את כל הדרך מאיטליה עשתה מורן אטיאס עד לגני התערוכה, כדי לככב בתצוגת האופנה של חברת האופנה רנואר. וטוב שכך, כי אטיאס היתה הדבר המהמם והמרגש ביותר שנראה בתצוגת בגדי הסתיו-חורף של רנואר. בגדי הנשים עוצבו בהשראה של שני טנדים: מראה נשי נוסטלגי בהשראת שנות ה-20 ומראה כפרי-רומנטי.
מחתרת הקטיפה
במסגרת המראה הנשי-נוסטלגי ייזכרו לטובה שמלות קומבינזון נשיות, ז'קט ג'ינס מעוטר בפרחים, מגפי זמש עם עקבים גבוהים שמסתיימים בחותלות אייטיז ואפודה סרוגה תואמת, ומספר חולצות ושמלות עשויות שיפון. למי שהיתה מעורבת-אופנתית בשנות ה-80 הבשורה הטובה היא שהקטיפה עושה סימני חזרה, ולכל היתר, זוהי גם הבשורה הרעה.
חליפות הטוויד היו מצמררות והעלו את השאלה מי תלבש חליפת טוויד לבנה מבד דמוי ברזנט-מכובס עם תחתית ורודה, ושניות להן היו רק השמלות הפרחוניות מבדים נשפכים שנס ליחן בערך בתקופה שהגיעה זמנה של הקטיפה לעבור מן העולם.
קולקציית הבייסיק (פריטים בסיסיים ליום-יום) של רנואר היתה טובה מאוד, וכללה ג'ינסים כחולים, ומכנסי ג'ינס לבנים, בז'ים ועוד צבעי אדמה וחול, חולצות מכופתרות וחולצות בד עם הדפסים.
במראה הכפר נראו חצאיות בד ארוכות עם סרטי תחרה בסגנון 'הרנוארי' הידוע והלא מפתיע, חצאיות ג'ינס בגובה הברך, שלא החמיאו גם לדוגמנית המושלמת ביותר על המסלול ושמלות טוויד שנראו קצת כמו ריפוד לספת טלוויזיה שמרנית. לעומתם כיכבו צעיפים סרוגים ארוכים ומפנקים, טוניקות סרוגות, וסוודרי גולף קלאסיים.
לסיכום ניתן לומר שההצגה האקלקטית פגעה מעט ביכולת הצופים לקלוט כל פריט ופריט, שהפתעות לא נראו בשטח ושהמעצבים ממשיכים לשמור באדיקות על הקו הידוע והמוכר של רנואר. ועל כל זאת מחפים מספר פריטים קלאסיים. חבל שהמעצבים בחרו ליישם את אופנת הא-סימטריות השורה בכל פינה אופנתית טובה דווקא בפריטים הקלאסיים יותר, ולא ייצרו דוגמאות מסעירות בחוסר סימטריות מפתיעה.
בחזית הגברית, הוביל איתי תירוש את התצוגה, במראה מנומנם-משהו כשאחריו הציגו הגברים של רנואר בגדים פרקטיים מוקפדים (מדי) ובמראה "מיושן ונחשק", כדברי המשווקים. משום מה, בחרו הסטייליסטים של התצוגה לצייד את הדוגמנים בנעלי בד לבנות עם רשת, שהזכירו קשישים בנופשון בפלורידה, ושהתאימו בול למכנסיים בגזרת בייסיק ולמכנסיים מחוייטים נטולי זוהר. עוד היממו לרעה מעילים כחולים מקושטים בפרווה.
הפריטים המרשימים יותר כללו חולצת סריג לבנה עם רוכסן בצד, חולצות אריג מוצלחות מתערובת של ויסקוזה וניילון, חולצות לבנות בסגנון רקום, שהיו לא רעות בכלל, מעיל פליז מעולה בצבע כחול בייבי בבטנה בהירה וסוודר בצורות גיאמטריות, שסחף תגובות שנויות במחלוקת.
התצוגה הסתיימה במצעד גברים מהממים באדום לוהט מדי, ביניהם ניתן היה לאתר מכנסי עור אדומים מעניינים ומכנסיים בדוגמה סקוטית. על תצוגת הגברים ניתן לומר שהיא נעה מבנאליות, דרך שעשוע לזעזוע.