"היום באינסטגרם כל אחד נהיה מבקר אופנה. קודם כל כולם מומחים, כולם גאונים, כולם כבר עשו מיליונים בגיל 21 וחצי איך שהם השתחררו מהצבא והם כבר מוכרים לך קורסים על זה. יש מעט מאוד אנשים שיש להם הוכחות למה שהם באים ואחר כך מרצים, מדברים, משווקים".
כמו מי למשל? מי אתה מחזיק ממנו?
"העולם שלי כאילו, קולגה, אפילו שאני לא מסכים עם כל מה שהיא אומרת אבל אני נהנה לשמוע אותה ואני חושב שזה מישהי שמספיק שנים מתעסקת, רואה, חוותה, מכירה, ברברה (ברזין) שהיא מלמדת עיצוב, אתה יודע, היא קולגה. יש מישהו שאני לא מכיר אבל כשאני רואה את התוכן שלו אני אומר וואלה, איזה כיף לראות אותו. דווקא סטייליסט. אני רוצה כן מישהו שמבקר את איך שמישהו מתלבש או איך שהוא נראה.
התוכן של אביחי (דעי). תוכן של אביחי שהוא בן אדם שמתעסק באופנה ואני לא מכיר אותו שנים והוא לא איזה חבר מאוד קרוב שלי, אבל אני רואה את התוכן שלו ואני רואה שזה בן אדם שמבין עניין. שהוא קורא לפני שהוא מדבר, שהוא מעמיק, שהוא חוקר, שהוא בודק, שהוא נותן גם הערות לא משפילות ולא מורידות ומקטינות".
מה אתה חושב על אייל חדד?
"אני חושב שאייל חדד הוא גאון. אני לא חושב, אני לא מסתכל עליו כעל מבקר אופנה או על מישהו שמבין במיוחד באופנה. אני חושב שהוא טאלנט שעושה משהו מדהים, שהוא פותח במות, שהוא המציא ז'אנר".
אבל אתה יודע, בסופו של דבר הוא מעלה בחורה לבמה והוא יורד עליה.
"לא מגיעות אליו אושיות אופנה שהוא מבקר אותן. מגיעות אליו כל מיני בנות בשביל ההומור. אני לא יודע כמה מהדברים הן לוקחות ברצינות ואיך זה משפיע על החיים שלהן. בסוף הרי כל החוקים האלה שאנשים נותנים, הם לא רלוונטיים. לכל בן אדם יש פרופורציות. הפרופורציות האלה יחד עם האופי שלו יחד עם מי שהוא, הם מה שיקבעו מה הוא ילבש ומה יפה עליו ומה לא יפה עליו. זה לא שאם את מתחת למטר שישים ויש לך ציצי גדול אז יש דברים שלעולם לא יתאימו לך. לא. לא. את מיוחדת, את שונה, כל אחד נושא משהו".
אחד שמבין אופנה ושנדלק מהר, שום דבר ברשתות לא מצליח לחרפן אותך?
"מלא דברים. אני אומר 'מי שמך?'. וגם מה הופך אותם כל היום למבקרים האלה? וגם אני חוטא בזה. שכל היום נותנים ביקורת ושופטים ומחליטים ומה קורה ומה לא. מי שמך? מי שמך? תנו לאנשים לעוף בכיף שלהם, לעשות מה שהם רוצים. ראיתי השבוע את דורין אטיאס, שגם אני מאוד אוהב את התוכן החדש שהיא נכנסת אליו עם הפודקאסטים שלה והיא נכנסה באסף גרניט בדרך מאוד מאוד מיוחדת. על זה שאין מה לעשות, אתה מסתכל מהצד, אתה רואה את אסף גרניט, זה נראה שהוא עף על החיים והוא מתלהב והוא בפיק של ההתלהבות של החיים שלו מעצמו. ובוא, יש על מה, עם כל ההישגים ועם כל זה שהוא באמת אולי אחד האנשים היותר מצליחים היום בעולם שיצאו מפה. הוא נהנה להתלבש כל היום ולעשות פוזות למצלמות. תנו לו לעוף על עצמו! הוא לא פוגע באף אחד. מה רע?".
זה לא מה שהיא ביקרה...
"שהוא לא מסתכל למצלמה? נו בסדר, אז הוא עף על עצמו. אז הוא חש את עצמו דוגמן. איזה כיף. איזה כיף! באמת אני שואל, מה הבעיה? למה אנחנו כל היום חייבים לבקר? אתה יודע משהו? שכל אחד יעשה מה שבא לו. אני חושב שכל העניין של אופנה הוא נהיה גם ככה כל כך זול, מטופש, מעפן. אנשים סוגדים למותגים.
ראיתי את אורלו (אור לוזון) עם הבירקין הראשון או הקלי הראשון, איך הם השיגו, שהם באו כולם, הם היו גמורים והם נכנסו לאיזו חנות וכולם עמדו מסביב למוכר והוא אמר 'אני מסדר לך פגישה' והיא לא האמינה. והוא סידר לה פגישה, היא נכנסה והיא קנתה תיק בירקין והיא אמרה 'שחור וזהב' והוא הביא לה שחור וזהב. שמישהו יעיר אותך מאמי, קנית חתיכת עור של חיה בעשרות אלפי דולרים ואת מייחסת לזה, זה לא מעניין. הכל נהיה כל כך רדוד ומטופש. ודי. האופנה הולכת למקומות בכלל של יד שנייה ושל הכל אקולוגי ושאנשים באמת בסוף יתחברו לפשטות, והמינימליזם כובש ולא השופוני וכל האינסטגרם גרם לאנשים כבר להקיא, להקיא מכמה יש לנו. הפשטות בסוף הולכת להיות משהו שהוא מנצח, כי כל השפע הזה בסוף כולם יקיאו ממנו.
פעם לא היה לאנשים, היום כולם נוסעים, כולם טסים, כולם רואים, כולם מצטלמים. חווית הצילום נהייתה יותר חשובה מהחוויה עצמה. איך זה מצטלם, איך אנשים רואים את זה, ואנשים שוכחים לחיות. ובסוף אנשים יתעוררו".