אחד מהאיוונטים החשובים לא פחות מכל הדבר הזה שנקרא אירוויזיון, הוא השטיח הטורקיז והעמוס. נציגי המדינות, נציגי התקשורת מכל העולם, מעריצים וכמובן אוסף של פרו-פלסטינים שבאים להעביר את הזמן בקריאות בוז אלימות ומביכות. יובל רפאל שלנו הגיעה לשטיח המדובר בשוויץ, ממלכתית מתמיד, מה שנקרא "לא נוגעת בפלסטינים יפה שלי" ועל הדרך הציגה לוק נוסף ואולי קצת צעיר מקודמו - הכוונה היא כמובן לבגד המרכזי, שקיבל לא מעט ביקורות על כך שמבגר אותה.
כשהעולם צועק ומאיים, רפאל בת ה-24 בוחרת לחבק בשמלה בעלת אלמנט מרכזי בפרונט, של שפתיים כמחוות נשיקה בעד אהבה, בעד חיבור, בעד אנושיות. כי אין דרך מתוקה יותר מלעצבן את הרעים (ולא חסר כאלה), אלא מלהיות מגה לבבית. האחראי על הפיס המעוצב בגזרת סטרפלס, באורך מיני לבן, כשאלמנט השפתיים ממוסגר במעין נצנוץ בבורדו כהה - הוא המותג 'סאמפל' הישראלי. גלאם בניצוחה של הסטייליסטית, סיון חימי (ובעזרת מאי ניסן שצמודה ליובל במעמד השטיח), שגייסה לאירוע הקרפט הגדול אמירה אופנתית-חברתית, שהרבה יותר מחמיאה לגילה של נציגתנו בגולה. עם זאת, משהו בגזרה לא הצליח להחמיא במאה אחוזים ללובשת, שכן נראה כי בעיקר לא נוח לה - בעיקר בגלל משיכות בסטרפלס שלא הכי ישב מדויק בחלק העליון של גופה.
במקרים בהם העיטור המרכזי משתלט על רוב המראה, ישנה נטייה לעדן במחלקת האבזור - ובכן רבותיי, לא זה המקרה. מעבר לזוג גרביונים שחורים וחצי שקופים, נרשמו תכשיטי ענק הורסים בצבע אדום זועק - בחסות מעצבת התכשיטים הישראלית והמוכשרת, קרן וולף, שמונתה להיות מעצבת הבלינג-בלינג גם בלוק הרשמי של השואו. זוג עגילים בעיצוב מוארך ובהתאמה גם טבעת על ידה השמאלית, בתוספת עגיל חישוק צ'אנקי נוסף באחת מאוזניה, המבוסס על אותו הקונספט.
בואו נדבר רגע על האיפור. שפתיים ניודיות, עיניים מעושנות בוייב חתולי על ריסים ארוכים, שחורים ודרמטיים, באדיבות המאפר ערן ישראלי. על התסרוקת שסורקה אחורנית במראה הרטוב פקד מעצב השיער, אסי שדה, כשהסנכרון בין הדרמה בעיניים לבין שיער הפחם הוא לא פחות ממשגע בעוצמתו.