אשת חיל מי ימצא

חשבתם פעם למה סופרמן היה גבר? זה מאוד פשוט - אם הוא היה אישה, הוא לא היה נחשב לסופר, אלא סתם לאישה סטנדרטית. מה לעשות, בכל אחת מאיתנו מתחבאת לה "סופר-וומן" קטנה, בלעדיה לא היינו יכולות להעביר ולו דקה אחת ביקום הזה. היכולת לחיות עם גברים, ללדת ילדים, לגדל אותם, לבשל, לנקות, ללמוד או/ו לנהל קריירה, לפתור תשבצים, להכין סופלה, וכל זה בו זמנית. אבל מה לגבי כוחות-על אמיתיים? אני מדברת על מספר יכולות שאף אישה לא תוותר עליהן.

בראש ובראשונה מדובר ביכולת לגלות שקרים, כלומר לשמש כגלאי בולשיט אנושי. נא להכיר: ה"סופר-שיט". בכל פעם שנשמע שקר, משהו בתוכנו יתחיל לצפצף. כך למשל, כשהבחור מולך יגיד לך "אני אתקשר אלייך מחר", מייד יתחילו להישמע צפצופים רמים מאזור הרדאר. כך תוכלי לזהות שהוא משקר, ושהמשימה להתקשר אלייך הולכת להירשם ברשימת המטלות שלו, אי שם בין ללמוד להחליף גליל נייר טואלט בשירותים, ובין להצטרף למנזר בודהיסטי. או למשל, כשאת מודדת חולצה והוא אומר שהיא נראית עלייך ממש טוב, הגלאי הפנימי ישר יאותת לך שהוא בעצם מתכוון לזה שהיא היתה יכולה להראות עלייך טוב, אם נגיד היית יעל בר זוהר.

כוח על נוסף שאני בטוחה שכל אישה היתה רוצה הוא היכולת לזהות את הפוטנציאל של בחור בשנייה הראשונה. כך, כשהיינו מבחינות בבחור, אזעקה היתה מכריזה על מידת הפוטנציאל שלו או מזהירה מפני ליקויים, ומודיעה: "להתרחק!! זין קטן", או במקרים קיצוניים גם היתה מתחילה להבהב, ולזעוק: "ילד של אימא", או "פחד ממחויבות! פחד ממחויבות!".

כוח על נוסף הוא כמובן הכוח לקרוא מחשבות. מה קרה? מי אמר שרק למל גיבסון מותר? או אז היינו יכולות סופסוף לדעת מה גברים רוצים ומה גברים חושבים. במחשבה שנייה, כוח-העל הזה הוא פשוט כוח מיותר לגמרי. הרי ברור לכולנו מה גברים רוצים - בלונדינית אילמת עם חזה גדול, שההורים המיליונרים שלה מתו, ובשעות הפנאי אוהבת לבשל, לראות כדורגל ולעשות מסאז'ים. מכל סוג שהוא.

יכולת נוספת שנראית לי סבבה היא כמובן היכולת להיעלם. לא הייתן רוצות מדי פעם פשוט לעשות "פוף" ולהיעלם? היכולת הזו נראית ממש יעילה, במיוחד בערב בו משודר משחק כדורגל גורלי בטלוויזיה, והבחור הזמין את כל החברים שלו אליכם.
וריאציה נוספת של היכולת להיעלם היא כמו של דורותי ב"קוסם מארץ עוץ" – לנקוש בעקבי הנעליים ופשוט להגיע הביתה. נכון, עדיף היה אם יכולנו לנקוש על עץ או משהו, ולא בנעליים ששילמנו עליהן 700 ¤ בסוף העונה, אבל מילא. וככה אם היינו נתקעות במקום הכי גרוע בעולם, לדוגמא, אצל אימא שלו כשהוא מאחר, ישר יכולנו להקיש ולמצוא את עצמנו בבית, מתחת לפוך.

כמובן שקיימות עוד אלפי יכולות שהיינו שמחות אם היו לנו, כמו היכולת להישמע מסוקרנת או מעניינת כשאתם מדברים על מכוניות או על כלי עבודה, או היכולת לגרום לכם לזכור תאריכים כמו ימי הולדת וימי שנה, אבל נסתפק כרגע בקטנה – היכולת להמשיך ולתקשר איתכם.