יולן כהן (34) הגיעה השבוע לקטוף את אחד הפרסים המכובדים ביום שאשת תקשורת יכולה להוסיף לרזומה הקריירה העיתונאית שלה. פרס העיתונות לשנת 2024 של המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת על השמעת הקולות של השורדים ושל משפחות החטופים והחללים מאז השבעה באוקטובר.
ניכר כי כהן עושה את עבודתה נאמנה הן על מסך חדשות 12 והן מחוץ לאולפנים, ראינו זאת בעבר בכמה מבחירותיה האופנתית (לא נשכח את המיני האדומה הזו) וגם הפעם לא אכזבה. שמלת שחורה קטנה מעולם לא הזיקה לאף אחת, היא מזמן הוסרה מקטגוריית ה"טרנדים" העונתיים - תמיד נכונה, תמיד תשדר אלגנטיות.
שמלת אוף-שולדרס באורך מידי ובגזרת עפרון, המורכבת ממחשוף נשי ונדיב במידה הנכונה - בזכות הכתפיים שנשארו מחוץ לסיפור ומחשוף לב מעודן בחזה. החלק העליון קיבל תמיכה בעזרת זוג כתפיות ספגטי נוספות (בואו, נוחות קודמת לכל), פלאס שסע אחורי נמוך מבד סקובה איכותי, גמיש ומהודר. פריט הטיימלס הוא אחד מפריטי המפתח של המותג PHILOSOPHY, משתייך לשורות ההיצע של סטודיו דניאלה בכיכר המדינה, המציע שלל קולקציות מבתי אופנה נחשבים. השווי שלה? נכון לכתיבת שורות אלו, מחיר השמלה ירד לסייל שווה ביותר - 2,939 *במקום* 4,199 שקלים.
היא תיבלה בעומס שרשראות זהובות כשאת חלקן מעטר סמל החטופים, בתוספת הסיכה הצהובה על החזה. בחלקת השוז בחרה בזוג עקבים שחורים, בעוד שאת גווני הבלונד השאירה פזורים בטבעיות.
קיים גם כטופ / Philosophy
"נרגשת ומעט מובכת - קיבלתי את פרס העיתונות לשנת 2024. כי הפרס הזה מסמל עבורי - לא זכיה על כתבה מסוימת או על חשיפה עיתונאית, אלא הפרס הזה הוא קודם כל פרס על מחויבות", כתבה כהן בפוסט שעלה לעמוד האינסטגרם האישי שלה. עוד הוסיפהה: "ולכן הוא קודם כול שייך למשפחות החטופים שלימדו אותי בשנה וחצי האחרונות - מהי מחויבות אמיתית. ולכן הוא מוקדש, למתן צנגאוקר אמו הלביאה עינב ובת זוגו אילנה - שחיבוק אחד ביניהם הוא כל מה שהעולם צריך עכשיו. וכמה אני מחכה לחיבוק הזה. למתן אנגרסט והוריו ענת וחגי, שבכל שיחה איתם נזכרים למה אסור להפסיק. לנמרוד כהן ולהוריו ויקי ויהודה, שמחזיקים חיים שלמים עם חוט אחד של תקווה. לאלקנה בוחבוט, לאמו רוחמה ואשתו רבקה - שלא שותקים לרגע, גם כשהעולם לא מקשיב. לרובי וחגית חן שמחכים לבנם החייל איתי, ולשאר המשפחות, שבחרו דווקא מתוך השבר - לתת לנו, העיתונאים, את הזכות שכולנו היינו מקווים שלא תגיע: הזכות להשמיע את קולן. ועם הזמן הבנתי - יותר מכל כותרת, יותר מכל סיפור - הזכות האמיתית של המקצוע החשוב הזה היא האפשרות לסייע. לעזור. להיות קול. זאת הזכות הכי גדולה שלי. עד שכלל החטופים חוזרים הביתה".