טובהל'ה לא חסה

"אני עוד מעט בת שישים, תחשבו כמה זה קשה לעבוד בתחום שבו כל יום צץ מעצב צעיר חדש וחושב שהוא ממציא את הגלגל". כך סיכמה טובהל'ה את תצוגת בגדי החורף שלה, תוך שהיא משליכה זרי פרחים לכיוון קהל העיתונאים ומתרוצצת בין הצלמים כחתול דלוק-זנב. בענף בו כל מעצב צעיר מדבר על "אורבניות" "השפעות פסאודו-אסיאתיות" וקולקציות "מולטידיסיפלינריות", האנרגיות הבלתי חרטטניות של טובהל'ה עושות תחושה טובה. נכון, היא אוטוריטה, נכון היא גובה סכומים בני 5 ספרות על בגדים, אבל גם היא עובדת קשה, זקוקה לפרגון, ומודעת למספר הגדל של מעצבים לכל מ"ר.
למרות שטובהל'ה היא כבר שועלה ותיקה בענף, הבגדים שלה תמיד מצליחים להפתיע. כבר הייתי באחרונה בתצוגות של מעצבות צעירות, שהבגדים שהציגו העלו פיהוק. אצל טובה'לה זה לא קורה. גם מי שלא אהב את הבגדים, חייב להודות שהיה מעניין ושונה ויצירתי.

הדפסי הפרחים שאפיינו קולקציות קודמות הוחלפו בכפות רגליים. הרבה כפות רגליים. מטיילות על מכנסי החורף. "הרבה" היא מילת מפתח בקולקציה הזו, שכוללת גם מכנסיים שעשויים כולם מפאייטים שחורים, עם ז'קט עליון תואם. מי שתלבש את החליפה הזו תצטרף לנוע בזהירות, כדי לא להיראות כמו כדור אורות בדיסקוטק. שורת דגמים בצבעי חום-שחור מקושטים לעייפה בעבודות יד כמו רקמה יצרו תחושה של מוגזמות ועומס.

בלטה לטובה שמלת מיני שחורה קטנה, בקווים נקיים ועם חמסה שקופה בגב שהוסיפה טוויסט מעניין. עוד כיכב לטובה קו שמלות הכלה. אמנם מי שלא רצה את הפרחים כהדפס, קיבל אותם בגרסה בולטת על שמלות הכלה. השילוב הוסיף לשמלות רוב חן בעיקר הודות להיותן, קלאסיות, נקיות ועם זאת מיוחדות מאוד (שילוב שקשה להשיג בעולם של שמלות שבלוניות).

ועתה, קחו נשימה עמוקה. המחירים. מינימום 5,000 שקל, מקסימום 20,000 שקל.