בעבר, אם הייתם רואים גבר עם חולצת טי שעליה מתנוסס בענק הלוגו של "GUCCI", כנראה שזה היה סימן לסטטוס. מותגים ידעו שמיתוג בולט משדר יוקרה לאנשים שמנסים להוכיח משהו דרך הבגדים שלהם, לאותם גברים שפשוט אהבו להצהיר על הסטטוס שלהם, העושר או על מודעות טרנדית.
אבל ככל שהזמן עבר, משהו השתנה. היום, בגדים עם שם המותג בענק across the chest מה שנקרא, זה כבר לא שיא הסטייל, רוב הזמן ההפך הוא הנכון. פריטי לבוש והנעלה עם לוגואים ענקיים מרגישים פחות כמו הצהרה אופנתית ויותר כמו ניסיון למשוך תשומת לב בכל מחיר - ולמען האמת חברים, זה לא מחמיא. דווקא הלבוש האנונימי יותר, עם דגש על איכות וגזרה ולא על תוויות, משדר את הבטחון אמיתי.
אני זוכר שלפני עשור, אם הייתי לובש סווטשירט עם השם BALENCIAGA מודפס בענק על החזה, זה היה סוג של סמל סטטוס. היום? זה בעיקר מרגיש מתאמץ. למה? קודם כל, הסטייל העכשווי הולך לכיוון הרבה יותר מתוחכם ומינימליסטי. גברים עם מודעות אופנתית מעדיפים בגדים שמשדרים איכות דרך הגזרה, הבד והעיצוב כשבעצם המיתוג המוגזם גורם לכל הסיפור להרגיש ולשדר הרבה פחות יוקרתיות.
אחת הסיבות לירידה בפופולריות של לוגואים גדולים היא הצפת השוק בזיופים. בעבר, חולצה ממותגת הייתה בהכרח סמל לעושר וחיים ברמה גבוהה. היום, עם כמויות החיקויים שמיוצרים בסין, נמכרים בטורקיה למשל ובשווקים אחרים, קשה להבדיל בין המקור להעתק. וכשאף אחד לא יודע אם השקעת אלפי שקלים בחולצה או כמה עשרות שקלים בחיקוי - כל הקסם של הלוגו נעלם, והפואנטה? מתפוגגת.
יש לא מעט בתי אופנה עילית שכבר הבינו את זה. קחו לדוגמה מותג הנמצא בשיאו, כמו בוטגה ונטה. המיתוג שלהם מינימלי ומרומז, פעם אולי השתמשו בלוגואים מובהקים, אבל היום? כמעט ואין זכר לזה. הם סומכים על האיכות, הגזרות והעיצוב כדי שהבגדים שלהם יזוהו ללא צורך לכתוב את השם שלהם בענק על כל פריט. הם סומכים על הלקוחות שלהם, שאם בחרו להשקיע את מיטב כספם בפיסים מבית המותג, כנראה שעשו דבר טוב או שניים. גם The Row, מותג היוקרה הפופולרי של התאומות אשלי ומרי-קייט אולסן, בנוי כולו על אלגנטיות שקטה. אין שם לוגואים בכלל, ועדיין כל מי שמבין אופנה ישר מזהה את ניחוחות הבית ואת הקו העיצובי. דוגמה נוספת מיני רבות הוא בית האופנה ג'יל סנדר, מותג המתמקצע באסתטיקה מינימליסטית-מודרנית, המתחברת למגמת היוקרה השקטה ומתמקדת בגזרות נטולות לוגואים צעקניים.
אז גברים, איך תתלבשו נכון? אם אתם רוצים לשדר סטייל נקי ומעודכן, הנה 2 דברים פשוטים שכדאי לכם לשים לב אליהם, רק 2, מסוגלים לזכור?
חוק נאמבר וואן: בגדים עם עיצוב נקי. משמע - חולצות פולו איכותיות, טי-שירטס בגזרות מחמיאות או מכופתרות מבד איכותי באמת. זה כבר יעשה את עבודת ה"להרשים" את הסביבה.
חוק #2: השקעה בפריטים עם חותמת איכות שקטה - מכנסיי ג'ינס של A.P.C או ז'קט של לורו פיאנה למשל. מי שמבין - יבין, וכמובן שאפשר למצוא מותגים פחות יקרים עם סטייל דומה וללא החצנה. כמעט לכל מותג, גם לצעקני ביותר יש קולקציה שקטה, בלי לוגו מוגזם. יש גם מותגים זולים יותר עם גזרות לא פחות מחמיאות כמו יוניקלו למי שאוהב בגדים עם עיצוב פשוט ואיכות טובה. הלוגו כמעט לא קיים, והבגדים נראים הרבה יותר יקרים ממחירם המקורי. מאסימו דוטי, מבית היוצר של זארה הספרדית (רק עם קריצה בלבל יותר גבוה) או COS, מציעים ברובם (בין היתר) חייטות ללא סמלילים בולטים.
