Z המעוניינים להביא את האופנה האיטית לקדמת הבמה ובמקביל עליות הרווחים של חנויות האופנה האולטרה מהירה, מצביעות על סתירה בין האידיאולוגיה לבין הפעולה שנעשית בפועל. תרבות הצריכה המהירה שמבוססת על "כאן ועכשיו", מעוררת את הדחף לקנות ולצבור פריטי לבוש (ולא רק) במחירים זולים באופן מחשיד, ללא המחשבה על הצורך האמיתי או על מה היה צריך לקרות על מנת להגיע למחיר כל כך נמוך.
כחלק מהפקת האופנה, בחרנו להציג דרכי צרכנות חדשות ואלנטרנטיבות מקיימות לפריטי הג'ינס ולשאר הבגדים על הסט, שבין היתר כללו אופנה איטית, מעצבים, מחדוש וחנויות יד שנייה ווינטג' ובהם בגדי ג'ינס שמוחדשו על ידי תלמידי התיכון של מקס פיין, בגדים מהרשת הישראלית 'אתא' ובגדים מחנות הוינטג' וסצ'ר. כל אלו הן דרכים נהדרות לרכישת פריטי אופנה מקיימים, שפוגעים בסביבה באופן מינימלי.
אולם חשוב להדגיש, מעבר מאופנה מהירה לאופנה בת קיימא הוא צעד חשוב מאוד בדרך להתמודדות עם נזקי תעשיית האופנה, אך הוא אינו מהווה את כל הדרך. מטרת העל שלנו צריכה להיות שינוי הרגלי הצריכה שלנו ולא שינוי מוצרי הצריכה. הפתרון האולטימטיבי והיעיל ביותר, בכדי לעצור את ההתחממות הגלובלית לפני נקודת האל חזור הוא צמצום צריכה. למעשה על פי דו"ח שיצא בנובמבר האחרון מטעם מכון המחקר 'Hoot or Cool' בכדי לעמוד ביעדי הסכם פריז לעצירת ההתחממות על 1.5 מעלות, מספר הבגדים שעלינו לקנות בשנה הוא 5, גם אם הם מגיעים מיצרני אופנה בת קיימא. לשם ההשוואה צרכן ממוצע בעולם המערבי רוכש 68 פריטים. לכן, במהלך תהליך הקריאייטיב שמנו דגש על צרכנות נכונה ועל הבעייתיות שבאופנה האולטרה מהירה שמצליחה "לעוור" את לקוחותיה לעיני המציאות. כך לדוגמא, המושג "גרין וושינג", המתאר יצירת תדמית ציבורית חיובית דרך עשייה ירוקה לכאורה, כאשר בפועל עיקר פעילות החברה מזהמת, הוא בין הנושאים הבוערים ביותר בתחום האופנה בת קיימא. חברות אופנה מהירות רבות, בוחרות באופן מודע לפגוע באקלים, בסביבה ובעובדים המייצרים את הבגדים, אך בו בזמן מציגות פרויקטים מקיימים וקולקציות אחראיות לכאורה בהן נעשה שימוש בחומרים ממוחזרים, כותנה אורגנית וכו'. ברם הן אינן מציינות שמדובר בקולקציה אחת מתוך עשרות קולקציות מזהמות שיוצאות מדי שנה, ובנוסף אף אחת מהקולקציות הירוקות אינה מתייחסת לתנאי ההעסקה של הפועלים. האם תתכן קיימות המשמרת עבדות? בעניינו התשובה היא חד משמעית לא.
עם זאת ולמרות האתגרים הרבים, אופנה בת קיימא מתחילה לצבור תאוצה ובעיקר מודעות בקרב הציבור הרחב. למעשה, תחזיות מראות כי עד סוף שנת 2030 שוק האופנה האיטי עתיד לעקוף את הרווחים של אופנה מהירה. ימים יגידו לאן תגיע המהפכה הסביבתית בעולם האופנה. אולם מה שברור לגמרי בשלב הזה שהמהפכה הזאת נראית טוב מתמיד והפעם אף אחד לא שורף בגדים, בדיוק להפך.
קרדיטים:
קריאייטיב וכתיבה: דור גבאי ומיטל פלג מזרחי
דוגמנים: דור גבאי, מיטל פלג מזרחי, מילי קסם
צילום: אמבר אופיר
כותבי האייטם עומדים גם מאחורי הפקת האופנה המוצגת בכתבה.