גדולות מהחיים

לרגל יום האישה הבינלאומי שחל ב- 8 במרץ, בחר ערוץ ההיסטוריה להקדיש את שידורי סוף השבוע לסיפוריהן של נשים חזקות ויוצאות דופן בהיסטוריה, החל בעולם הקדום ועד לימים אלה. נשים ששמן נחקק בדפי ההיסטוריה, ושהצליחו, כל אחת בתחומה ובזמנה, לצבור כוח והשפעה ושהצלחתן סללה את הדרך לכוח הנשי העולה. כל אחת מנשים אלו הפכה לסמל ולחיקוי לנשים רבות ברחבי העולם.

סיפור חייה של המלכה בודיקה, מלכת השבט איקיני (שבט בריטי קדום) שהובילה מרד כנגד השלטון הרומי. לאחר שבעלה, מלך האיקיני, שהיה נתון למרותם של הרומאים, מת בשנת 60 לספירה, הוא הוריש את כל רכושו לבנותיו ולקיסר נרו, בציפייה להגנה. במקום זאת סיפחו הרומאים את ממלכתו ונהגו בצורה שפלה במשפחתו ובשבטו. בודיקה החליטה לצאת למאבק כנגד השלטון הרומי והובילה מרד גדול, בו, על פי עדויות היסטוריות, השמידו חייליה כ- 70,000 רומאים ובריטים שצידדו בהם. כאשר השליט הרומי הצליח לבסוף ללכד את חייליו הוא הצליח להביס את צבאה הגדול, ובודיקה ההמומה בלעה רעל ומתה.

מלכת השבט איקיני: בודיקה - יום שישי ה- 12/3 בשעה 10:30, שידור חוזר למחרת בשעה 14:40.

סיפורה של לובה טריזניסקה, שנקראה גם 'המלאך מברגן בלזן', אשר במעשיה הנועזים ובתושייתה הרבה הצילה 54 ילדים עזובים ממוות בטוח. לובה בת ה- 19 עבדה כאחות במחנה ההשמדה ברגן בלזן. לילה אחד גילתה שתי משאיות עזובות ובתוכן 54 ילדים בגילאי 6 חודשים עד בני 14. לובה נשבעה להציל את הילדים האלה, וזה מה שעשתה. לובה הצליחה לגנוב אוכל ותרופות, ומלבד ששה ילדים כל השאר הצליחו לשרוד עד אשר המחנה שוחרר.

המלאך מברגן בלזן – יום שישי ה- 12/3 בשעה 18:50

פתחה צוהר לעולם קולינרי ותרבותי שלא היה מוכר לעם האמריקאי
דיוקנה האישי והמקצועי של השפית והמומחית לבישול צרפתי הידועה ביותר בארה"ב - ג'וליה צ'ילדס. ג'וליה נולדה בפסדינה קליפורניה בשנת 1912, ועברה לפריז לאחר נישואיה ב- 1945, שם למדה ב"קורדון בלו". ב- 1961 הייתה ג'וליה שותפה לכתיבת הספר המצליח "רכישת מיומנות אומנות הבישול הצרפתי", לאחריו עברה לבוסטון ויצרה את סדרת הטלוויזיה הפופולארית "השף הצרפתי" אשר הוקרנה על המסך בין השנים 1962 ל- 1973. דרך תוכניות הטלוויזיה השונות וספרי הבישול שלה לימדה ג'וליה צ'ילדס את הציבור האמריקני להעריך אוכל ויין טוב. פרק זה סוקר את חייה של ג'וליה צ'ילדס מילדותה המיוחסת דרך קריירת הבישול המצליחה שלה שהחלה רק בגיל 35, ועד הפיכתה לסמל אמריקני.

