הדבה הגדולה

יוסי טרבלוס מפציר בבחורות שמנות לחוס עליו ולהפסיק להסתובב בים עם ביקיני ולהפחיד כלבי אמסטף

יוסי טרבלוס, סטנדאפיסט
20/07/2004

בשבוע שעבר כתב כאן איתי גורביץ' על האופן בו נשים שמנות הופכות לקרבנות אופנה. רציתי להתייחס לבעיה הזו מזוית אחרת: איך הגברים הם קרבנות של קרבנות. זה באמת לא לעניין שבנות במידות 42-40 מרגישות מפוטמות, כי הן ממש לא. יש הרבה בנות במידה 40 שבהחלט היה "מתאים לי" לנער. אני מתכוון לבנות בעייתיות יותר. אני לא מדבר על מלאות או אפילו קצת צ'אביות. אני מדבר על שמנות. בחורות שאפילו אמסטפים מפחדים מהן. אני מדבר על בנות שבשביל לשכב איתם צריך רישיון ג'. אני מדבר על ליקויי חמה בג'ינס. בקיצר דבות.

אני חושב שאני יכול לדבר בשם הרבה גברים כשאני מבקש מנשים להתלבש בהתאם למימדים החיצוניים שלהם. עם כל הכבוד לקובבות שהן בדרך כלל בחורות מקסימות ונחמדות (מה נשאר להן חוץ מזה?) אני מבקש בכל לשון של בקשה: תסתכלו במראה לפני שאתן יוצאות לרחוב. לפעמים אתן לובשות מכנסים בגזרה נמוכה עם חוטיני, וזה צורב לנו אימאג'ים במוח שמצריכים טיפול הלם בחשמל או תיקוני קרנית בלייזר.

אני לא רוצה להעליב, (אני חושב שלא) אבל לדעתי, צריך למכור חוטיני עם רישיון. כן, כן, רישיון! כל בחורה שלא עוברת טסט (או בדלת) לא יכולה להסתובב ברחוב עם מכנס נמוך וחוטיני מבצבץ בשנה הנוכחית. כל שנה היא צריכה להגיע למשרד מיוחד שימומן על ידי "החברה להגנת הטבע" ולהיבדק על פי סולם ישבן דיכוטומי שבקצה אחד סנדי בר ובקצה השני רוזאן בר. אם את עוברת את החצי לכיוון רוזאן, רישיונך לחוטיני נשלל ל-90 יום ללא אפשרות ערעור. הלכת ברחוב עם חוטיני ללא רישיון וגרמת לתאונת דרכים, נקנסת על ידי "המועצה לשלום הגבר".

וגם לחולצות קצרצרות צריך להתייחס. מגרסות ניידות עם חולצות כרס שמסתובבות עם פופיק שיכול לשמש גם כבור ביטחון זה ממש לא לעניין. אצלנו הגברים זה שונה. הכרס שלנו מקבלת את אותו הטיפול כמו סרט כחול. עוטפים אותה ומנסים להחביא ככל האפשר.
אל תגידו לי "לא מתאים לך - אל תסתכל" אי אפשר שלא להסתכל. זה כמו סרטוני עריפת הראשים מעיראק, אתה יודע שאתה הולך להזדעזע ולהיבחל, אבל אתה פשוט חייב לראות בשביל להאמין. לא במקרה הסקרנות הרגה את החתול ולא את החתולה.

ועוד משהו חשוב מאד בנות- הכל תופס ובמשנה תוקף גם בים. אין משהו יותר מבאס מלהסתכל אל האופק, לראות את הגלים מכים על השובר, כשברקע צעקותיו של המציל "ילד עזוב ת'דגל", כשפתאום משום מקום, עוברת לידך נסי המפלצת מלוך נס, בביקיני או גוד פורביד חוטיני, ללא אפשרות לעצום את העיניים או לעקור אותן. ואתה ממשיך להסתכל על הדבה שרועה מולך בעודה מלחכת לאפה, כשהיא מפזרת לך חול וכרוב על המגבת. אתה מסתכל עליה מתגלגלת לעבר השקיעה כשהצלוליטיס והפצעונים על אחוריה מזכירים לך את קיר הטיפוס בספורטק.

אם יש קבוצה של נשים שאתה לא רוצה לעצבן, זו קבוצת הדבות הכועסות, כי כשהן כועסות יש להם את כח המשיכה לצידן. אבל אני לא כותב ברוע. אני כותב כי אכפת לי. כי אני אזרח מודאג. המצב חייב להשתנות. אם יש לכן בארון מכנסים צמודים כל כך, שהתפרים בהם נראים כבר כמו ריץ' רץ'- אל תלבשו אותם. הרי לכל בחורה יש את הג'ינס הזה מהתיכון שאתן מתות לחזור אליו. בנות, זה אבוד, תעשו ממנו 50 קלמרים. אם אתן קונות חוטיני שאפשר לעשות איתו סנפלינג – תימנעו.

ואל תיכנסו לרגשי ותתחילו לשלוח מכתבי נאצה. תישארו כמו שאתן, חברמניות ונחמדות, עם הממתקים הכי טעימים בטיולים השנתיים. אחרי הכל איפה היתה תעשית המזון הישראלית בלעדיכן. אבל תתלבשו בהתאם. לא רק בגללנו, כי אפילו בנות מינכן נחרדות כשאתן מסתובבות ברחובות בחוטיני וטייץ, ולא מחוסנות.

וגם אל תתחסדו לי, אני שומע מספיק לחשושים נשיים אחרי שדבה עוברת לידכן במכנסון וחוטיני: "מה היא חושבת לעצמה?" או "מה היא לא עיוורת?" אל תתחבאו לי מאחורי סולידריות נשית, גם לכן זה מפריע! אז ביחאאאאאת דבות, או שתתלבשו בהתאם או שממחר דיאטה. (הכותב אינו תושב ישראל).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully