כסא מ?פלט

בנות, אחד העינויים השנואים ביותר על הגברים שלכן, הוא ללוות אתכן לקניות בגדים. בדרך כלל בחנויות בגדי נשים אין מחלקת גברים ואנחנו נאלצים להסתובב איתכן כמלווים ממורמרים שמנסים לחשב ולענות לעצמנו בראש האם כמות הסקס שאנחנו אמורים לקבל מכן שווה את רמת העינוי שאנו מוכנים לעבור בדילוגי סיילים.

אנחנו מרגישים בחנויות האלו כמו אנורקסית בקונדיטוריה – אולי נורא יפה, מגרה וכיף לשבת שם אבל אנחנו מעדיפים לשבת בשירותים.
אין לנו מה לעשות איתכן שם, ובגלל זה אחרי כמה דקות של חוסר מעש ומבטים חטופים במוכרות השוות. אנו מוצאים לנו את "הכסא". אותו מפלט מעולה שאליו מתנקזים הגברים שמחכים שבחירת ליבם תסיים את מסכת המדידות הקדחתניות והמייאשות.

בנות, אתן מכירות את "הכסא". בכל חנות בגדים אתן מוצאות אותנו שמה יושבים ומחזיקים ביאוש בתיק של החברה במבט השבור של הילד האחרון שנשאר בגן ואף אחד לא בא לאסוף אותו.

אני כותב את הטור הזה לאחר שבשבוע שעבר חברה שלי גררה אותי איתה לקניון "עזריאלי" כדי לקנות בגדים לקראת החג. בלית ברירה נאלצתי להיסחב אחריה כמו פיאט אונו על גרר של "שגריר". הגענו לעזריאלי והמסע דילוגים החל. היא בחנות, אני על כסא, היא בחנות אני מחכה, היא בחנות אני מדוכא.
לכן החלטתי לכתוב כאן היום לגברים, את מצעד "כסאות המפלט" של עזריאלי. ונתחיל מלמטה.

במקום השישי והאחרון "הוניגמן". גברים תנסו להתחמק מהחנות הזו כמו מאש. אין שם כסא או מושב והרגלים שלכם ישברו אחרי כמה דקות של בהיה בפוסטר של שירלי בוגנים והשניה. איזה זיווג מעולה. כמו בצמד "וואם" אין לך מושג איך קוראים לשניה אבל ביחד הן עושות את העבודה כמו שצריך.

במקום החמישי "פוקס"- או קיי, גם בחנות הזו אין כסא אבל המיקום מפצה. היא ממוקמת בלוקיישן הכי טוב מבחינת תצפית פרגיות - ממש במעבר של המדרגות הנעות והמעליות. וכך, בעוד שבת זוגתך מנסה להדחס בתא ההלבשה לאחד הג'ינסים של בר זוהר, אתה מתרכז בתזרים החוטינים המבצבצים שרצים לך מול העינים, ובפנטזיה על צילום קלטת עם בר זוהר ועם חברה שלך. כמובן כשחברה שלך מחזיקה את המצלמה.

במקום הרביעי "קסטרו" - מעין הדום בורדו ללא משענת לגב – נחמד בדקות הראשונות לא נוח אחרי עשר דקות. גם הכרזות של בקי גריפין לא עוזרות לך להתחמק מהמיקום הלא אטרקטיבי של המושבים האלה. כאילו "קסטרו" החליטו שהם רוצים להצניע ככל האפשר את הגברים השבוזים שבאים לחנות עם בנות זוגם והם דחפו את ההדומים מאחורי כל הסטנדים והקולבים מתחת למדף חולצות לא מעניינות בפינה בסוף - כמעט על איילון. קצת מבזה.

במקום השלישי NO NAME- כאן יש לך מושב בורדו עגול שעליו זורקות הבחורות את כל מה שהן קיוו שיתאים להן בתאי המדידה המתכתיים שמעוצבים כמו דודי שמש נפתחים. שימו לב גברים! לא להרדם בטעות, אחרת תמצאו את עצמכן קבורים מתחת לערימה של גופיות, חצאיות וקולבים. נחמד כשאתה שיכור ויודע שאולי מתחת לכל הבגדים תמצא בחורה שיכורה כמוך – לא כשאתה בקניון.

במקום השני – YOOP. בחנות הזו יש כסא מתכת ונצרים שמוחבא בסוף החנות ליד דלי ספונג'ה ומגב אבל במיקום אסטרטגי לא רע- בצמוד לתאי ההלבשה. כך שאמנם אתה יושב ליד עוד סמרטוט אבל לפחות אתה יכול לתפוס זוית נוחה על וילון וחזיה שסגורים לא כהלכה.

ובמקום הראשון וללא עוררין - "מנגו". שם מפנקים את הגברים. כנראה שהספרדים יודעים שגם לגברים מגיעה באמצע יום הקניות איזו סיאסטה. יש בחנות הגדולה הזו ספה דו מושבית נוחה להפליא שבה אתה יכול לארח עוד פליט עם תיק-יד ושקיות והיאוש נעשה יותר נוח. רק חסר שם שידורים מהליגה הספרדית וסנגריה ואתם יכולים לקרוא לי חורחה ולא לקרוא לחברה שלי בכלל.

זה המצב. יש חנויות שמתחשבות בנו הגברים ויש חנויות שרק גורמות לנו להיות נודניקים וחסרי סבלנות. בעלי החנויות לנשים צריכים להבין שהגברים הנגררים הם אלו שבסופו של דבר מחליטים אם הבגד יושב טוב על החברה או לא, ובמילה אחת יכולים לפוצץ את העסקה. ככל שהחנות היא פחות boy-friendly כך המכירות נופלות ופתיל העצבים שלנו מתקצר. אז אל תתפלאו אם מרוב עיפות ברגלים ותסכול נגיד לכן בטעות "המכנס הזה עושה לך תחת גדול" במקום "זה לא מחמיא לך".