רגע לפני שהכול התלקח, שון לוי כבר הייתה עם כרטיס טיסה ביד. יממה לפני פרוץ המלחמה עם איראן, היא הייתה אמורה לטוס לניו יורק, שם היא מתגוררת בשבע השנים האחרונות, וחיה על הקו בין ביקורים בישראל לצילומים ביעדים אקזוטיים. אבא שלה, שזה עתה חזר מארה"ב, הציע: "אולי תדחי ביום?". היא הקשיבה, וכך מצאה את עצמה אחת הדוגמניות הישראליות המבוקשות בעולם, תקועה ל־12 ימים בוור-זון. אבל מה כבר יכול להשתבש?
באותו יום שישי ה-13, בזמן שהייתה בסופר וקנתה מצרכים לממ"ד לקראת מטח הטילים הראשון, קיבלה לוי טלפון בהול ונרגש מהסוכנת שלה באירופה: "מאדאם פיגארו רוצים אותך לשער. מתי הכי מוקדם תוכלי להגיע לפריז?". עם התמימות ובעיקר עם אי הוודאות של לפני שבועיים, ענתה לה שון: "תשמעי, נראה מה קורה, יש מצב שביום ראשון כבר אוכל לצאת מפה".
אז יום ראשון לא קרה, וגם לא יום ראשון שאחריו. שון קיבלה הנחייה "צריכים אותך כאן ביום שני", אבל הבריחה הגדולה לאתונה התקיימה רק לאחר הפסקת האש. "חשבתי לעצמי 'מתי לעזאזל הייתה דוגמנית תחת מתקפת טילים איראנית שמבטלים לה שער!? ובכלל, כל השבוע וחצי הרגישו כמו טירלול אחד גדול".
שון היפה בת ה-29 בכלל לא רצתה להיות דוגמנית, החלום הגדול שלה נטה לכיוון שחקנית כדורסל מקצוענית. ובכל זאת, קריירת הדוגמנות הבינלאומית שלה בנסיקה בשנים האחרונות, עם רזומה מרשים במיוחד. היא הספיקה לצעוד בשבועות האופנה בפריז, מילאנו וניו יורק, על המסלולים של בתי האופנה הכי נחשקים, ביניהם שאנל וסן לורן - אצלם גם כיכבה בקמפיינים עבור ליין הביוטי. תיק העבודות שלה כולל צילומים למותגי-על כמו קלואה ופראדה, ושערי מגזיני אופנה מובילים כמו ווג צרפת או Elle איטליה.
לוי איננה מהססת לדבר בפתיחות גם על הצדדים הפחות יפים של תעשיית האופנה, ומעזה להיות כנה, ביקורתית והכי חשופה כשצריך. בין אם זה הטרדות מיניות שיכולות לקרות על סט הצילומים, או ההתמודדות עם התעסקות בלתי פוסקת באוכל, בצל הסטנדרטים הבלתי אפשריים שהתעשייה מציבה. כעת היא צריכה להתמודד עם אתגרים נוספים.
איך זה להיות ישראלית בתעשיית האופנה בתקופה הזאת?
"תשמעי, לא נתקלתי בתגובה אנטישמית מובהקת, אבל כן לפעמים יש לי תחושה כזאת כששומעים שאני ישראלית אז אולי קצת נרתעים, הרגשתי את זה לא מזמן עם סטייליסטית שעבדתי איתה. מלכתחילה אני בגישה שאני לא מוכנה להאמין שלא ייקחו אותי לצילומים בגלל הזהות והלאום שלי. לפעמים אני רואה תכנים פרו-פלסטינים בעמודי האינסטגרם של צלמים או אנשי קריאייטיב שאני עובדת איתם. אין לי בעיה עם דעות שונות משלי, ואני מבינה שיש המון ביקורת כלפי המדינה שלי, אני מנסה לייצג את ישראל הכי טוב שאפשר".
אז תקרית אנטישמית מבחוץ לא הייתה, אבל תגובה מכוערת הגיעה השבוע דווקא כאויב מבית. שון העלתה לאינסטגרם תמונות מהפקת אופנה שהתפרסמה במגזין Elle הצרפתי. התמונות צולמות במגרש טניס פוטוגני בקלאב מד במרוקו, באווירה של ספורטי ספייס, וכללו צילומי עירום חלקי בסגנון סקסי נוטף סטייל. את הציץ שמציץ הסתירה שון עם אימוג'י לב קטן על הפטמה. לצד שלל תגובות מפרגנות, הייתה עוקבת שפחות התחברה, ופרסמה שתי תגובות דוחות במיוחד: "בבקשה אל תפרסמי שאת ישראלית, זה מבייש אותנו" ו"איזה גועל, למה את מצטלמת ככה?"
