צרכנית לואי ויטון – קווים לדמותה

150 אביבים חגגה השבוע חברת לואי ויטון, בבית השגריר הצרפתי ביפו. הצרפתים אולי לא מתים על תיירים, אבל לזכותם ייאמר שהם מבינים דבר או שניים באופנה. מאז שהקים ויטון את העסק לממכר מזוודות ותיקי נסיעה, הוא הפך לאימפריה של אביזרי אופנה, נעליים ותיקים. מעניין מה הוא היה חושב על הלקוחה הישראלית שרוכשת את מוצריו. חוג הלקוחות הנשי של ויטון נחלק לכמה משתמשות, בעלת הממון, הנובורישית וזאת עם התיק המזוייף.

נתחיל דווקא בנובורישית, או בשמה העממי: מפלצת המותגים. בדרך כלל, מדובר באישה בשנות ה-40 לחייה, חסרת השכלה רישמית, אולי רק קורס בהנהלת חשבונות או עיצוב חלונות ראווה. הנובורישית, על פי רוב, צבועה לבלונד, מקפידה להחליק את השיער למראה המגוהץ, וחמושה בזוג שדיים ושפתיים מלאכותיות. היא לובשת ג'ינס צמוד של דיזל ותכשיטים ממותגים, למשל של בולגרי, או קרטייה. וכמובן נוסעת בג'יפ.

בעלה הוא מתעשר חדש שעשה את הונו בעסקים: יבואן, יצואן, בעל חברת אופנה. בשל העובדה שהנובורישית נחשפה רק באחרונה לעולם הקניות הקסום, היא משוויצה בממונה בעזרת מותגים מוכרים. שכולם יידעו שהיא נועלת לואי ויטון, ושיש לה גם תיק תואם. היא לא מכירה את המעצבים הלוהטים החדשים, ולא שמעה למשל על דרסט ון נוטן, רק כשכולם כבר יכירו אותו, היא תצטרף לחגיגה.

יש משהו פתטי בנובורישית, היא תקנה רק תיקים של לואי ויטון שהסמל המסחרי שלו חרוט לכל אורכם, ותקפיד לשרבב לשיחה כמה הם עלו. באותה מידה היא היתה יכולה לגנוב את התכסיס של ניידת חב"ד, להצמיד רמקול ל4X4 שלה, שישמיע קריאות בסגנון: "יש לי מלא כסף ואני בדרך לכיכר המדינה לבזבז אותו".

לעומתה, בעלת הממון, קונה תיקים של לואי ויטון באמת כי הם מקסימים בעיניה, ולא כחלק מהצהרת הון. היא למשל, תוכל להרשות לעצמה לקנות את התיק עם העיצוב הכי מטורלל, שמתאים רק לחולצה מסויימת בצבע מג'נטה שקנתה באיי קיימן. יהיה לה גם סט מזוודות של לואי ויטון, אבל לא נעליים שלו, זה זועק מדי.

בעלת הממון לא נוסעת במכונית אופנתית אלא במכונית קלאסית, למשל אאודי A8, והיא כן יודעת מי זה דרסט ון נוטן! בדרך כלל היא גם אקדמאית, או שבעלה בכיר בבנק בבנק ישראל, ואת חיבתה וטעמה הטוב רכשה כששניהם עשו תואר שני בקולומביה. בעלת הממון בזה לקונספט של נובו-רישיות, ולכן על התיקים שתרכוש לא יהיה כתוב במפורש את שם המעצב, אבל מי שמבינה עניין כמוה, תדע בדיוק מה היא מחזיקה ביד וכמה זה עלה.

האחרונה בסקירה היא בעלת התיק המזוייף. בדרך כלל היא בעלת מראה צעקני, ויש להניח שגם התיק עצמו מתבייש להיראות בחברתה, ונוכחותו, בתמהיל המראה הכללי שלה כמו זועקת: "הצילו, קנו אותי בצ'יינה טאון בשני דולר!".

המזוייפת נוטה להסתנן לאירועים עמוסי סלבס, נוסעת בפיאסטה, וקונה בגדים בבוגרשוב, על פי רוב, חיקויים אחרים של בגדי מעצבים. היא גם תקפיד להתרברב באוזני חברותי שהתיק שקנתה הוא זיוף, ועלה לה, כאמור, רק שני דולר "ואף אחד לא יכול להבדיל בינו לבין תיק אמיתי". ובכן, טעות. גם העין הטלסקופית של בעלת הממון וגם עין הנץ של הנובורישית ייידעו מייד שמדובר במתחזה. אבל לה לא אכפת, כי אצלה בשכונה היא נחשבת למבינה באופנה. המזוייפת, כקונספט, פחות גרועה מהנובורישית. היא יודעת בדיוק מה היא רוצה, לא שמה זין, ולא מתהדרת בנוצות לא-לה. הטרגדיה היא, שאם ביום מן הימים היא תתחתן עם מתווך מכוניות שעשה חיל בעסקיו, היא תהפוך לנובורישית...