ברלין - אופנה בת אלף פנים

עיתונאי צרפתי מהמגזין ELLE נחת בברלין לפני כשבועיים, כדי לכתוב על אופנה צעירה בברלין. כבר מפאריז הוא יצר קשרים, קבע פגישות, בדק מעצבים, מועדונים ואתרים אטרקטיביים, בהם אפשר לצלם סנפ שוטס של אופנת רחוב מגניבה.

העיתונאי תכנן ביקור בזק לסופ"ש, לתקתק כתבת אופנה קונבנציונאלית ולחזור לצרפת. אבל ברלין שיבשה לו את התכניות, בילבלה אותו ואחרי שעתיים בעיר הכתבה עברה שינוי קונספט מהפכני.

במהדורת נובמבר 04 של ELLE, בין כתבות על מתנות קוליות לכריסטמס המתקרב, סקס במקום העבודה, ואיפור ערב בגוונים קרירים, מתנוססת לה כתבה מקיפה ורצינית על הפערים התהומיים שעדיין קיימים בין הברלינאים ממזרח העיר, לאלו ממערב העיר, בדיוק 15 שנה לאחר נפילת החומה. אני לא בטוחה שהעורך של אותו עיתונאי צרפתי היה מרוצה במיוחד מהתפנית הדרמטית שחלה בביקור בברלין, אבל קשה שלא להבין אותו ואת הצלם שלו, שהסתובבו בעיר כמהופנטים, ואינם יודעים מהיכן להתחיל ואיפה להתמקד.

לכתוב על אופנה בברלין בימים כתיקונם, זה אפשרי בערך כמו לכתוב על המטבח הישראלי. המושג "ברלינאי" לכשעצמו הולך ונעלם. ברלין משתנה. העיר שההיסטוריה ניכרת בה בכל קרן רחוב לא קופאת על שמריה. היא לא שוכחת וגם לא נשכחת, אך גם לא ממש משנה את פניה. היא שחקנית בעלת אלף פנים. על אף גילה היא אינה מזדקנת, למרות העבר אינה מתעייפת, היא ממשיכה ברוח התקופה, תהיה אשר תהיה.

ברלין לא מאמינה במייק אוברים, היא פשוט מוסיפה על הקיים- פצ'ים על פצ'ים של בטון ועץ. שילובים בלתי אפשריים חיים זה לצד זה בהרמוניה מפתיעה. שדרות קרל מארקס מול רחוב פרידריך, כיכר רוזה לוקסמבורג מול תחנות רכבת עתיקות בסגנון פרוסי קלאסי. בארים אופנתיים מעוצבים, לצד מסבאות גרמניות מסורתיות עם שיכורים שהבירה נדבקת להם לשפם. ברלין היא אי בתוך גרמניה כשם שניו- יורק היא אי בלב ארצות הברית.

הבירה הגרמנית משופעת באלפי מהגרים מכל קצוות תבל, בגטאות של תורכים, סטודנטים זרים, אומנים, אנשי רוח וסתם בטלנים (החביבים עלי ביותר). הגרועים מכולם הם ה"תיירים" הגרמנים שבאים לחוות את החוויה הסטודנטיאלית הצעירה בברלין.

מסיימי תיכון טריים מפרובינציות נידחות, ילדים בווארים עם עיניים נוצצות שעדיין חושבים שאם יעקרו לבירה, יפתח העולם בפניהם. הפלורליזם התרבותי ניכר, ותחושת חופש אופפת את הרחובות. כמובן שהכל יחסי, וקודים של התנהגות וסגנון קיימים, אך הם רבים כמספר הקבוצות האתניות השונות. התחושה הכללית היא לגיטימיות של חופש יצירה מחשבה וכתוצאה מכך, חופש בסגנונות האופנתיים. הקוסמופוליטיות והמארג החברתי הנרחב מצילים את העיר מתופעת "עדר" של הטרנדים השולטים, שלמרות הכל לא קשה לאתר בקרב הצעירים המקומיים, בעיקר סטודנטים.

החורף הגיע זה מכבר, וחודשי נובמבר אוקטובר הם אידיאליים להציג את מיטב אופנת הסתיו, בשילובים נועזים, דקה לפני שנהיה קר מדי להסתובב ללא מעילי-אוהלים עבים, מחממים אך כעורים.

העיר בשלכת מכתיבה צבעוניות סתווית עזה, גזרות רומנטיות רכות, וטקסטילים טבעיים וצמריים. הטרנד השולט, הוא עדיין למרבה הצער האייטיז, אבל בגירסה יותר מעודנת, ימי ההארד קור עברו חלפו, והלוק העדכני ביותר בקרב הברלינאיות הצעירות הוא ג'ינסים צמודים לכל האורך בגיזרה יותר גבוהה, מגפי זמש שטוחות עקב ללא רוכסן, רחבות דיין כדי לעטוף את הקרסול יחד עם הג'ינס, ולהתקפל מעט מטה בכיווצים מרושלים. להשלמת המראה רצוי להצטייד בז'קט קורדרוי או טוויד קצרצר, בגיזרה צמודה מבליטת מותן גבוהה וצרה.

הקו הבוגר יותר, לנשים בעלות שיק נוסטלגי, אינו מחדש דבר, אך נראה תמיד נפלא והולם: חצאיות הדוקות ירך בגזרות גבוהות יחסית מבדי קורדרוי עבים, חומים, שחורים, בז'ים, או חאקי, או לחלופין טווידים משובצים בפלטה נרחבת של צבעים. לז'קטים הצמודים מראה מעט יותר מתוחכם, עם גימורים פרומים וכפתורי עור. את הטון הצבעוני נותנים הגרבונים העבים הנועזים. המגפיים סולידיים בקווים קלאסיים, חרטומים מעוגלים, על גווני החום.

אביזרים נלווים שהכרחיים לשדרוג המראה: צעיפי פשמינה מלטפים כרוכים מסביב לצוואר ברישול, כפפות עור דקיקות ארוכות מתמיד השנה, עד לאמצע האמה או עד למרפק, פרחי בד בדש הבגד (עדיין!), וכובעים גם כשלא ממש קר ונחוץ.

טינאייג'ריות, צרכניות של רשת האופנה H&M הטרנדית והזולה, או רשתות דומות לה, נותרו נאמנות לטי-שירטס מפוספסות ולתכשיטי פלסטיק מבריקים. נו שוין, גם זמנן להתפכח יגיע.