ג'וליה צ'ילדס – יום שישי ה- 12/3 בשעה 13:00, שידור חוזר למחרת בשעה 17:10

ב- 26 ביוני 1920, מיליוני נשים אמריקניות זכו בזכות ההצבעה כחוק לאחר שהתקבל התיקון ה- 19 בחוקה האמריקנית. האישה שהייתה האחראית העיקרית להישג זה הייתה סוזן בי. אנטוני. פרק זה מביא את סיפור חייה של סוזן בי. אנטוני, הפמיניסטית הראשונה שלחמה על שוויון בשכר ובעבודה, ועל זכות הצבעה ובחירה לנשים. במשך חצי מאה סבלה סוזן איומים ולעג עקב חיפושה אחר שוויון וצדק בחברה האמריקאית, ומלחמתה כנגד העבדות. מאמציה הבלתי נדלים עזרו לייסד את התנועה הראשונה לזכויות האזרח. כתוצאה מפעילותה הענפה הפכה סוזן בי. אנטוני לאחת מהנשים המשפיעות והכריזמטיות ביותר שחיו במאה ה- 19.

סוזן בי. אנטוני – יום שישי ה- 12/3 בשעה 15:30, שידור חוזר למחרת בשעה 19:40

סיפורה של הנערה הכפרייה ז'אן ד'ארק, שנולדה בשנת 1412 ובגיל 17 לבשה חליפת שריון ורכבה אל תוך שדה הקרב. ז'אן טענה שנשלחה ע"י אלוהים כדי לשחרר את צרפת מהשלטון האנגלי ולהחזיר למלך צרפת את כס מלכותו, אולם בשנת 1431, בהיותה בת 19 בלבד, התגשמו כל תחזיותיה, והיא עצמה הועלתה למוקד ע"י האנשים שפחדו מכוחה הרב. דמותה מציגה מספר רב של סתירות: היא נחשבה לקדושה ולמכשפה, ללוחמת ולקדושה מעונה, ליועצת המלך וליד האלוהים. סיפורה יצר מיתוס שממשיך לעורר השראה עד היום.

ז'אן ד'ארק – יום שישי ה- 12/3 בשעה 18:00, שידור חוזר למחרת בשעה 22:10

בתקופת מלחמת העולם הראשונה החליטו כמה צעירים יהודים לסייע לצבא האנגלי בכיבוש הארץ. זו הייתה ההתארגנות המודיעינית הראשונה בא"י החדשה. שישה חברים, ביניהם כל מנהיגי המחתרת, שילמו בחייהם על פעילותם. את ארגון ניל"י הקימו בני המושבות בא"י כאשר בראשו עמדו אהרן אהרונסון, אחותו שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג. מטרת הקמת הארגון הייתה לסייע לבריטניה במלחמתה בטורקים, על מנת שתעניק לאחר מכן תמיכה מדינית לתנועה הציונית. בסיס פעילותו של ניל"י היה חוות הניסיונות החקלאית בעתלית ובית משפחת אהרונסון בזיכרון יעקב. ב-1915 החלו חברי ניל"י בפעולות ריגול בארץ, ובמרוצת 1917 העבירו את המידע שאספו למפקדה הבריטית בקהיר. בתחילת שנת 1917 נרצח פיינברג בידי בדווים ליד רפיח, כאשר ניסה לחצות את קווי החזית עם יוסף לישנסקי. מותו של פיינברג הוליד שרשרת אירועים שבסופה נחשפה הרשת על ידי הטורקים, ואחדים מראשיה נתפסו. במסגרת המרדף אחרי אנשי הרשת הטילו הטורקים מצור על זיכרון יעקב. שרה אהרונסון שמה קץ לחייה במהלך חקירה על ידי השלטונות העותומאניים, נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי נתלו בדמשק ב-16 בדצמבר 1917, ואחרים נכלאו. למרות התנגדות ראשי הישוב לפעילותו של ניל"י, הפכו שרה אהרונסון וסיפורם של שאר חברי ניל"י לחלק ממורשת הגבורה הציונית. פעילותם מונצחת בבית אהרונסון בזיכרון יעקב.

ניל"י – יום שישי ה- 12/3 בשעה 20:25, שידור חוזר למחרת בשעה 23:50