נשים מנסות להוכיח אפליה

מיכל, אם ל-3, גילתה זמן קצר לאחר שהחלה לעבוד כמזכירה במוסך, כי היא בשלבים הראשונים של הריונה הרביעי. כשפנתה מיכל לספר למעסיקה על הריונה קיבלה, לטענתה, את התשובה הבוטה "אם תפילי את הילד, תהיה לך עבודה". מיכל שהחליטה להמשיך את ההריון פוטרה מעבודתה, אבל לא יכלה לפנות לעזרת החוק לעבודת נשים. חוק עבודת נשים מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי אישה בהריון מהממונה על עבודת נשים במשרד העבודה, רק אם יש לה ותק של למעלה מ-6 חודשים.

המקרה של מיכל הינו אחד מ-10 מקרים בהם מטפלת שדולת הנשים במסגרת פרויקט חדש, שמטרתו להגן על אותן נשים שפוטרו לפני שצברו ותק של 6 חודשים במקום עבודתן. בשדולת הנשים מנסים לתקוף את הבעיה דרך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר אפליה בין עובדים, או בין דורשי עבודה, בין השאר על רקע מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם ושירותם במילואים.

את הפרויקט מנהלות עו"ד אודליה לוי-אטינגר ועו"ד ציונה קניג-יאיר, המנהלת את המחלקה המשפטית של שדולת הנשים. לפרויקט גויסו 10 עו"ד המטפלים בתביעות בהתנדבות, כאשר התובעות נדרשות לתשלום סימלי שמטרתו כיסוי חלק מהעלויות (בין 500 ל-1,000 שקל). עד עתה הוגשו 4 תביעות, ו-6 תביעות נוספות צפויות להיות מוגשות בעתיד הקרוב.

"חוק שוויון הזדמנויות אוסר אפליה על רקע מעמד אישי והורות", מסבירה קניג-יאיר, "אני מסיקה שאיסור האפליה בגין הורות, כולל איסור אפליה הקשורה להריון העובדת. אבל מסתבר שזו אינה מסקנה מתבקשת. אנחנו רוצות שיפרשו את החוק ככולל איסור הפליית נשים בהריון, ועל מנת להשיג מטרה זו אנחנו פועלות על מנת להשיג פסקי דין בכל הארץ שמכירים בפירוש הזה".

בשדולת הנשים מסתמכים על פס"ד תקדימי שהושג לפני מספר חודשים, בו קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי עובדת שפוטרה בעקבות הריונה, תפוצה בסכום של למעלה מ-200 אלף שקל ומקווים כי בעקבות הפרויקט החדש יוכלו להשיג פסקי דין דומים. ד"ר עלמה לוי, שיוצגה על ידי לוי-אטינגר, התקבלה לעבודה בחממה הטכנולוגית של רד רמות כמנהלת אחת מחברות הסטארט אפ. עם תחילת עבודתה הודיעה לממונה עליה כי היא בתחילת הריונה, ופוטרה באופן מיידי.

בבית הדין טענו הנתבעים כי לוי בחרה להתפטר לנוכח "הריונה הפתאומי", אך בית הדין דחה את גרסתם ואימץ את גרסת התובעת, וכאמור חייב הנתבעים לפצות התובעת.

לדברי קניג-יאיר, בחמשת החודשים הראשונים של 2003 חלה עלייה משמעותית בפניות נשים לשדולה על רקע דומה. "בתקופה הזו קיבלנו כ-130 פניות לעומת 71 פניות בתקופה המקבילה ב-2002. עכשיו אנחנו מנסות לגייס 5 עו"ד נוספים, על מנת להגיש עוד 5 תביעות". היא מציינת כי "הדרך שלנו לחולל את השינוי היא רק דרך פסקי דין תקדימיים בבתי המשפט, אבל במקביל אנחנו פועלות לשינוי החקיקה בכנסת".

הדרך להוכחת האפליה אינה פשוטה. מעסיקים מודעים לאיסור האפליה ונזהרים במעשיהם ודבריהם. בשדולת הנשים מוסיפים כי קושי נוסף במיצוי הדין עם המעסיק, מעבר לקושי הנובע מהוכחת הטענה, נעוץ במצוקה כלכלית בה נתונות חלק מהעובדות המפוטרות בהיותן מובטלות ובהריון.

עו"ד נחום פינברג, המייצג מעסיקים, מברך על היוזמה אך מצביע אף הוא על הקושי להוכיח בבית הדין כי העובדת פוטרה בשל הריונה. "תקופת עבודה של חצי שנה נכללת עדיין בתקופת ניסיון, מעסיק יכול להשתמש בטיעון כי פיטר העובדת בגלל שלא התאימה לדרישות העבודה, גם אם הסיבה האמיתית לפיטורים היתה הריונה".

פינברג אף מוסיף כי אומנם מטרתה של יוזמה זו להגן על נשים שנפגעו על רקע אפליה, אך יכולה ליצור מצב בו יוצפו בתי הדין בתביעות לא רלוונטיות, שאינן עונות על הגדרת אפליה. "פסקי דין תקדימיים בנושא עלולים לגרום למצב בו עובדות שפוטרו על רקע ענייני יפנו לבתי הדין ויציגו פיטוריהן כאילו נעשו על רקע אפליה. ובית הדין לעבודה, במקרים של ספק פוסקים לטובת העובד".

בשדולת הנשים אינם מתעלמים מהקושי בהוכחת האפליה במקרים בהם לעובדת ותק של חודשים בודדים. "זה המלה של העובדת מול המלה של המעסיק", אומרת קניג-יאיר, "כל לקוחה שמגיעה אלינו אנחנו ממליצות לה לחזור למעסיק עם מכשיר הקלטה, לנסות להוציא ממנו שוב אמירה שתאפשר לנו להוכיח כי פוטרה על רקע היותה בהריון. זה קשה, אנחנו יודעות, אבל לא בלתי אפשרי".