המאורס, השקרן והאובססיבי

הרווקה הבלגית שלנו בתל אביב התפתתה לסקס עם בחור טרום חתונתו וגילתה כמה עובדות מצערות על עצמה ועליו

ברברה לורינס
29/09/2004

בשעמום ובחום של יום שבת בבוקר, לאחר היעדרות של כמה שבועות, אני מחליטה לחזור לאתר ההיכרויות למטרת מימוש פנטזיות וסטוצים.
לאחר שנשברתי מאתרי ההיכרויות ה"קונבנציונאליים", נרשמתי שם ושמתי לב שאותם אנשים מסתובבים פה ושם, או כמו שידידי שמעון אמר לי, הרי הם כולם בדיוק אותו הדבר, כולם מחפשים סקס, וכל אחד גם רוצה, במצב האידיאלי, למצוא בן זוג אוהב.
בתיבת הדואר שלי יש 213 הודעות. עם ישראל חרמן.

בכוונתי לפתוח רק כמה מהן, אך כאדם אובססיבי, אני מבלה את כל היום בסינון קפדני של כל ה-213 הודעות, ועוד כמה שהתקבלו בדרך. נו.... כולם יודעים שזה ממכר.
אינני יודעת מדוע הפעם אני מחליטה לחרוג ממנהגי ולענות לערן, שכתב על עצמו שהוא לא ממש פנוי (בהחלט דרך יפה לציין שמגיע לו מזל טוב על האירוסין), אך ישנן כמה סיבות אפשריות:
- הריגוש האינפנטילי מלעשות משהו שאסור.
- כאדם אובססיבי יש לי צורך מובהק בשליטה, שמסופק כאן ובגדול. אני בעלת הסוד ומרגישה בעלת שליטה על המהלכים השונים.
באותה הזדמנות, ניתן לבדוק עד כמה שליטתי העצמית חזקה. האם אני מסוגלת ליהנות רק מסקס למען סקס, ללא רגשות?
- אני עלולה להיפגע רגשית והסכנה הזאת לבדה, כבר מהווה התרגשות עבורי.
- מעניין אותי לבדוק מקרוב איך נראית חלאה אנושית.

התלהבותו של ערן, מבלי בכלל להכיר אותי, חסרת כל פרופורציה וככל שאנו מדברים יותר, הוא גם נלהב יותר. לא יוצא לנו להיפגש במשך כמה ימים, וזה כמובן תורם למתח מיני מוגבר. קבענו בפינת הרחוב שלי. אני ממתינה לו עם כלבתי האהובה.

כשהוא מגיע אני שמה לב שהוא בכלל לא דומה לתמונתו ומצביעה על כך. הוא מסביר לי שזה באמת תמונה ש"השאיל" ממישהו באתר אחר (יופי, גם שקרן וגם גנב) מטעמי דיסקרטיות עקב מצבו, וש"שכח" לומר לי. הכעס מתחיל לפוצץ לי את הפיוזים שבראש, ובנוסף, העובדה שהוא מעיז לציין שכלבתי מסריחה מהפה, רק מחמיר את הקצר. אני מוכנה לוותר על כל העניין ואומרת לו.

הוא מתעקש ועושה מאמצים גדולים לפתות אותי. הוא לא מושך אותי מבחינה פיסית, אך יתכן שזו תוצאת הסלידה הרגשית, הגוברת בתוכי, כלפיו. אני מחליטה להיות "גבר" וללכת עם זה עד הסוף. אני עולה איתו לדירתי ונותנת לו לעבוד קשה, ולפנק אותי. אני עוצמת את עיניי כדי לא לראות את פניו.

אני נותנת לו לזיין אותי והוא עושה את זה כמו ילד בן 16 – חזק, ובלי שמץ של מושג לגבי מה הוא עושה. אני מתה שיעוף לי מהדירה במהירות. הוא לא מבין את הרמזים ומנסה לחבק ולנשק אותי. "ערן, אני מוזמנת לחתונה שלך?", "לא", הוא עונה לי בשיא הרצינות, "אבל את מוזמנת למסיבת הרווקים שלי". הפעם, אני אומרת לו במפורש שקבעתי משהו ושאני מאחרת. בניגוד לרצונו, הוא מתלבש, תוך כדי ניסיון נוסף לרכך אותי.

מאותו הערב ועד היום, אני מקבלת מערן אינספור הודעות טקסט, אי מיילים וטלפונים, כולם כלל ללא מענה מצדי. הוא לא מתייאש, ואפילו שולח לי "מכתב אהבה", עם שיר והסבר על מדוע מה שיש בינינו (האם יש משהו?) הוא יותר מרק סקס.

תודה ערן. הודות לך הגעתי לשני תובנות.
הבנתי מה זה אובססיה. כשבחורה אובססיבית (כמוני למשל) רודפת אחרי בחור שלא רוצה אותה ומנסה להשיג אותו בכל מחיר, עד כדי השפלה עצמית, זה ממש לא אלגנטי, ואנסה לזכור את זה בפעם הבאה שאעשה את זה למישהו. התובנה השנייה היא, שלא שווה להיות עם מישהו לא פנוי – אין ריגוש. אין שליטה. יש רק גועל ועצבים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully