האקט הרדיקלי של נשים באיראן ב-2026, הרגע שבו הן משילות את הצ'אדור (גלימת ה'אוהל' המסורתית שנועדה להסתיר ולבטל את הסילואט הנשי) וחושפות את הזהות שלהן ככלי מחאה - הוא בדיוק המתח המזוקק שאליו צללה לי-ים קנדל, סטודנטית לעיצוב אופנה משנקר.
קנדל לא בנתה רק קולקציה, היא יצרה מחקר ויזואלי על מה שמתרחש כאשר עם שלם נאלץ לחיות בתוך "הצגה" מול משטר מדכא. הפרויקט שואב השראה מהסיפור המטלטל של סביה, בני קהילת "אנוסי משהד", שניהלו בטהרן חיים כפולים ומורכבים: בחוץ הם נטמעו כמיעוט מוסלמי אדוק, אך בתוך המרתפים ובחדרי חדרים שמרו על גחלת יהדותם בסתר. הדיסוננס הזה, בין המרחב הציבורי המאיים לבין הבית האינטימי שבו נלחשו הסודות, הוא הלב הפועם של היצירה.
הקולקציה מנתחת את מנגנוני ההסתרה של קהילה שחיה כפליטה בתוך ביתה ומחברת בקו ישיר בין המרתפים ההיסטוריים של משהד לאומץ של העם האיראני היום, שבוחר להפסיק ללחוש את זהותו ולהתחיל לזעוק אותה.
לי-ים מתרגמת את החיים הכפולים האלו לטקסטיל מפוסל מונוכרומטי, המשלב טכניקות של עיטוף ושכבות בשחור ולבן. גולת הכותרת היא שילוב נועז של זכוכית בתוך המערכות - מטאפורה לשבריריות הקיצונית, מול העוצמה של אישה שבוחרת להפסיק להסתתר ולהיחשף. למרות שהפרויקט נולד מתוך שורשים משפחתיים, הוא הפך לנבואה ויזואלית שמתעדת את רגע הפריצה של האמת החוצה ומציגה אופנה ככלי ביטוי פוליטי נוקב, שחוקר את המתח שבין הכיסוי הכפוי לחופש המוחלט.