הברלינאים באטרף

ב-12 לנובמבר נרשמה התנפלות המונית של קונים על חנויות רשת H&M בגרמניה. הסיבה היתה הקולקציה השערורייתית באופיה התעשייתי, שעיצב מעצב הבית של שאנל, קארל לאגרפלד, ל-H&M ושנמכרה במחירים מגוחכים. מי שיצירותיו נמכרות באלפי יורו בחנויות יוקרה בלבד, עיצב הפעם טי שירטים שנמכרו במחיר של 7.90 יורו, מעילים וז'אקטים מחוייטים ב-149 יורו, במיוחד בשביל הרשת.

הקונספט המהפכני של מעצב-על, שמעצב לחברת אופנה בעלת קו של ייצור המוני, הפך ללהיט מטורף. מקץ מספר ימי מכירה אזלו מרבית הפריטים מהחנויות וגם מהמחסנים והרזרוות. ההצלחה המסחררת עוררה סערה בקרב הברלינאים, שנהרו בהמוניהם, התנפלו על המדפים, וסחבו יותר ממשקל גופם לקופות, מבלי לבזבז זמן יקר על מדידות מיותרות. וזאת למרות שהקולקציה כללה שלושים פריטים שונים בלבד, בהם שמלות, מעילים, ג'ינסים וטי-שרטים.

זמן קצר מאד לאחר תחילת שיווק קולקצית לגרפלד לה' אנד אם, אזלו כל הפריטים מהמדפים, ופריטים יחידים נסחרים עתה בשוק השחור ובאינטרנט בפער אדיר ממחירם המקורי ברשתות. הטי שירט הבסיסית עם הפורטרט של קארל לגרפלד עצמו שנמכרה ב 7.90 יורו בסניפי ה' אנד אם, מוצעת למכירה באתר EBAY תמורת הסכום הצנוע של 50 יורו.

דובר הקונצרן השוודי אייץ' נ' אם אמר, כי פריטים רבים הועברו מהקולקציה לשוק השחור עוד בימי המכירה הראשונים, וכי הקולקציה אזלה מהמלאי. "לא יכולנו לשער שישנם לקוחות אשר יקנו את כל הקולקציה בבת אחת", הצטדק דובר החברה.

בראיון למגאזין "שטרן" הגרמני, הכריז קארל לארגרפלד, שחרף ההצלחה המסחרית של הקולקציה, פרי שיתוף הפעולה בינו לבין החברה השוודית, לא תבוא ככל הנראה קולקציה שניה בעקבותיה. הוא אינו מסכים עם אסטרטגיות המכירה של ה' אנד אם. כוונתו היתה לכך, ששעות מספר לאחר השקת הקולקציה אזלו מרבית הפריטים מהמדפים, והוא ציין בתקשורת שהגבלת ייצור הפריטים מביכה גם אותו. המעצב העביר ביקורת חריפה על כך שתושבי עיירות קטנות וערים במזרח גרמניה לא זכו ליהנות מהקולקציה הרהבתנית שלו, מהסיבה הפשוטה שחברת האופנה לא מצאה לנכון לשווקה לאזורים שאינם מערביים, אופנתיים ונוצצים כברלין, המבורג, ומינכן.

הרעיון הנפלא של ייצור זול והמוני של בגדים שמתהדרים בלייבל יוקרתי, התפספס ונותר ריק מתוכן. "הסנוביזם של האנטי-סנוביזם" הגדיר לארגרפלד את התופעה. מעבר לכך, העז המעצב להתלונן על כך שמרבית ממידות הדגמים הוגדלו עוד יותר במפעלי החברה (על מנת להתאימם למידות אנושיות ולצרכן הממוצע). "מה שאני יצרתי, זה אופנה לאנשים רזים וחטובים", אמר האיש שעד לפני זמן לא רב היתה כרס גרגרנית סימן ההיכר שלו.

"ההחלטות הלא מובנות שנעשו על ידי חברי הדירקטריון בשטוקהולם הוציאו לי את החשק לעבוד איתם בשנית", חתם המעצב את הנושא. למרות זאת מסתובבות שמועות רבות בברנז'ה של עולם האופנה לגבי שיתוף פעולה חוזר בין קארל לאגרפלד, או מעצבים אחרים בעלי שם, ל-ה' אנד אם, אך הללו הוכחשו ע"י דובר החברה, שתיארן כספקולציות טהורות.

לצערי הרב, מלתחתי הצנועה לא הועשרה בסוודרים לבנבנים רכים מבית המעצב. בתמימותי הרבה, חשבתי שעדיף להגיע לסניף הדגל של ה' אנד אם ברחוב פרידיריך, לקראת שעות הערב, ביום הפתיחה החגיגית, כדי להימנע מכל ההמולה. ואכן נמנעתי. ההמולה כבר שככה שעות מספר לפני כן. פשוט לא נשאר דבר להתלהם עליו. בשעה שש בערב של אותו יום שישי בסניף הגדול אפפה את כולם תחושה מוזרה שלא אופיינית לברלין כבר שנים רבות. אדמה חרוכה.

המדפים נותרו מיותמים, שוברי לב. הרצפה עוד המתה את סימפוניית אלפי זוגות רגלי קורבנות האופנה המקומיים. באוויר התערבבו להם ניחוחות זיעה ואדי הבושם החדש של המלך קארל, זכר למה שהיה כשעוד היה.

עדים ששרדו את התופת סיפרו שהם צבאו על דלתות רשת האופנה עוד שעות לפני שהן נפתחו רשמית. הם תיארו בעיניים נוצצות כיצד רצו בבהלה לקומה העליונה, ל"אי של קארל" מתחככים במאות שכמותם. הם חטפו מכל הבא ליד, ונלחמו בציפרניים על הפריטים במידה 38, הנחשקת ביותר. השפויים שבהם התגלגלו עם ערימות של טקסטילים לחדרי המדידות. השאר לא טרחו אפילו, ופשוט המשיכו עם הזרם ישר לקופות, ושימשו כטרף קל לעדשות המצלמות מטעם ערוצי הטלוויזיה השונים, שסיקרו את המהומה.

לא ברור מה יצר את ההיסטריה ההמונית הזו, אולי ההערצה למעצב הגרמני, אולי פולחן המיתוג. בכל אופן, בסופו של דבר, אפשר לומר בוודאות שהיתה כאן אי-הבנה בסיסית בין מעצב על באגו טריפ, ובין חברת אופנה עממית שקפצה מעל הפופיק לתקופת זוהר קצרה.