הברלין שאנחנו רוצות לראות: 3 רגעי שיא תפסו את העין בשבוע האופנה

שבוע האופנה שהתקיים השבוע בברלין הביא איתו משהו אחר, שלא רואים בשבועות אופנה בינלאומיים בדרך כלל. בניגוד לשבועות האופנה במילאנו ובפריז למשל, בברלין הדגש הוא לא על מותגי העל ובתי האופנה שכולנו מכירים - אלא על המעצבים הצעירים. מעבר לשמות הקבועים שמציגים מדי עונה בבירה הגרמנית, הפעם מחצית מהלו"ז הוקדש למותגים פרטיים וקטנים בבעלות המעצבים הצעירים והמבטיחים של התעשייה, לצד עשרות תצוגות גמר של סטודנטים מכל העולם - שזה עתה סיימו את לימודיהם במחלקות השונות לעיצוב אופנה.

הפוקוס שמקבלים המעצבים הצעירים לא בא לידי ביטוי רק ברמה האמנותית. יש ארגון שלם שמשמש כתומך מכל הבחינות - ארגון "Neo Fashion", המאגד כ-20 בתי ספר לאופנה מגרמניה, קנדה, ארה"ב ועוד. בניגוד לתצוגות הנפרדות הנהוגות בדרך כלל בבתי ספר לאופנה, יש משהו בשיתוף הפעולה המדובר שמראה לנו כי השלם גדול מסך חלקיו. קידום המעצבים הצעירים בא לידי ביטוי גם בתצוגה ייעודית בשם "Berlin Curated", המאגדת את הסטודנטים הטובים ביותר לעיצוב אופנה בברלין ונותנת להם במה אקסטרה, כאשר כל סטודנט מציג מיני קולקציה משלו. השנה, יצרו המארגנים גם מגזין אופנה מיוחד ששם את הזרקור על הסטודנטים שהציגו בתצוגה.

אף על פי שלא כל בתי הספר לוקחים חלק בפרויקט, ישנה נציגות רחבה ומשמעותית שמהווה שיעור גם עבורנו בתעשיית האופנה הישראלית. מעבר לארגון, בתי ספר נוספים כמו Weissensee ו-UDK הציגו גם במהלך שבוע האופנה את הדור הבא של המעצבים, שיצרו קולקציות גמר קונספטואליות וייחודיות שלא רואים על המסלולים המסחריים בדרך כלל.

בניגוד לתאגידים הגדולים ולחברות הענק, המעצבים הצעירים - הסטודנטים ואלה שלא - יצרו אופנה חדשנית ומיוחדת שעשויה להכתיב את העתיד של תעשיית האופנה. סביר להניח שאותם צעירים בעוד כמה שנים יהפכו לשמות הגדולים הבאים, וישלבו את היצירתיות המופלאה שלהם בתוך קולקציות מסחריות יותר | מעבר לסטודנטים, בשבוע האופנה הזה היו שלושה מעצבים שתפסו לנו את העין יותר מכל - וכדאי לכם לגמרי להכיר.

קיליאן קרנר, הוא אחד המעצבים הגרמנים הבולטים של השנים האחרונות. בעל סגנון אוונגרדי מובהק, המשלב גזרות אוברסייז (לעיתים באופן לא פרופורציונלי) ומאפיינים שונים מתוך עולמות הסטריט-וור לצד שילוב צבעים מעניין.

בקולקציה הנוכחית של קרנר, שקיבלה את השם "Burning Symphony", יצר המעצב קולקציה פנטסטית מתוך תחושה של כאוס. המוזיקה העצובה והאיפור המרוח שהיה אמור לדמות דמעות נתנו רובד נוסף ויצרו סטוריטלינג מושלם, בעוד שהדוגמנים צעדו על המסלול בכתרים של נסיכות.

הקולקציה שילבה גוונים של סגול בוהק, כסף, שחור ובז', לצד פרינטים פרחוניים בורוד ובלבן, מה שיצר את הקונטרסט המושלם. הדוגמנים והדוגמניות לבשו מנעד רחב של לוקים, אך כאלה עם קשר ברור מאוד: שמלות ומעילים ארוכים שחורים מבד סאטן מבריק, ז'קטים מחוררים שנוצרו בטכנולוגיה מיוחדת המזכירה מעין בד שרוף, שמלות סריג ארוכות ומעט קרועות, חליפות מחויטות המורכבות משני חלקים, ז'קטים מעור ועוד. את התצוגה סגרה שמלת כלה בעלת שובל ארוך ובד תחרה, שהציגה את הניגודיות של הקולקציה ואת מה שהיא מייצגת.

מותג האופנה מתמקד בסטריט סטייל "טהור" ולבוש יומיומי יותר, בניגוד לרוב המותגים בשבוע האופנה בברלין. אבל אם חשבתם שזה מסתכם בטישירט וג'ינס - טעות בידכם. הקולקציה החדשה של SAMPLE030, שנקראת "Raw Territory", הוקדשה לתרבות הרחוב של ברלין ושילבה אופנת סטריט סטייל נועזת ומעניינת.

בתצוגת אופנה שהוצגה בנמל התעופה הישן של ברלין, לצד שלטי המראות ומסלול נחיתה, הדוגמנים עלו תחילה על המסלול כשהם רוכבים על אופניים חשמליים (כיאה לתרבות הרחוב של העיר) ומציגים מעין מיצג ייחודי שהזכיר פעלולנים מקצועיים. לאחר מכן, הדוגמנים ירדו מהאופניים והציגו לקהל את הלוקים שלהם ואחריהם דוגמנים נוספים.

הקולקציה שילבה פריטי יוניסקס המזוהים עם תרבות הרחוב: חליפות שני חלקים צבעוניות הכוללות חולצה מכופתרת ומכנסיים רחבים ששודכו לז'קטים מג'ינס, חליפות טרנינג נראו לצד חולצות אוברסייז, ופריטי עור משובחים נתנו טאץ' מחוספס ובו"ז גם אלגנטי. כדי לחתום את התצוגה, עלה המעצב על המסלול כשהוא רוכב על אופניים חשמליים ומנופף לקהל - לגמרי הקלוז'ר שהיינו צריכים לקבל.

המותג Nowrubi הציג לראשונה במהלך שבוע האופנה הגרמני והציב רף גבוה במיוחד. הקולקציה שקיבלה את השם "Ephemeral" שילבה סגנונות שונים מאוד, שבאופן מעניין השתלבו יחד בצורה הרמונית.

מעצב הבית בחר לשלב שמלות ערב, חליפות טרנינג, פריטים מנצנצים, ג'ינסים ובדים נשפכים כחלק מאותה קולקציה, שנועדה לתת מקום לכל לקוח ולהראות שיש דרך לשלב סטריט סטייל ואופנה מחויטת וקלאסית יותר. אף על פי הנטייה יותר לכיוון עולמות הסטריט עם גזרות רחבות וז'קטי ספורט, השילוב של שמלות ערב לא הרגיש תמוה, אלא חלק מסיפור אחד והמעבר בין מערכות הלבוש נראה טבעי ובלתי מתאמץ. רוב הקולקציה הייתה בנויה מגוונים מונוכרומטיים כמו שחור, לבן ואפור, אך הייתה גם זריקת צבע של ורוד וכחול, שנתנו חיות לכל הקולקציה והדגישו את העוצמה שלה.