קטגוריית תיקי היוקרה חווה בשנים האחרונות מגמה ברורה של ביקוש לתיקים בעלי סממני מיתוג מהסוג שאי אפשר לפספס. לוגואים גדולים, דפוסי מונוגרמה רפטטיביים ובעיקר שלל אבזמי סטייטמנט המעוצבים לרוב כנגזרת המבוססת על אותיות המותג. בין אם זה ה-GG של גוצ'י או ה-YSL של סן לורן, ובין אם מדובר ב-CC של שאנל פלוס טקסטורת הקווילט, המשבצות של ברברי או לחילופין סמל המשולש של פראדה. הצלחת התופעה מייצרת חגיגה לכל הצדדים: האוחזת בתיק נהנית מפריט מוקפד בעל סמל ססטוס מובחן, ובית האופנה נהנה מפרסומת שהיא הכול חוץ מסמויה.
ברשתות החברתיות זה אפילו בולט עוד יותר, מהסיבה שהתיקים המזוהים אינם דורשים שום תיוג. עצם היותם עושה את העבודה. אבל בעידן בו תופעת תיקי היד הממותגים בהגזמה הופכת להיות נוכחת יותר ויותר במרחב האופנתי, ונשים מכלות משכורת שלמה על תיק על מנת ליישר קו עם מה שקורה באינסטה, שמנו לב לעלייה בפופולריות של מגמת ה"אנטי איט בג". מגמת נגד של בחירה בתיקים שקטים, מהסוג שלא זועק מאיפה הוא נרכש. חשוב לציין שתיקי היוקרה האנונימיים אינם באמת 100% אנונימיים, אך הזיהוי שלהם מצריך היכרות עם הדגם או מבט מקרוב לאיתור רישום עדין של המותג.
לפני כחודשיים מגזין ווג דיווח על הנושא בכתבה שכותרתה "הכוח של אנטי איט בג אנונימי". שם הוסבר כי "לתיק שניתן לזהות יש מטמון תרבותי. אין בזה שום דבר רע. אבל התיק היוקרתי האנונימי מפתה עם תשומת הלב הלא יומרנית שלו לאיכות. תיק ממותג יגרור מחמאה, אבל תיק האנטי הוא למעשה פתיחה אולטימטיבית לשיחה".
גם באתר חדשות האופנה WhoWhatWear הקדישו אייטם נרחב לטרנד, שם ציינו שמדובר בבאזז שקט המתרחש בכל מקום, ממפגשי אחורי הקלעים של אנשי התעשייה, דרך רשתות הטיקטוק או האינסטה ועד לוול סטריט ג'ורנל שהכריז בתחילה השנה "מדוע תיקים עדינים נטולי לוגו ישלטו ב-2023". לטענת האחרון, זמנם של "תיקי איט רועשים ובולטים" עומד להסתיים השנה. במקומם יתפוס את הפיקוד עניין חדש של "אלגנטיות מאופקת".
אמנם חשיבות האיכות והלוק המוקפד משאירה את התיקים המאופקים בעולמות היוקרה, אך עדיין ניתן למצוא אופציות שוות במחירי ביניים נגישים יותר מטעם לייבלים, ביניהם a.p.c, שמציע את סדרת תיקי Ninon (220-250 אירו) באסתטיקה מינמליסטית ובגווני עור קלאסיים של חום, בורדו ושחור. מותג מסקרן נוסף שמביא עיצובים אנונימיים בצורת הגשה שלא תבייש את בתי האופנה היקרים ביותר הוא Polene הצרפתי. עם טווח תמחור ממוצע של 350 יורו, כרבע ואף פחות מתיקים של שאנל או דיור, לא מפליא שהפופולריות של Polene נמצאת לאחרונה בנסיקה מוצדקת.
wandler, המותג ההולנדי, שמייצר באיטליה ופורטוגל כבר סיפק לא מעט להיטים בטווח מחירים שנע בין 500-700 אירו. עוד שם שמהדהד הוא Savette - נוסד לפני כשלוש שנים של ידי איימי זורק, שעבדה לפני כן במקומות כמו Khaite ו-The Row. זורק טוענת בתוקף לסלידה מתהילת האינסטגרם וממקדת את מאמציה בהפיכת התיקים של Savette לירושות מודרניות - יצירות שיועברו לאורך דורות וישתפרו עם הגיל.
כתוצאה מכך, הקווים והדיטיילס מובאים בשפה על זמנית ונמנעים מהמצעד האינסופי של מיקרו-טרנדים אופנתיים. המחירים, כצפוי, פחות נגישים ומתחילים מ-990$ לדגם Sport Convertible המבוקש. קייטי הולמס, ליידי גאגא, אמילי רטאייקאוסקי וקרלי קלוס כבר התאהבו.
ואם כבר הזכרנו את The Row של האחיות אולסן, בית האופנה נחשב לאחד המובילים בתיקים מהסוג השקט והאיכותי, אם או בלי קשר למורשת שזורק הותירה. שם בולט דגם ה-Half Moon (1,060 אירו) שאומץ על ידי אושיות כמו קנדל, היילי, אלזה הוסק ואמרטה.