אני לא רוצה להיות דוגמן. אם יגיע אליי איזה סוכן חלקלק וישכנע אותי שאני הולך להיות הדבר הבא, אני אנתק לו בפרצוף ואם יהיה צורך אחליף מספר ואאיים עליו בתביעה קנטרנית. נכון שזה נחמד להימרח על גשר ההלכה כמו דודי בלסר , או להתמזמז בגשם עם איילת זורר, כמו אנחל לגולף, אבל תרשו לי רגע לבדוק מה קורה מאחורי הקלעים של עולם הדוגמנות הגברי.
התמונה המצטיירת היא הרבה פחות חושקנית. לעומת עולם הדוגמנות הנשי מדובר בענף מקופח שסובל מאפליה, כשאף ארגון זכויות עובדים לא מזדעק לנוכח קולב שרירי ומסוקס שעובד בתנאים לא תנאים. ועמיר פרץ? אה, הוא בדיוק עושה שפם.
ביחס למידת הטיפוח וההשקעה הדרושה כדי לתחזק גוף גברי, השכר נמוך מדי. כך למשל, צריך לבקר לפחות שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר, לבקר אצל קוסמטיקאית אחת לחודש במקרה הטוב, לצורך מסיבת פרידה לשיער החזה, הבטן והגב, ובדומה לקולגות הנשיות, לדבוק בתפריט בריא ולא אכיל בעליל, שמבטיח עבודה בשפע.
אחרי כל זה, כשדוגמן נבחר להוביל קמפיין אופנה, על פי רוב הוא הוא עושה זאת לצד דוגמנית. שניהם דופקים את אותו קילומטרז' על המסלול, מצטלמים ביחד לקטלוג ולשלטי פרסום ומתראיינים לכתבות יח"צניות. אלא שבשלב התשלום, הדוגמן מקבל סכום נמוך בהרבה מהדוגמנית.
קשר שתיקה
להלן מספר דוגמאות: איתי תירוש קיבל 55 אלף דולר עבור הובלת קמפיין רנואר. מורן אטיאס, הצלע הנשית של קמפיין רנואר, צ'ופרה בסכום של 80 אלף דולר. גם פרצופים לא מוכרים זוכים לבונוסים שונים עבור עבודות שונות. כך למשל, הדוגמן אלעד נרקיס קיבל מהמעצב דורון אשכנזי 500 דולר בעבור צילומי תמונות בודדות לצורך יח"צ. לעומתו, שרון אייל, שהצטלמה למטרה דומה למעצבת מירית וינשטוק, קיבלה בדיוק כפול מזה (1000 דולר).
בנסיון לשמוע את קול העם, פנינו לדוגמן הבית של חברת קרוקר, סאן מאירי, בשביל שלא יהיה רק יפה וישתוק. "אני חושב שזה לגיטימי לחלוטין שדוגמניות מרוויחות יותר, זה תחום שיש להן יותר כוח, הן יותר מפורסמות, למעט יוצאי דופו בודדים כמו דודי בלסר.
מאירי אומר, כי הוא לא נתקל בתופעה באופן אישי, היות שיש קשר שתיקה סביב הסכומים שדוגמנים ודוגמניות מקבלים. ובעניין הסכום שקיבל מקרוקר על הקמפיין, אומר מאירי: "אני לא אספר כמה קיבלתי, אבל גם אם אדע שאנה זוקין, הדוגמנית שהצטלמה לצדי לקמפיין, קיבלה יותר, זה יהיה בסדר מבחינתי, כי אנה היא ליגה אחרת. זה המצב, אין משהו שאפשר לעשות בנידון, ואני לא מתלונן".
בירור קצר שערכנו העלה שמאירי אכן קיבל פחות מאנה זוקין.
צלם האופנה אשל עזר (רנואר, רנואר-מן, לי קופר ועוד) מסביר מה מקור התופעה: "התשובה הספונטנית היא, שנשים אטרקטיביות יותר, ומוכרות יותר. במציאות קמפיין בכיכוב של גבר, ידבר בעיקר לנשים , בעוד שהיופי הנשי מעביר מסרים אנושיים אוניברסליים, שמדברים גם לנשים וגם לגברים".
הצרכים של הגבר המודרני
שי אביטל, הבעלים והמנכ"ל של סוכנות הדוגמנות עילית מודל ישראל אומר שמבחינת אחוזים בעוגת הדוגמניות/נים , רק כ-30% הם גברים, לעומת 70% נשים. הסיבה לכך היא, לדבריו, שבעולם האופנה הישראלי טרם השכילו להבין את צרכיו של הגבר, מבחינת לבוש, הנעלה, אקססוריז ולייף סטייל.
עם זאת, בשנים האחרונות החלו מספר חברות אופנה להכיר בצרכים של הגבר המודרני, לא רק המטרוסקסואל, אשר מודע להופעה שלו, וכך נולדו החברות רנואר-מן, קסטרו-מן, פוקס-מן ואחרות. בנוסף, רשתות רבות יצאו בשנים האחרונות עם קווי עיצוב שמיועדים לגברים, גם אם לא פתחו רשת נפרדת, כמו TNT. גם מעצבים ישראלים משקיעים בשנים האחרונות יותר בקמפיינים גדולים ובתצוגות לגברים, לאור הדרישה הגוברת, בהם: דיוויד ששון, מוטי חסון, גרשון ברם ועוד. לכן, יש להניח שככל שהפנייה לגברים תגדל, כך יגדלו גם הסכומים שמשלמים לדוגמנים.
לדברי אביטל, בחו"ל התופעה קיימת גם, אבל לא באותו נפח כמו בארץ. זאת, הואיל והשוק גדול יותר, האופציות הפתוחות לדוגמנים רבות יותר. בנוסף לכך, בחו"ל אין כמעט את תופעת הדוגמן ה"סלב", שקיימת בארץ, לפיה שחקנים או ידוענים מובילים קמפיינים, ולא דוגמנים. לכן בחו"ל האפשרות לדוגמן שפניו אינן מוכרות להתברג לקמפיינים גדולים גדולה יותר.
במקביל, חברות האופנה והמעצבים הגדולים מרבים להחליף את הדוגמנים הפרזנטורים שלהם, וכמעט לא קיימת תופעה בה דוגמן מוביל קמפיין לחברת אופנה במשך שנים, כמו במקרה של יהודה לוי לפוקס, או עומר ברנע ל-TNT. הדבר הופך את השוק בחו"ל לדינמי יותר ותחרותי יותר, מה שמשפיע על המשכורות.
יש להניח, שכשהשוק יגדל, גם אצלינו הפערים בין המשכורות של דוגמניות לאלו של הדוגמנים יצטמצמו, אך קשה להאמין שהם ישתוו.