שיתוף הפעולה שנרקם בין קרן וולף לקובי הלפרין ממשיך להביא לנו גאווה ישראלית, בטיימינג לא בדיוק אידיאלי עבורם. אחרי שהציגו יחד בפריז במרץ האחרון, בשיא המלחמה עם איראן, כעת הרימו השניים תצוגה נוספת, כשברקע פרשת פליי דובאי שממשיכה להסעיר את העולם.
"להציג בשבוע האופנה בפריז זו תמיד התרגשות גדולה, אבל להגיע לשם דווקא עכשיו כישראלית נתן לרגע הזה משמעות אחרת לגמרי", סיפרה וולף. "בפעם הקודמת בדיוק החלה 'שאגת הארי', זה היה רגיש מאוד, והפעם זו החטיפה במטוס - הכל מרגיש כל כך כאוטי והכל בפרופורציות שונות".
עבור קולקציית אביב 2027 של מעצב האופנה הישראלי-ניו יורקי, יצרה וולף מערך תכשיטים ארכיטקטוני רב-שכבתי, שעוצב במיוחד עבור התצוגה שנערכה במסגרת שבוע האופנה בפריז.
הרעיון שעומד מאחורי האוסף החדש, שנקרא "חוט משותף" (A Common Thread), מהווה המשך ישיר לפרק הקודם של השניים, שעסק בהישרדות בהשראת סיפור המבול. הפעם, זולג הסיפור בטבעיות אל תוך סיפור מגדל בבל ועוסק בבנייה מחדש. המסר המרכזי של הקולקציה הוא פשוט ואוניברסלי: אחרי כל אסון מגיעה ההזדמנות להתחיל מחדש.
"לכולנו יש רצון משותף ועז להשאיר חותם, להיות נוכחים, לגעת בשמיים ולהשיג הצלחה, הגשמה ואהבה", מתארת וולף. "בדרך ליעד הזה, כל אחד מאיתנו פוגש אתגרים אישיים, אך כעם יש לנו אתגר משותף. רק מתוך חיבור אמיתי וביחד, נצליח לחבר את השברים ולבנות את עצמנו מחדש".
אוסף התכשיטים היווה מרכיב דומיננטי בתצוגה. הוא הציג שפה חומרית, אמנותית ואדריכלית, המעניקה למערכות הלבוש ממד נוסף של אסתטיקה עשירה.
הפיסים בנויים מחוליות רב-שכבתיות המושפעות מאלמנטים ארכיטקטוניים תלת ממדיים, לצד שילובים הרמוניים של גווני כסף וזהב, המדמים את החוט המשותף המחבר בין ניגודים.
מוטיבים של חוליות בעלות צורות גיאומטריות משתנות, מתגבשים לכדי פריטים מתוכשטים של צעיפים פיסוליים, עגילי סטייטמנט, טבעות, צמידי רגליים ותכשיטי גוף שלמים. השילוב המהפנט בין המתכות הדו-גוניות לבין אבני קריסטל שקופות יוצר דיאלוג בין שבריריות לחוזק.
"הקולקציה עוסקת בחיבור ובבנייה מחדש, וזה מסר שמרגיש לי מאוד אישי בתקופה הזו", סיפרה קרן בתום התצוגה. "זו תקופה שבה יותר מתמיד אנחנו צריכים לזכור כמה כוח יש ביכולת שלנו להיות יחד".
הדוגמניות לא סתם צעדו יחפות על המסלול. בקולקציה שהוצגה יש דגש רחב על תכשיטי רגליים למיניהם, תכשיטים שממש מחליפים נעליים כמעט.
"התכשיטים לרגליים עוצבו בהשראת חזרה למקורות, חזרה לקרקע, למקום בסיסי ובטוח. יש משהו בקישוטי רגל שהוא גם מאוד נשי וסקסי וגם מאוד שבטי".