אל תתחילי

דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: לילה, קבוצה של בחורות יושבת בפאב אפל. הן קצת שיכורות, ואפשר לראות שהן במצב רוח טוב. בשולחן לידן יושבת קבוצה של בחורים. אחד מהם ממש חמוד. אחת הבחורות קמה מהשולחן, מלווה בקריאות עידוד של החברות היא מתנדנדת לעבר השולחן של הבחור (כנראה שתתה יותר מידי "אורגזמות"). כשהיא מגיעה אליו, היא מתכופפת לעברו טיפה, ולוחשת לו באוזן: "את מוכרת לי מאיזשהו מקום...". נראה לכם שזה יעבוד?

צר לי, אבל בדיוק מהסיבה הזו נשים לא יכולות להתחיל עם גברים. המשפט "את מוכרת לי מאיזשהו מקום" הוא אחד המשפטים השחוקים בישראל, איפשהו בין "והרי החדשות" ל"סמוך עלי, יהיה בסדר", והוא עדיין, משפט של בנים. ורק של בנים. ככה זה היה שנים, וככה זה עבד שנים. ואם משהו עובד – אז למה להתעסק איתו?

במשך אלפי שנים היה נהוג שגברים יתחילו עם נשים. למעשה, האישה הראשונה בהיסטוריה שניסתה להתחיל עם גבר היתה חוה, ויכול להיות שסיפור התפוח קצת יצא מפרופורציה במהלך השנים, אבל לכולנו זכור מה קרה אז: בעטו אותנו מגן עדן, וכל הכיתה נענשה. אז האם אנחנו באמת צריכים את זה שוב?

אני לא אומרת שאני מרוצה לגמרי מהסידור הזה של "הבנים על הבנות". תאמינו לי, הייתי מעדיפה שגם לנו תהיה ההזדמנות להילחץ, לגמגם, להזיע בכפות הידיים ולהמציא משפטי התחלה גרועים. ובאמת, מישהו חייב להתחיל לפקח על המשפטים המזעזעים שגברים מוציאים מהפה.

כמה נמוכה מנת המשכל של מישהו שחושב שבחורה תסכים לצאת איתו אחרי שהוא שאל אותה אם זה כאב לה כשהיא נפלה מגן עדן? וכמה אבות במדינת ישראל מתפרנסים מגננות או ממכירת ממתקים בסיטונאות? לא הגיע הזמן להחליף את רוטינת ה:"איך יצאת כזו פרח/ מותק?".

והכי חשוב: בעידן הסלולארי, שכל בן אדם במדינה הזו צמוד למכשיר שהוא לא רק טלפון אלא גם פקס, מכונת קפה ומכשיר גלאי מתכות, יש להניח שיש בו גם שעון, אז כשאתה מצויד במכשיר כזה (ולפעמים עוד יש לך, אוי לבושה, שעון אמיתי על פרק היד) הגיע הזמן להפסיק לגשת לבחורות ולשאול אותן "מה השעה?" זה פשוט לא משכנע.

ובאותו עניין - די עם הרמיזות. אני אישית הייתי מעדיפה שבחור ייגש אלי עם שלט ניאון ענקי ומרצד שרשום בו: "תצאי איתי?". אנחנו לא יודעות איך לפרש את המשפטים האלה שיכולים להשתמע לשתי פנים. למשל: "רוצה לשתות קפה?" איך אנחנו אמורות לדעת אם אתם מתחילים איתנו, או סתם צמאים? או "תפוס לי הגב – אולי תעשי לי מסאג'?" – אתה פשוט רוצה שאני אגע בך, או שבאמת אתה לא יכול לזוז מבלי שיחשבו שאתה הגיבן מנוטרדאם? מה לגבי "את באה איתי לסרט?" אתה רוצה שאני אבוא, או שפשוט כל החברים שלך טיפשים מידי בשביל לראות ולהבין את הסרט החדש של וולט דיסני?

אז חבר'ה, אני אומרת, די עם הרמיזות – תתחילו איתנו ברור! זה יהפוך את הדברים להרבה יותר פשוטים. ואל תתבכיינו שלא יזיק גם לנו להתחיל אתכם. מה לעשות שגברים שמתחילים איתנו זוכים לכינוי "גבר, גבר" מהסביבה, בעוד שאם אנחנו נתחיל עם בחורים ישר ידביקו לנו סטיגמות. ואף אחד מכם לא באמת רוצה לצאת, על בסיס קבוע, עם שרמוטה, נכון?