אחת המילים הבולטות בשנת 2025 הייתה המילה טרנד. היא שלטה כמעט בכל תחום בחיינו, בין אם מדובר בטרנד בעולמות האופנה, טרנד ביוטי, טרנד בטיקטוק, טרנד במטבח ועוד ועוד ועוד. זה כמעט הרגיש כאילו החיים שלנו מאופיינים על ידי טרנדים בלבד. אחד הדברים הראשונים שלומדים במהלך קורס חיזוי טרנדים ומגמות הוא המשמעות של המילה טרנד ומה הוא בעצם מגדיר.
אז הרשו לי להעלות בכתב את ההגדרה ה*לא* מילונית; טרנד מתאר תופעה שהיא חריגה או שונה, כזאת שצומחת מחוץ לנורמה ולאט לאט מתפשטת עד שהיא משפיעה על הנורמה עצמה. זאת אומרת, טרנד הוא סוג של וירוס - הוא דוגר לאט ומתפשט מהר. חשוב מאוד להגיד, טרנד הוא טרנדי כשלא כולם עושים אותו. זאת אומרת, אם כולן עכשיו לובשות מעיל מסוים מזארה - זה אומר שהטרנד כבר עבר והמעיל אינו "טרנדי" יותר אלא הוא פשוט לעוס. לעומת הטרנד יש מושג אחר, שבעיניי מגדיר נכון יותר את מה שאנחנו חווים בשנים האחרונות בצל צמיחת הרשתות החברתיות, והוא הגחמה (לצורך הטור הזה, אנחנו לא ניתן למילה הזאת קונוטציה שלילית). הגחמה היא סוג של מיקרו-טרנד שמאמצים מאוד מהר אבל הוא גם דועך באותה המהירות, לדוגמא נקודות הפולקה שראינו בכל מקום בקיץ ובסתיו ולפתע נעלמו כלא היו.
כשאנחנו מסתכלות על 2025 במונחים של טרנדים, אפשר לראות שהיו לנו הרבה מאוד גחמות ועם זאת, פגשנו מספר טרנדים שכנראה יישארו אותנו לעוד קצת וגם הם בקרוב ייעלמו. מבחינת גחמות, ראינו את כפכפי ההוויאנס שחזרו אלינו אחרי שראינו אותם על הבלוגריות הסקנדינביות, סיומות תחרה שהגיעו מהר מאוד וכבר התחילו להיעלם (אנחנו כבר אחרי הטרנד, ראו אורך חייהם של הגחמה והטרנד בפסקה הקודמת), היה גם רגע של קרושה (בתור חובבת סריגה, רגע מרגש) שגם הוא הגיע והתנדף כלא היה. העניבות נתנו עבודה רגעית והשאירו חותם וגם הם נעלמו מהנוף האופנתי. אלו רק כמה דוגמאות של גחמות שהיו כאן בשנת 2025 ולצערכן או לשמחתכן - כבר לא איתנו (לבינתיים, יו נבר נואו).
לעומת זאת, טרנדים נבנים בצורה איטית יותר. לדוגמא, יוקרה שקטה, שמאז 2023 נמצאת איתנו ואולי ב-2026 ניפרד ממנה, או אסתטיקת הקלין גירל ששולטת ביד רמה בעולמות הביוטי מאז מגפת הקורונה בעקבות ההבנה של הציבור עד כמה חשובים הרכיבים, הבריאות, הניקיון וכו'. דרך אגב, זה גם טרנד שב-2026 אנחנו נתחיל להיפרד ממנו כשאנחנו נחזור לאמץ צבעוניות בוטה יותר (כך לפחות הטרנדולוגים חוזים).
התחושה העיקרית שעולה, לפחות אצלי, היא שיש אינפלציה של גחמות וטרנדים. כל יום פריט חדש שהוא המאסט-הב בארון שלנו, בכל שבוע עולה כתבה חדשה כזו או אחרת על הטרנד שאנחנו חייבות לאמץ על מנת להיראות הכי בקיאות בעולמות האופנה. כתוצאה מכך אני שואלת את עצמי את השאלה המתבקשת: האם מרוב טרנדים וגחמות כבר לא רואים יער? אולי אלה רק רגשות נוסטלגיים והקול של אמא שלי יוצא מגרוני אבל אני מרגישה שבעבר היו *הרבה* פחות טרנדים. היום, הסטייל שלנו משתנה ברגע, בגדים ממגוון מותגים וסגנונות נמצאים בהישג יד ומרוב הרצון להישאר "טרנדית", נותרנו ללא סגנון אישי. כולנו רודפות אחר הפריט הבא שייתן לנו הרגשה של איט גירל, התיק שיגרום לכל החברות להגיד "וואו", הנעל שתשבית את האינטרנט, אבל אנחנו שוכחות שלא כל גחמה ולא כל טרנד הוא אנחנו. לכל אחת מאיתנו יש אישיות אחרת, סגנון אחר, מבנה גוף אחר ויופי אחר ולא כל טרנד או גחמה בכלל מתאימים לנו.
לסיכום, השאלה העיקרית שעלתה בעקבות תהייה על הנושא ובראייה קדימה לשנת 2026 הבאה עלינו לטובה היא: האם בעקבות הטרנדים איבדנו את הסגנון האישי שלנו? האם אנחנו עד כדי כך מושפעות מהתמונות והסרטונים בכף היד שלנו שאנחנו מוכנות להקריב את האני מאמין האופנתי שלנו על מנת ללבוש את הטרנד החדש שראינו בטיקטוק? אם תשאלו אותי, זו ההמלצה שלי (גם אם לא שאלתן הנה אני נותנת לכן אותה) - תישארו קודם כל נאמנות לעצמכן. ראיתן טרנד שממש אהבתן? מדהים, לא בטוח שהוא בכלל מתאים לכן. יש מעיל ויראלי בזארה? איזה כיף, אבל אולי הוא בכלל לא מחמיא לכן? זכרו שגחמות באות והולכות אבל סגנון אישי הוא לעד (קוקו שאנל אמרה משהו דומה, אז בטוח שזה נכון).