חג לגבר

מי שיודע מה התאריך העברי היום, שיקום. מישהו? בשורות האחרונות,אולי? אני לא חושבת שיש מישהו אפילו שיכול לציין בוודאות מה השנה העברית כרגע. תשס"א? תשנ"ד? תשל"ח לי מייל ותעדכן אותי בבקשה? לאור ההדחקה שלנו את התאריכים העבריים, לא ברור למה כל שנה מחדש מתעקש חלק נכבד מעם ישראל לציין ולחגוג את ט"ו באב – חג האהבה.

נכון, יש איזשהו קשקוש תנ"כי על בתולות בלבן שהיו יוצאות לרחוב לרקוד עבור הלוחמים, אבל היום חבורה כזו סתם היתה זוכה לכינוי פרחות, והיו מצפצפים להן שירדו כבר מהכביש עם כל התופים והמחולות שלהם.

אבל אם כבר אני עוסקת בט"ו באב, אז מה בעצם הקטע של החג הזה? מצטערת, אם אני לא מקבלת 150 אחוז בעבודה זה לא חג. ‏אבל מכיוון שהחג הזה קיים, אפשר בכל זאת לעמוד על מספר יתרונות שטמונים בו. קודם כל הוא נותן הזדמנות מצוינת לגבר הממוצע, זה שמפספס הכל, החל מימי הולדת וימי נשואים וכלה באסלה, לכפר על התנהגותו היומיומית. ובעקבות הבאאז שיוצר החג - לפספס את ט"ו באב זה כמו למצוא בחורה לבושה באינטרנט – פשוט בלתי אפשרי.

יתרון נוסף של ט"ו באב, הוא שעם הזמן השתרשה העובדה שמי שקונה את המתנות הוא הגבר. ולמה לא? אנחנו עושות הכל כל שאר הזמן, אז לא יזיק לבחור להתאמץ יום אחד בשנה (או שניים, אם נספור גם את הכופרים שחוגגים את ולנטיינ'ס דיי. טפו עליהם!). מגוון המתנות של ט"ו באב הוא אמנם עשיר כמו לוח השידורים של ערוץ הכנסת, אבל עדיין יש דברים שתמיד נחמד לקבל, ושלא דורשים יותר מידי מחשבה. פרחים למשל. יהלומים. מכוניות.

לא משנה מה, אל תביאו לנו שוקולד, גם אם הוא בצורת לבבות. מה זה פה, הבדיחה של בזוקה על הילד שקונה לסבתא שלו קורקינט, רק כדי לקבל אותו ממנה חזרה? שוקולד יכול להגיע לשני מקומות בלבד: לישבן שלנו, או לפה שלכם, ומובן שאנחנו מעדיפות את אופציה ב'. על אותו משקל, אל תקנו לנו סט מקדחות חדש, או את מארז הסרטים החדש של ואן ואם באם דאם.

גם לבילוי של ט"ו באב יש חשיבות. אם אנחנו מדברים על ארוחת ערב ביתית, צריך להזכיר לגברים שלא כל ארוחה שמוגשת לאור נרות הופכת לרומנטית, במיוחד אם הבחור מגיש פאסט פוד בצלחות חד פעמיות. אם התברכת בגבר בשלן, מה טוב, אבל גם כאן כדאי להזכיר לו שלתת לך לרחוץ את ערימת הכלים והסירים שבכיור בסוף הערב זה לא ממש מחווה רומנטית.

גם ארוחה בחוץ יכולה להיות חוויה נחמדה. עם זאת, יש נטייה מעצבנת לבעלי המסעדות לקחת מנה רגילה, להוסיף לשם שלה את המילה "אהבה" על שלל נטיותיה, ולמכור אותה במחיר גבוה פי שמונה מהרגיל. כך למשל אפשר להזמין "המבורגר אהבה" בצורת לב, במחיר סמלי של 250 ש"ח לגרם, או לקנח ב"קרם ט"ו באב", שבימים כתיקונם נקרא "גלידה" אבל בט"ו באב צריך קודם למכור כליה בשביל להזמין אותו.

אני לא יכולה להימנע מהמחשבה שט"ו באב הוא קונספירציה אחת גדולה של מגדלי הפרחים או יצרני כרטיסי הברכות. אבל בחיית ראבאק, לא צריך חג בשביל להגיד למישהו שאוהבים אותו. יהיה נחמד לשמוע את זה גם סתם ככה. בלי סיבה.