לפני חודש בדיוק סיפרנו כאן על החתונה הקסומה של רומי ספקטור. אושיית הסטייל המחוננת ומבעלי המותג הישראלי "דה רוקוקו", נישאה לגיא וירניק, בן זוגה בשנתיים האחרונות, בחתונה באווירה פסטורלית שהתקיימה במטע פקאנים וכללה שלוש שמלות שכל אחת יפה יותר מהשנייה. כעת חושפת ספקטור בת ה-30 בעמוד האינסטגרם שלה את ההליך הרפואי הקשה שנאלצה לעבור בחודשים שלפני האירוע הגדול.
"לפני שלושה חודשים הייתי בחופשה חלומית, צללתי בתאילנד", כתבה ספקטור. "אני יוצאת מהמים, עושה הכל כראוי והכל סבבה. ואז בלילה זה התחיל: נמלולים, תחושות מוזרות בגוף… ומפה לשם, אני מחוברת לחמצן, באמבולנס בדרך לבית חולים בפוקט, וגיא כמובן מבין ישר שמדובר בדֶקוֹמפּרֶסיה (למי שלא מכירה, דקומפרסיה זה מצב שבו במהלך עלייה מצלילה בועות חנקן נלכדות בגוף ויכולות להגיע גם למוח או לעמוד השדרה. זה מצב חירום כי כל רגע חשוב למנוע נזק עצבי קבוע). זה היה מצב קריטי. טיפול נמרץ, תא לחץ דחוף, פרכוסים, ימים של אי ודאות ופחד, ההורים שלי שבוכים מרחוק. בשלב הזה אני גם לא יכולה לחזור לארץ, כי ההבדל בלחצי האוויר מסוכן".
"אחרי שבועיים הוחלט להחזיר אותי לארץ להמשך בדיקות וטיפול. נחתנו בארץ ונסענו היישר לאסף הרופא: MRI מוח, בדיקות קוגניטיביות. בשלב הזה עוד אין לי מושג לאיזו תקופה אני נכנסת. ובכל זאת, ברגע שיצאתי מבית החולים? טסתי לצילומים. כי התגעגעתי. אחרי חודש שלא הייתי במשרד (כי נתקענו בתאילנד, כן?), חוזרת לעבודה ומרגישה שמשהו לא אותו דבר. אני איטית יותר, מבולבלת, שוכחת מילים, לפעמים גם אנשים, הזיכרון, הדבר שתמיד היה הכי חזק אצלי (לפי הבנות של דה רוקוקו לפחות) פתאום בוגד בי. סחרחורות, חולשה, משהו שם לא מסתדר. בתקופה הזו רק מעטים יודעים מה עובר עליי באמת והמאבק הזה בין הפנים לחוץ הוא מורכב", שיתפה רומי בהרחבה.
"ואז קיבלתי את הטלפון. פרופ' שי אפרתי על הקו, ומבשר לי שיש לי חמש פגיעות באיזורים שונים במוח, ואני הולכת להתחיל טיפול בתא לחץ - כל יום, שעתיים, שלושה חודשים. ושיהיה בסדר (תא לחץ, למי שלא יודעת, זה חדר אטום שבו מעלים את לחץ האוויר ונותנים חמצן בריכוז גבוה, שמזרז החלמה של הרקמות במוח ובגוף)".
כעת, כשהכל מאחוריה, היא החליטה לשתף את 183 אלף עוקביה במה שעבר עליה ובתובנות שעלו לה, וסיכמה את התקופה עם מסר חיובי: "אז אחרי שבכיתי כמה שעות טובות, החלטתי להפסיק להתקרבן. אמרתי לעצמי 'זה הזמן לטפל בעצמי'. היום, בסיום התקופה הזו, אני בעיקר מודה. מודה שהחיים לימדו אותי לעצור, להסתכל עליהם בעדינות, לשים את הבריאות שלי במקום הראשון ולהמשיך לרוץ במירוץ המטורף הזה, בדיוק כמו שאני אוהבת".