חג הבונים הבלתי חוקיים

בחג הסוכות הופכים פתאום המוני בית ישראל לאדריכלים רשמיים, וכל זאת בעקבות הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים". איש איש נהפך לאדריכל לשבוע, אדריכל החג, מוסמך הלכתית ובהכשר הבד"צ העדה החרדית. תוך ימים ספורים מוקמים מאחזים בלתי חוקיים על כל מרפסת פתוחה ובכל גינה רעננה. זהו חגם של אלו שתחת מסווה של כפות תמרים, בונים ללא חוקים.

סוכת עץ בודדת היא אולי מראה פסטורלי מקסים בחוף ים בתולי, אך כשלסביבה עירונית צפופה בלאו הכי עד להתפקע, מתווספת שכונת צריפים וארגזים מעברתית עמוסה גם היא, התוצאה מדכדכת למדי. מדכדכת בקביעותה הבלתי חוקית, משמחת בזמניותה החגית. ואף על פי שיש מן הקסם שבבנייה ללא אדריכלים וללא חוקים, בנייה שצומחת באופן אורגני, בכל זאת מן הראוי לבחון באופן ביקורתי תופעה זאת. ביקורת מנקודת ראות חילונית- עיצובית המתפרסמת ב"וואלה!", ולא ב"דף לשבת" בעריכת הרב עובדיה יוסף שליט"א, יתגדל ויאדיר. וכל המקלל כותב שורות אלו ב"פולסא דנורא", "דין רודף" וגו', הריהו כופר בעיקר.

בסרטו החדש של שולי רנד- "אושפיזין"- מתגלית שכונה חרדית צפופה שכזו בירושלים הבנויה המכפילה את שטחה כשהחצר הפנימית המשותפת, הופכת מאזור פתוח וציבורי למתחם סוכות פרטי. אבל לצופה החילוני (ישמור השם, וישוב במהרה מדרכו הרעה), מתבהרת חשיבותה ורצינותה של מצוות הסוכה. זהו אינו ביצוע מחודש בחסות סלקום ובהנחיית צביקה הדר לשיר העממי "שלומית בונה סוכה". זהו גם לא חוג העשרה לילדים במגזרות נייר בהדרכת בתיה עוזיאל. זוהי מצווה עמוקה וחשובה, שהממלאים אותה והעומדים בנסיונותיה הקשים, זוכים לברכה כמו רנד ואשתו.

יש, לא עלינו, כאלו המסתפקים במצווה הזמנית לשבוע החג בלבד, ויש את "האדוקים" יותר (בקיום מצוות הבנייה, לאו דווקא במצוות החג), שבחסות ההלכה מנצלים את בניית הסוכה כדי לסגור מרפסת, להוסיף פרגולה, לסדר מחסן בחצר או להוסיף חדרון עץ יפה על הגג. המהדרין שבמהדרין, מחליפים את הדיקטים וכפות התמרים במצוות אלומיניום וזכוכית, שהיא כידוע מצווה העומדת לעולם ועד, בעזרת השם ושם בכיר בפיקוח העירוני.

יש הטוענים שגבולות המדינה הותוו בזכות יישובי "חומה ומגדל" שהוקמו על פי חוק עותמאני עתיק שאסר הריסת מבנה שהוקם ביום אחד. כך נקבעו גבולות וכך נקבעות עובדות עד ימינו בחברה הישראלית על כל תחומיה. אלא שלא ביום אחד קורים דברים- מסורת של אלפי שנים עומדת לנו. מסורת שהשתרשה באופי ישראלי-יהודי שכנראה בזכותו (כך לפחות מלמדים בשיעורי היסטוריה) הוקמה המדינה. אנו כנראה עם של אדריכלים הלכתיים בהיתר של מעלה, אבל בלתי חוקיים בעליל בהיתר של מטה.

ועל האסטתיקה ביהדות עוד ארחיב ביום מן הימים, ובחג מן החגים. בינתיים, חג שמח לכל בית ישראל וסוכתו.