מאז ומתמיד היה לי יחס מיוחד לט"ו באב, חג האהבה. ומסתבר שאני לא לבד במועדון מעריצי חג האוהבים. מעצבי בגדים, תכשיטנים, רשתות שיווק, פרפומריות וכל מי שמשווה את כובד הקופה בסוף יום העבודה לבואו של המשיח, נמצאים איתי בעסק. כולנו מתכוננים לבואו, מתרגשים לקראתו וזוכרים אותו לאורך תקופה ארוכה שאחרי. ואלה שמנצלים את היום הטהור הזה להגדלת המחזור השנתי, הם הבעייתיים שבחבורה.
משום מה כולם החליטו שכל מה שבא עם לבבות, בצבעים ורוד ואדום הוא המתנה המושלמת שתבטא את הרגשות המחורמנים שאנחנו חשים לבני הזוג. ואנחנו, אנשים עסוקים, חסרי זמן וסבלנות, נופלים לתוך מלכודת שיווקית זו ומשתכנעים שמארז רומנטי, כמו זה של רנואר, למשל, הכולל שני תחתוני חוטיני בשחור ובלבן באריזה אדומה, שעליהם מוטבע לב אדום, זו המתנה המושלמת.
וכך, אלפי גברים, שמחשבה ייחודית היא לא הצד החזק באישיותם המצ'ואיסטית, ירוצו ויקנו את המארז הזה, ישמחו על כך שחסכו בהוצאה מיותרת שנועדה למילוי חוב אמוציונלי, ויעניקו אותו לבת זוגם. ואז, כשיראו את פניה המאוכזבות הם לא יבינו מה הסיבה למבטה החמצמץ.
באותה הקטגוריה נכללות גם חולצות, כמו חולצה ורודה של "סטודיו פשה" עם לבבות אדומים, חגורות, גם הן, תאמינו או לא, עם אבזם בצורת לב. לבבות, לבבות, לבבות. הם קורצים לנו בכל חנות בגדים או אקססוריז. והמקוריים שבין היצרנים מגדילים ראש ומחליפים את הלבבות הנדושים בזוג שפתיים, רעיון שבלוני לא פחות מקודמו.
גם רשת בגדי רזילי שאמורה לתת במה לעיצוב מקורי של אופנאים מקומיים ניצלה את ההזדמנות, והיא מציעה שרשראות שונות עם אותם לבבות חסרי חן. ואתם יודעים מה? אלה שמשקיעים ומציעים דברים מיוחדים לכבוד החג הם חלק קטן בפרובלמטיות של העניין. אלה, לפחות, משתדלים. אלה שהופכים מוצרים יומיומיים, יפים ואיכותיים ככל שיהיו, ל"מתאימים לחג" רק בגלל הצבע האדום או הדפס קיטשי של מילים כמו Love בכל שפה אפשרית, הם הקרציות שבחג.
השיא מגיע בניצול של מעצבים מחו"ל שאף אינם מודעים לייחוס מיוחד למוצריהם, כמו זה של משקפי השמש הלבביים של מוסקינו. צר לי אם אני הורס את השמחה, אבל 750 ¤ בשביל גימיק של יום אחד זו הוצאה מוגזמת.
לא אמנע מכם להיות חלק ממסעות השיווק של אותם העסקנים שמשתמשים בחולשתכם היצירתית ומנסים לדחוף לכם את כל המוצרים המיותרים הללו שנכנסים עמוק לתוך הארון כבר בבוקר למחרת. אבל כן אציע לכם כמה דרכים חילופיות להעלאת רמת הריגושים:
1. בספר "שבע ארוחות פיתוי" מאת השף מאיר אדוני, מוצעים שבעה מתכונים הסוגדים לעונג, לפיתוי ולתשוקה. ואם תנצלו את אחד המתכונים ותהפכו אותו לארוחת חג, אתם תיהנו ממסע מענג של החושים.
2. על הר כנען, בין ראש פינה לעמוקה, שוכן מלון מקסים בשם "כנען ספא" ולכבוד החג הוא מציע טיפול הידרותרפיה זוגי, המשלב פינוק ורוגע במימי בריכה חמימים הגורמים לריחוף הגוף במים. אלה שיתארחו במלון בט"ו באב יזכו בחוויה נעימה זו ובחינם.
3. אתר נספא "סייבקס ספא" מציע חבילה זוגית הכוללת אמבט וורדים או שמנים ארומתיים לאור נרות ובעירום מלא, עיסוי לשני בני הזוג בשתיים או ארבע ידיים, וכוס קפה לקינוח. בסוף הפינוק אפשר גם לשכור חדר במלון למין סוער. ולנועזים במיוחד אפשר להזמין טיפול זוגי במסכת שוקולד.
וזוהי הרשימה החלקית ביותר. סתם חולצה שהיא אוהבת, או סתם מכנס שהוא אוהב, קופסת שוקולדים, בילוי משותף בחנות אביזרי סקס הקרובה לביתכם, שבה תמצאו את הצעצוע החדש שישפר את הביצועים, ארוחה רומנטית עם שף פרטי או טיול על שפת הים. כל אלה ועוד יכולים לשמש כפתרון שהוא בנאלי לא פחות מן הקודמים, אבל כן יצירתי ושימושי יותר מעבר למילוי חובות זוגיים.
ואם תתנתקו לרגע מכל המסרים השיווקיים, תפעילו את תאי המוח שלכם באופן עצמאי ותחשבו על האדם האהוב בשבילו אתם טורחים, תגלו עולם שלם של מתנות מקוריות, מפנקות, גם אם לא מוטבע עליהם לב קטן.
נשבר הלב
איתי א. גורביץ'
28.7.2004 / 10:13