שון לא נשארה חייבת, והעלתה תגובה: "אני מייצגת את מדינת ישראל בכבוד מגיל 14. לכל מקום שאני מגיעה אליו, מתחילת הדרך, תמיד בראש מורם, וגאה לייצג את המדינה שלי בדרך שלי בעולם שלי. אז המדינה לא צריכה להתבייש בי. את צריכה להתבייש בעצמך".
"אין לי מושג מי זאת, היא אפילו לא עוקבת אחריי", סיפרה שון לוואלה אופנה, "יצאתי מאימון, הוצאתי את הטלפון ונדהמתי לראות את התגובה. לפעמים את נתקלת בתגובות מהסוג הזה, אבל אף פעם לא לקחו את הסיטואציה ל'את מביישת אותנו'. אני מגיל צעיר מייצגת את המדינה כספורטאית בנבחרות ישראל הצעירות, אני טסה כל קיץ ומייצגת את ישראל באליפויות אירופה, ישראל התנוססה לי על החזה, וגם היום כדוגמנית זה משהו שהוא חלק מהאישיות שלי. מעולם לא הסתרתי מאיפה אני באה, וכאמור - זו לא תקופה קלה להיות בה ישראלית".
"אנשים מרגישים בנוח להביע את דעתם מאחורי המקלדת. בתקופות קשות כמו השבוע שעברנו עכשיו, כשכולם אוהבים להגיד 'זה הזמן לאחדות' - בסוף משפט קטן כזה עושה לך קווץ' בלב. וזה אחרי שאני מרגישה שאני עושה חיל, כשאני מוצאת את עצמי בשנים האחרונות מדבררת את המדינה ומעודדת אנשים לבוא לבקר. זה המעט שאני יכולה לעשות".
בשבילך זה נון אישיו.
"העבודה הזאת היא מבחינתי סוג של אמנות, וזה לא מרגיש לי משהו חשוף מדי. אובייסלי ציצי מתקבל בארץ יותר קשה מבאירופה. אצלי זה טבעי, במיוחד אחרי כל כך הרבה שנים בתעשיית האופנה, זה לא אישיו, והאמת שגם מעולם לא היה אישיו. בתצוגה הראשונה שלי לסן לורן ב-2016 צעדתי על המסלול עם חזה חשוף. גם העבודה הראשונה שלי כדוגמנית בצילומים הייתה ככה".
כעת, שש אחרי המלחמה, בהמתנה לטלפון ממגזין האופנה הצרפתי מאדאם פיגארו לקביעת מועד חדש, שון כבר בדרך לאתונה, ובהכנות לקראת מעבר למגורים באירופה. "מיציתי את המרחק ואת הטיסות הכבדות מניו יורק, ההתלבטות כרגע היא בין לונדון לפריז, נראה לאן נושבת הרוח. בלונדון יש לי יותר חברים וקל להסתדר שם בגלל האנגלית, אבל פריז מהממת ואני מאוהבת בעיר".
לוי סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, והתחילה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה. אני מעודדת את כולם ללכת על זה, ממש נהניתי מהחוויה של הלימודים". לצד הדוגמנות היא עוסקת באופנה גם מההיבט העיצובי, אחרי שהוציאה כמה קולקציות מוצלחות במיוחד בשיתוף פעולה עם טרמינל איקס. "זו תחושה ממש כיפית, שנותנת לי נקודת מבט שונה על התעשייה. זה לשים כובע אחר, לבדוק מה הטרנדים לעונה הבאה, מה הגזרות והבדים. הם ממש זורמים שם איתי ורוצים שאעשה דברים שמדברים את השפה שלי, אחרת זה לא יכול למכור. אני מרגישה שזה פותח לי קהל חדש שמגלה אותי דרך טרמינל וזה חמוד מאוד". הקמפיין המקומי הבא יהיה מוצר חדש של גורו הטיפוח מימי לוזון, איתה היא עובדת המון שנים.
אז מהו החלום שעוד לא הגשמת?
"זה כל הזמן משתנה. בא לי פשוט להיות בשלוות נפש והכרת תודה על מה שקורה, להסתפק במה שיש, סליחה על הקלישאה. ברור שאני מפנטזת ורוצה כל מיני דברים, אבל בסוף - החיים לימדו אותי - הכל כל כך דינמי וזז כל הזמן, אז להתקבע על חלום אחד זה לא אידיאלי. צריך פתיחות מחשבתית שתאפשר לדברים לזרום בהרמוניה שלהם. צריל למצוא משמעות ביומיום, בדברים הקטנים, ואז הדברים האחרים יגיעו. אני רק רוצה שיהיה פה טוב ושקט, ושהחטופים יחזרו".