שלוך שיק

על אף שכפכפים הם מטיבם הדבר השלוכי ביותר בעולם, כפכפי הוויאנס הברזילאיים שלי, המודפסים בצבעי שחור-לבן - כמו עיתון - כל כך יפים, שאני מרגישה שהפוטנציאל שלהם בפירוש מתבזבז בהצגתם לראווה בפני יושבי הבית בלבד, למרות שאני נותנת בסיבובי מקלחת-חדר אורחים. היש אוקסימורון ביגודי גדול יותר מכפכפים יפים? זה יותר גרוע מלהתעטר בלאנז'רי ב-500 שקל. יותר מתסכל מהגופיות היפות של אינטימה. מצד אחד ניחנת בגופייה היפה ביותר בעולם שגם עלתה הון, מצד שני אף אחד לא מודע לזה. כאילו יש לי רומן עם גבר נשוי, ככה אני מרגישה כשאני צועדת בהם למכולת ובחזרה.

אחרי שאני מדגמנת תצוגות כפכפים מאולתרות במכולת, בגן ובטיפת חלב, אני נשארת מאוד לא מסופקת מהתגובות הדלות. למעשה, אף אחד לא מבחין בכפכפים שלי, מה שמאלץ אותי לבטוש ברגלי כמו פירדה, ככה סתם, כאילו במקרה. בסוף אני מחליטה שבשל הזמן לצאת איתם בערב ויורדת במדרגות בהדרת כבוד של סקרלט אוהרה גירסת המזרח התיכון, אלא שרט באטלר מעקם בגועל את האף ושואל בחשדנות: "עם זה את הולכת?" ובסופו של דבר, כשאנחנו יושבים בחצר של דודי, מסבות בחברתנו עשרות תיירות גרמניות שנראות שתי טיפות מים כמו היידי בת ההרים ונועלות כפכפים. כן, כפכפים, והרבה פחות יפים משלי.

בנוסף, שוד ושבר: אשליית הקיץ בן היומיים שאיפשרה לי לתרגל כפכפים נעלמה לטובת עננות גבוהה ובינונית, המחזירה אותי בעל כורחי לפלטפורמות החורף שאחרי ההוויאנס המעודנים שלי גורמות לי להיראות כמו טרומפלדור, אבל ברגל. אני כל כך נרעשת מהעובדה שהואשמתי בחוסר טיפוח נשי עקב יציאה לבילוי לילי אקסקלוסיבי ונדיר בכפכפים, עד שאני נאלצת להבהיר לבחור כמה הוא לא מבין מהחיים שלו ואיך ההוויאנס הברזילאיים הם הלואי ויטון של הכפכפים - ויכוח תיאולוגי בענייני נעליים, שבסופו הוא מתעקש שכל קינג ג'ורג' על הבאסטות שלו מלא בכפכפים כאלה, שתי טיפות מים. ובכן, לא בדיוק. רק דומה. ההוויאנס הם כפכפים ברזילאיים שעשויים מגומי מיוחד, עמיד לכל החיים. אבל לא הפרקטיות היא הפואנטה פה. מה גם שיש לי חשד כבד שבהתחייבותה הגורפת "לכל החיים" לא הכירה חברת הוויאנס את עוזרת הבית רחל, הנוהגת להתיז אקונומיקה על הפרקט כשהיא נועלת בהנאה את הכפכפים הראשונים שראתה בבית.

הכפכפים המדוברים התחילו את הקריירה שלהם בברזיל מגומי המופק מיערות האמזונס, בזכותו הם מתייבשים במהירות, לא משאירים עובש, וצבעם לא דוהה וגם לא מוכתם. הנה לכם יתרון מרכזי: את רוב הפטנטים שהכרתי בענף הנעליים עד כה, ושהיו עשויים מחומרים מיוחדים, קלים ולא מתכלים, נהגו היצרנים לקשור דווקא לנאס"א ולטעון שפותחו שם. כך שכבר רווח לי (מאז התבשרתי שנעלי הבית הקלות והיקרות פותחו בנאס"א אני חוששת שבסוף הן גם יגמרו כמו האפולו). בנוסף, יש לכפכפים דוגמאות עם הדפסים כל כך ביזאריים וצבעונים, שנשענים בעיקר על הדגל של ברזיל, פרחים, פרפרים ומיליון דוגמאות של רצועות, עד שהן נמכרות בהצלחה בכל דרום אמריקה, ארצות הברית ומדינות הים של אירופה: ספרד וצרפת בעיקר. הקיץ החלו הוויאנס להתייבא לישראל והמחירים נעים בין 49 ל-149 שקל. יפה, אבל חייבים לציין שבקינג ג'ורג' החלו כבר להנץ כפכפים צבעוניים ומחירם עומד על 15-20 שקל בלבד.