משטרת האופנה בארץ "לעולם לא"

למסיבת ההשקה של המחזמר "פיטר פן" חדרתי במסגרת תפקידי במשטרת האופנה, ועל רקע מלחמות הסייף בין שכטר שמגלם את פיטר פן לפיי גוטמן שמסובב את הראש גם אם קוראים לו קפטן הוק, חילקתי דו"חות לבוש לסלבריטאים סוררים.

ממש ממש מעצבן אותי שכוסית כמו אפרת תעשה לעצמה הנחות. תראי גברת בוימוולד, זה טוב ויפה שהפנמת את העובדה שכדאי לך לוותר על ההחלקה הלא מחמיאה שיוצרת לך לוק של דוגמנית הבית של ספגטי ברילה, אבל זה לא משחרר אותך מלתת הסבר מספק לי ולגולשים על מה חשבת כשזרקת על עצמך את הג'ינס וגופיית הטריקו השחורה? אם היית נותנת קפיצה לסופר פארם כדי לקנות עוד בקבוק מי-חמצן בלוק הזה, היינו מבינים, אבל כדי ליחצן את המחזמר? איפה הימים של החצאיות הקצרצרות שעושות טוב לרגליים המושלמות שלך? מה עם איזו חולצה שתשמח להתיישב לך על הגוף ההורס?

לסיכום: אפרת תתני לגוף המדהים הזה שלך (ולעיניים שלנו) יחס בהתאם.

נערת "איזה-מגניבה-אני-והאצבע-המשולשת-שהבאתי-בכוכב-נולד" הופיעה להצגה כשהיא נראית כמו סבתא של כיפה אדומה (סיפור הילדים היחיד שלא עיבדו בחנוכה הזה למחזמר). הרצון להיראות מאגניבה גורם לשירה שלנו לעשות כל טעות אופנתית שקיימת. אמנם צעיף זה הדבר החם של החורף, אבל הכוונה היא לא לצעיפים שמצאנו בבוידעם של "אחוזת ראשונים".

נדמה לי שבלי החיוך הלא נגמר הזה אין סיכוי שהייתי מצליח וזהות אותה, למרות שהיא ממש התאמצה: גם הצעיף מסבתא, גם טרנינג של דוד משה וגם מכנסיים שעדיף לא לדעת מהיכן נלקחו.

לסיכום: לפעמים לא צריך להתאמץ כל כך כדי להיראות כאילו לא התאמצת.

קשה שלא להפתות ולעסוק בסוגיית הסנטימטרים (החסרים) של שירי מיימון. אז תרשו לי לומר לכם, במקרה שלה, הגודל לא קובע. הקטנה הזאת פשוט גדולה. מה זה גדולה, ע-נ-ק-י-ת, ומצליחה תמיד לדפוק את ההופעה הכי מדהימה שיש, להיראות בה טבעית ולא מאולצת, ואולי זה מה שהופך את כל העסק למושלם.

האקזיטית הגיעה בג'ינס כחול ולא מכובס מדי, שיושב עליה סוף (נו די, אני נשמע כמו סנדרה) וחולצה עם מחשוף קשירות. את השיער ציידה במראה "לא-היה-לי-כוח-לעשות-פן-אז-דפקתי-קוקו" ויצא לה סוף...סליחה, יפה.

לסיכום: אומרים שכל מילה מיותרת אבל אני חייב להוסיף עוד שלוש - שירי סחתיין עלייך.

הרבה לפני שהפיקיות נולדו וטענו להמצאת הז'אנר הפופי בארץ, הייתה לנו מלכת פופ. ושלא יבלבלו לכם את המוח- הכתר עדיין אצלה. על הצמות אנחנו סולחים לה, אבל על המראה של מלכת סאדו, ממש לא. המגף הגבוה, החגורה, חצאית העור והדבר הלא ברור השחור הזה שעוטף לה את איזור החזה (נניח שזאת חולצה), אנחנו נאלצים לתת דו"ח של "חנייה במקום של נכה", או לפחות "חנייה על במדרכה".

מאמדורסקי, בת חסותן של גלית לוי ופנינה טורנה, אנחנו דורשים (לא מבקשים, דורשים) קצת יותר. איפה השמלות הצמודות שמבליטות את הגוף ההורס שלה וגורמות לנו לתהות "מתי היא הייתה בהריון בכלל?" איפה הנצנצים, הפייטים וכל חומרי הגלם הלא נוחים האלה שהיא אוהבת להצטייד בהם?

לסיכום: נערת מועדונים הוא מראה שמתאים לטינאייג'רית בת 17 לא לאמאל'ה.